משתלטים סדרתיים: כצמן וסגל טוענים שהם פה לעזור לאורמת - האמנם?

הקרב עובר למוסדיים "יש תחושה שגזית רוצה ללכת עד הסוף" ההתגוששות האמיתית בין גזית לאורמת תתקיים בשבועות הקרובים לא בתקשורת, אלא בעיקר אצל הגופים המוסדיים וקרנות הפנסיה הוותיקות שמחזיקים במניות אורמת ויידרשו להכריע באסיפת בעלי המניות בעוד כשלושה שבועות אם לאשרר את מינוים של הדירקטורים החיצוניים באורמת, כפי שמבקשת משפחת ברוניצקי, או להיענות לדרישת גזית ולהימנע מלאשר להם כהונה נוספת נעמה סיקולרלכתבה המלאה

מספר מקרים בעבר מזכירים את התנהלותה הנוכחית של גזיתושל בעלי מניותיה, חיים כצמן ודורי סגל מול אורמתשל משפחת ברוניצקי. להבדיל מהמקרה הנוכחי, כמעט בכל מקרי העבר שהזכירו השתלטויות או איסוף מניות בחברות זרות, הצהירו כצמן וסגל על כוונותיהם. ברוב המקרים היו אלה גם חברות בתחום העיסוק המובהק שלהם - מרכזים מסחריים מעוגני סופרמרקטים. בחלק מהמקרים המטרה המובהקת היתה השתלטות. בחלק אחר אף ביקשו למנות מועמדים מטעם בדירקטוריון. לא בכל המקרים זה הצליח.

1. שופרסל

אחת ההשקעות הראשונות והלא מאוד מוכרות של גזית גלוב היתה בחברת שופרסל, שבדומה לאורמת נתפסה על ידי גזית כהשקעה פיננסית. גזית גלוב הגיעה ב־1999 לאחזקה של כמעט 7% ברשת הקמעונאית. ברכישת המניות השקיעה כ־40 מיליון דולר. בראיון שהעניק באותה שנה לידיעות אחרונות נשאל כצמן אם ישקול אחזקה אסטרטגית גדולה יותר ברשת וענה "אם הצעה כזו תעלה בפניי, אשקול אותה בחיוב, על רקע הידע שצברתי בתחום הקמעונאי בארה"ב בעשר השנים האחרונות".

גזית נכנסה לשופרסל לאחר בדיקה לא קצרה לאחר שזיהתה את המרכזיות שלה בשוק הקמעונאות בישראל. לאחר שגזית נהפכה לבעלת מניות משמעותית, היא גם פנתה להנהלת שופרסל דאז (קבוצת אי.די.בי של משפחת רקנאטי) וביקשה מעורבות גדולה יותר בניהול. גזית נענתה בשלילה ומכרה את המניות במחיר שהתברר בדיעבד כמחיר שיא וברווח גדול.

2. פירסט־קפיטל

אחת ההשתלטויות הגדולות והמשמעותיות ביותר בהיסטוריה של גזית גלוב היא ההשתלטות על חברת הנדל"ן המניב הקנדית פירסט־קפיטל, שמניותיה נסחרות בבורסה של טורונטו, לפני כעשור. להשתלטות קדם מאבק דרמטי, שבמהלכו פרסמה גזית גלוב הצעת רכש עוינת למניות החברה הקנדית. מנהלי החברה הקנדית פנו לבית המשפט המקומי כדי להדוף את גזית. ארבע שנים לאחר מכן השתלטה גזית גם על חברת Citycon הפינית שמהווה עד היום עוגן משמעותי בפורטפוליו שלה.

מהלך דומה של השתלטות ביקשה גזית גלוב לבצע גם ב־2007 על קרן הריט האמריקאית מילס. כצמן ודורי אספו את מניות החברה וביצעו מספר מהלכים מול הנהלתה, אולם לאחר חודשים ארוכים של ניסיונות השתלטות פרשו מהמערכה, ומילס נמכרה לחברת ברוקפילד האמריקאית. תג המחיר שהציעה ברוקפילד, 1.35 מיליארד דולר, נראה מופרך לכצמן ולסגל, והם היו מוכנים לשלם 1.1 מיליארד דולר בלבד. בדיעבד התבררה החלטתם כמוצלחת.

3. קרן הריט רמקו

גזית גלוב, החברה־הבת של גזית, גדלה בשנים האחרונות למעצמה בתחום המרכזים המסחריים באמצעות רכישות של חברות זרות וגם באמצעות השתלטויות. בכל המקרים חיפשו כצמן וסגל חברות טובות עם נדל"ן טוב אך עם הנהלה בעייתית.

אחד המקרים הללו אירע באפריל־מאי 2009. אקוויטי וואן, הזרוע האמריקאית של גזית גלוב המנוהלת בידי ג'ף אולסון, פנתה לקרן הריט האמריקאית רמקו גרשנסון והודיעה לה כי תהיה מעוניינת במיזוג הפעילות של אקוויטי וואן עם רמקו.

רמקו סירבה, וגזית הגדילה את אחזקותיה בקרן עד לכ־10%, ואז שבה ופנתה לרמקו והודיעה לה כי היא עומדת על זכותה למנות שני דירקטורים בחברה. רמקו החלה לחסום את גזית באמצעות הנפקת מניות שדיללה בעלי מניות קיימים והגדלת מספר חברי הדירקטוריון. מנכ"ל אקוויטי וואן שיגר לחברה מסר וכתב: "אנחנו מודאגים מהניהול הפיננסי שלכם.... כבעלי מניות מהותיים בחברה, אנחנו עומדים על זכותנו למנות דירקטורים". לבסוף מכרה אקוויטי וואן את מניותיה ברמקו ברווח.

4. קרן הריט DIM

ב־2005 ניסתה גזית גלוב באמצעות אקוויטי וואן להשתלט על קרן הריט ההולנדית DIM שלה פורטפוליו נכסים אמריקאי, והגישה הצעת רכש שכשלה למניות DIM. גם כאן DIM נקטה מהלכים שימנעו את דריסת הרגל של אקוויטי וואן, שבינתיים הגיעה לאחזקה של 27% ב־DIM. ב־2009 השלימה אקוויטי וואן את המהלך בהצלחה וביצעה עם חברת הומבורג (Homburg) - בעלת הקרן - עסקת החלפת מניות במחיר אטרקטיבי, שבמסגרתה הגיעה לאחזקה של 73.3% כאשר DIM קיבלה 1% בלבד ממניותיה שלה.