אורי קרן, ילין לפידות: "לצערה של אשתי, אני מאוד אוהב את התחום"

אורי קרן, ילין לפידות

מנהל ילין לפידות אג"ח מדינה ללא מניות

קרן (33) למד כלכלה וניהול. באותה תקופה התחיל להשקיע ("ההשקעה הראשונה שלי היתה טובה, אבל לא בוננזה. הייתי אז פחות בשל"). לאחר סיום הלימודים החל לעבוד בסטארט־אפ שעסק באלגו־טריידינג, ומשם עבר לילין לפידות ("הגשתי קורות חיים דרך האתר של אוניברסיטת תל אביב, והתקבלתי"). בינואר 2008 החל לנהל את הקרן ("לצערה של אשתי, אני אוהב מאוד את התחום, זה תחביב בעיניי. הראש עדיין בעבודה גם כשאני בבית. אני אוהב מאוד לרוץ - בזמן הריצה צצים לי הרעיונות הכי טובים להשקעה").

האסטרטגיה שלי:

"הקרן מנוהלת כל הזמן בצורה דינמית, מטה את עצמה לשקלי ולצמוד כשצריך. בקרן יש חשיפה מסוימת לאג"ח קונצרניות סולידיות, שבשבילן אני בודק כל חברה, נפגש עם ההנהלה ומחפש מציאות. מפני שמדובר בקרן כל כך סולידית, כל פעולה קטנה משפיעה. לדוגמה, לבנק הפועלים יש אולי עשר איגרות חוב שנסחרות בארץ, והן דומות מאוד, אבל אחת מהן קצת יותר יקרה ואחת קצת יותר זולה - והכל בגלל עיוותים של השוק. אני אבזבז את הזמן גם על פעולות שיכניסו לקרן מעט, כי אני נלחם על פירורים.

"בקרן אג"ח מדינה חשוב להיות שמרן. גם השקעות שנראות כמו מציאה, חייבים להביא בחשבון שמפני שזו קרן של המשקיעים הכי סולידיים, צריך לשמור על רמת הפסד מוגבלת. בקרן מנייתית אתה יכול להרשות לעצמך לטעות, כי הלקוח סובלני יותר לתנודות. בקרן אג"ח מדינה, אם אתה יורד אחוז בחודש זו קטסטרופה.

מה שמייחד אותי ואת בית ההשקעות שלי הוא שאנחנו לא נצמדים לבנצ'מרק. הביצועים נמדדים על פני תקופות ארוכות. רוב המנהלים יכולים להיות בפוזיציה שגויה, אבל כזו שתתקן את עצמה בטווח הארוך. בקרן נאמנות, הציבור בודק אותך יום־יום, ולכן רוב מנהלי הקרנות עובדים לפי מדד הייחוס, ממש משחקים בשוליים. לנו יש מספיק ביטחון עצמי לסטות ממדד הייחוס. יש סיכוי שנטעה ואנחנו מבינים אותו, אבל בכל זמן שאתה מנהל סיכונים נכון, הנזק לא יכול להיות גדול מדי, והרווח ראוי. אני לא מהסס להחזיק משקולות הרבה יותר גדולות מהמדד, או הרבה פחות.

"יסודיות וסקרנות אינסופית הם מאפיינים חשובים של מנהל טוב. לא מספיק לדבר עם מנהל החברה שאתה משקיע בה, צריך לדבר גם עם מתחרים, כי מישהו יכול להציג לך תמונה נפלאה, והמתחרים יגידו שאין לו קונים בכלל. אתה לומד להכיר את האנשים עם הזמן: אחד אופטימיסט חסר תקנה, והשני רואה הכל שחור. זה דורש המון פסיכולוגיה.

"לכולם יכול לקרות מצב שבו הם מתאהבים בנייר ערך מסוים, וצריך ניסיון ויכולת לנטרל את זה. לפעמים בונים קונספציה שלמה ומתלהבים ממנה - צריך להיזהר מזה. אנחנו מנסים כל הזמן לחפש איפה שוגים אחרים, ותמיד יש את פרקליט השטן שמאתגר את החשיבה ומציג תרחיש אחר. ברור שלפעמים טועים, אבל להיות צודק ביותר מ־50% מהמקרים זה טוב".

מה הלאה:

"במשך תקופה לא קצרה אנחנו נמצאים באג"ח מדינה בפוזיציה די דפנסיבית, עם מח"מ (משך חיים ממוצע) קצר יחסית. השנה גם היינו מוטים יחסית לאפיק הצמוד, ויש חשש שככל שהכלכלה העולמית תתאושש, תנאים לקפיצת מדרגה ברמת האינפלציה מתבשלים על אש קטנה.

"באג"ח מדינה קל להתפתות להאריך את המח"מ כדי ליצור תשואה גבוהה יותר, אבל בעינינו זה שגוי. אפשר להיות צודק אפילו חצי שנה במח"מ ארוך, אבל ברגע שיבוא שינוי כיוון מהיר, אפשר ליפול. המשקיעים בקרנות אג"ח מדינה מצפים לקרן סולידית. הם לא יכולים לסבול הפסדים משמעותיים. באג"ח קונצרניות אני מאתר הזדמנויות, אבל זה קשה היום, כי השוק הזה עשה קפיצה מהותית".

ההמלצות שלי:

1. ביג אג"ח ד'

אג"ח צמודת מדד בעל מח"מ (משך חיים ממוצע) של 6.59 שנים, הנסחרת בתשואה של 3.75% ומדורגת כ־A פלוס. ביג עוסקת בייזום נדל"ן מניב מסחרי שרובו בישראל. יציבותה של החברה, המאופיינת ברמת מינוף נמוכה יחסית, נובעת משיעור תפוסה יציב וגבוה ומשוכרים איכותיים בכל נכסיה. אג"ח זה מגובה בשעבוד ראשון על מרכז הקניות ביג בבאר שבע, המוערך ב־378 מיליון שקל, ולכן גם אם מצבה של החברה יידרדר, עדיין תהיה בטוחה עבור פירעון החוב.

2. נטו מלינדה אג"ח א'

אג"ח להמרה צמודת מדד בעלת מח"מ (משך חיים ממוצע) של 2.76 שנים, הנסחרת בתשואה של 3.58% ומדורגת כ־A מינוס. נטו מלינדה היא חלק מקבוצת נטו, מהמובילות בארץ בתחום המזון. תחום הפעולה שלה יציב יחסית, כפי שניכר גם בתוצאותיה. בשנים האחרונות החברה שמרה על רווחיות תפעולית יציבה, וגם במהלך המשבר של 2008 הציגה רווחיות נאה. זוהי אג"ח חוב בטוחה יחסית ואטרקטיבית, לאור המרווח מעל האג"ח הממשלתית המקבילה, העומד על כ־3.7%.