שלומי כהן, מיטב: "כשכולם קראו עיתוני נוער, אני קראתי כלכלה"

שלומי כהן, מיטב

מנהל את קרן ישיר ממשלתי דינאמי

מאז ומעולם התעניין כהן (37) במדורי הכלכלה ("כשכולם קראו עיתוני נוער, אני קראתי 'כלכלה'"). את ההשקעה הראשונה שלו עשה בשנות התשעים המוקדמות, כשהיה בן 20 ("פעלתי אז מתוך ריגוש של ילד, לא מתוך מחשבה. אני מניח שהפסדתי"). לאחר לימודי ניהול וכלכלה עם התמחות במימון, התחיל לעבוד כיועץ השקעות בבנק לאומי. לאחר שבבנק הציעו לו תפקידים ניהוליים, החליט לעבור לישיר בית השקעות ("מבחינה מקצועית הגעתי לפסגה ורציתי לעשות את המהלך הבא"). מאוקטובר 2008 הוא מנהל את הקרן, וכשנמכר ישיר בית השקעות למיטב, עבר איתה לביתו החדש.

האסטרטגיה שלי:

"יש אסטרטגיה ויש טקטיקה. כשאני רוצה לבחור ניירות ערך לקרן שלי, קודם כל אני מתחיל ברמת האסטרטגיה, בלשאול את עצמי איפה אני רוצה להיות מבחינת מח"מ (משך חיים ממוצע). זה קשור לשאלה איך אני רואה את השנה הקרובה ואפילו קצת מעבר לה ברמת המאקרו. מעבר לכך יש את החלק הטקטי שבו אני פועל מדי יום, ואני שואל את עצמי איך אני משיג תשואה עודפת על השוק. אני מוצא את התשובה במניות או בלהסתכל קצת על חו"ל. אני מנהל קרן אג"ח, וזה מחייב אותי להיות יצירתי יותר בהשגת התשואה העודפת.

"הגעתי מבנק לאומי, שם הייתי אחראי על 20 יועצים. עכשיו הלקוחות שלי הם יועצי ההשקעות שמתווכים ביני לבין לקוח הקצה. היתרון שלי הוא שאני יודע איך יועצי השקעות חושבים, מה חשוב להם ומה חשוב ללקוחות שלהם. לפני התשואה ולפני הדירוגים - אני צריך לשמור על האמון הבסיסי בין היועץ בבנק ללקוח הסופי. ככה אני רואה את מה שהקרן צריכה לייצר עבורם.

שלומי כהן. מחפש הזדמנויות במניות | צילום: אילן ספירא

"הלקוחות, דרך היועצים, לא מחפשים הפתעות, ובעיקר לא הפתעות לרעה. אני חושב שלהכיר את הלקוח ולדעת איזה מוצר לתת לו לא הופך אותי לבינוני, נהפוך הוא. זה לא שאני לא תחרותי - אני אוהב להצליח, אוהב להיות הכי טוב במה שאני עושה. למרות זאת, אם כדי להיות הכי טוב אני צריך להשקיע באג"ח איזוטרי באיסלנד - זה לא מתאים לי. זו לא התחרות. התחרות בעיניי היא להשיג את הדבר הטוב ביותר בתוך כללי המשחק שנקבעו לנו.

"יש כללי משחק, אבל בתוכם צריך לחשוב איך להביא משהו נוסף, משהו מעבר, מחוץ לקופסה: להסתכל על השקעות בחו"ל, למשל; להיפגש עם חברות, אם מדובר באג"ח קונצרניות כדי לקבל עוד תובנה. ברור שאני עובד גם על תחושות בטן ואינטואיציות. זה בא לידי ביטוי תוך כדי מסחר, אני 'מרגיש את השוק'.

"אני הרי גם סוחר, אז אני צריך להכיר את השחקנים שפועלים בשוק, לדעת לאן הכסף הולך. זה דורש הרבה ניסיון. חשוב מאוד לא להיות לחוץ במקצוע הזה, אלא להיות רגוע. כשאג"ח יורדת, אני רואה בזה הזדמנות. אם אני שלם עם מה שאני מחזיק ואני יודע שעשיתי את כל הבדיקות על החברה שבה השקעתי - אז מבחינתי זו רק הזדמנות, ולא סיבה להילחץ".

מה הלאה:

"היום אני מחפש הזדמנויות בעיקר במניות. אפשר להשיג תשואה עודפת על ידי מניות שמחלקות דיבידנד, שבעיניי הן סוג של אג"ח. מניה של בזק עם תשואת דיבידנד של 10% עדיפה בעיניי על אג"ח של בזק, שנותנת אחוז וקצת. בטווח הארוך, תשואת הדיבידנד תפצה אותי על הסיכון הנוסף. מניות של בנקים וחברות סלולר הן תחליף לאג"ח, שקשה להשיג בהן תשואה היום.

"באג"ח הממשלתיות ההנחה כרגע היא שאנחנו בסביבת ריבית עולה, ובאג"ח הארוכות גלומים הפסדי הון, אז אני בקצרים. בגדול, הריבית צריכה לעלות, למרות מה שכולם אומרים. את רוב השמנת באג"ח הארוכות כבר לקחו".

ההמלצות שלי:

1. בזק

מניית בזק היא פתרון מתאים למשקיע הסולידי, והיא מניבה תשואת דיבידנד יציבה וגבוהה. שוק התקשורת שבו פועלת בזק יעבור בקרוב שינויים רגולטוריים שעשויים לפגוע ברווחיות החברה, אולם מנגד יש לזכור שבזק נמצאת במהלך של שדרוג תשתיות, הן בפלאפון והן בבזק עצמה. את ההשפעה של מהלך זה נראה בשנים הקרובות, והוא יעזור לחברה להתמודד מול נזקי הרגולציה. בשנה הקרובה צפויה בזק להציג תשואת דיבידנד של כ־10%, והמניה יכולה להוות עוגן בכל תיק השקעות.

2. קרדן ישראל

קרדן ישראל פועלת בתחומי הרכב, הנדל"ן והטכנולוגיה. הנכס המרכזי שלה הוא כ־40.5% בחברת UMI, יבואנית GM לישראל. 2009 היתה שנה חריגה ב־UMI, אך אנחנו כבר רואים שיפור בתוצאות הרבעון הראשון של 2010 ומעריכים כי השנה כולה תעמוד בסימן צמיחה. קרדן סובלת כיום מבאזז שלילי בעקבות פרשת הולילנד, אך בפועל השפעתה מוגבלת. כיום החברה נסחרת בדיסקאונט של יותר מ־30% ביחס לשווי אחזקותיה, ונראית כהזדמנות השקעה מעניינת.