אריק פרץ, כלל פיננסים: "עם כל הכבוד למניות, הכסף הגדול נמצא באג"ח"

אריק פרץ, כלל פיננסים

מנהל את קרן כלל מסלול שקלי 1-4

פרץ (38) עובד בכלל פיננסים בשנתיים וחצי האחרונות. את הקריירה התחיל בבנק הפועלים במסלול הכשרה למנהלים ("אבל הבנתי שאני לא רוצה להיות מנהל של סניף בנק"), שלאחריו החל לעבוד בלהק קרנות נאמנות. הוא התחיל בתור אנליסט ואחרי שנה וחצי עבר לנהל קרנות נאמנות בתחום האג"ח ("רציתי לנהל השקעות בפועל"). בסוף 2006 להק נמכרה לפריזמה, אבל פרץ בחר להישאר בחדר עסקאות המט"ח של הבנק ("תחושת הבטן שלי אמרה לי לא ללכת לשם. כבר קיבלתי חוזה אבל משהו לא הרגיש לי טוב"). כשהגיעה ההצעה מכלל פיננסים בחר לעזוב ולעבור, והיום הוא מרוצה מהבחירה ("אני מאוד אוהב את תחום האג"ח. עם כל הכבוד למניות, רוב הכסף היום הוא בשוק האג"ח").

האסטרטגיה שלי:

 

"הדבר הראשון שאני עושה הוא לנתח את המדד להשוואה של הקרן, מדד הייחוס, שבמקרה שלי הוא מדד אג"ח ממשלתיות לא צמוד. אני מפלח את נכסי המדד, לומד אותם, ומהם אני בונה את השלד של הקרן. לדוגמה, האיגרת הכי גדולה במדד היא ממשלתי שקלי 219, שמהווה 10% ממנו, ואני מן הסתם לא יכול להרשות לעצמי שהאג"ח הספציפית הזאת לא תהיה חלק מהבניין של הקרן. ההחלטה שאני עושה לאחר מכן, אם להכניס את האג"ח הזה לפי גודלה במדד, או פחות או יותר - תלויה בכל מה שקשור למאקרו־כלכלה ואיך אני רואה את השוק. אני בודק תחזיות מאקרו לגבי ריבית עתידית ותחזיות להנפקות אג"ח של הממשלה. ככל שיש יותר הנפקות נוצר עודף בשוק והמחירים יורדים. אני מנתח את עקום התשואות, בוחן תחזיות אינפלציה בשוק ובודק מה קורה בחו"ל, כי מה שקורה בארץ הוא תמיד נגזרת של זה.

"אם בממשלתי אני מסתכל בעיקר ברמת המאקרו, בחלק הקונצרני אני מסתכל גם על המאקרו - אבל יותר במיקרו. ב־2008 כמעט ולא החזקתי אג"ח קונצרניות כי הערכתי שהשוק הזה מסוכן אחרי הקריסה של ליהמן ברדרס. ב־2009 התחיל הייפ ההנפקות של אג"ח שקליות, והסנונית הראשונה היתה שיכון ובינוי. קנינו שם בהנפקה ולאט לאט התחלתי להגדיל את הפלח של אג"ח קונצרניות שקליות. היום 27% מהתיק שלי נמצא באג"ח קונצרניות כי אני מרגיש מספיק בנוח - אבל זהו, זה הפיק שלי מבחינת חשיפה אליהן.

"חשוב שיהיה למנהל השקעות ניסיון. ככל שיש לך יותר ניסיון אתה מכיר יותר חברות, מכיר את ההתנהלות של השוק, ויש לך יותר יכולת הפקת לקחים מטעויות העבר. אני לא נקשר לפוזיציה וזה יתרון אצלי, אני פועל בצורה מאוד קרה ומחושבת. אם אני מרגיש שעשיתי טעות אני יודע להודות בזה, אפילו אם זה כרוך בהפסד. ברור שאני תחרותי, זו תכונה חשובה מאוד, אבל צריך פרופורציות. אני תחרותי בגבולות הסביר: אתברג תמיד במקומות הראשונים - אבל אף פעם לא במקום הראשון או האחרון".

מה הלאה:

"לפני המשבר באירופה חשבתי שאנחנו הולכים לעליית ריבית, אבל עכשיו הקלפים נטרפו. להערכתי המגמה הזאת נדחתה במשהו כמו שנה. נראה אמנם עליות ריבית - אבל הרבה יותר מתונות ושקולות. גם בישראל הנגיד התחיל להעלות ריבית, אבל זה די נעצר. כל זמן שאנחנו נמצאים בסביבת ריבית נמוכה - ואני מניח שבזמן הקרוב היא תישאר כזו - לצד העובדה שהממשלה מנפיקה פחות אג"ח ולכן מגדילה את צד הביקוש, יש עוד בשר באג"ח ממשלתיות מסוג שחר, אף שהתשואה שלהן נמוכה.

"זה משפיע גם על החלק הקונצרני, ולכן אני בחשיפה גדולה לאג"ח מהסוג הזה, אבל רק לכאלה שמספקות מרווחים של כ־2% לכל היותר מעל אג"ח ממשלתיות. עכשיו אני לאט לאט מוכר את הקונצרניות כי המרווחים מאוד הצטמצמו, וחוזר למזומן ולאג"ח ממשלתיות קצרות. רק בשחרים אני עדיין מרשה לעצמי להיות במח"מ בינוני־ארוך".

האסטרטגיה שלי:

"הדבר הראשון שאני עושה הוא לנתח את המדד להשוואה של הקרן, מדד הייחוס, שבמקרה שלי הוא מדד אג"ח ממשלתיות לא צמוד. אני מפלח את נכסי המדד, לומד אותם ומנתח אותם, ומהם אני בונה את השלד של הקרן. כך, לדוגמה, האיגרת הכי גדולה במדד היא ממשלתי שקלי 219, שמהווה 10% ממנו, ואני מן הסתם לא יכול להרשות לעצמי שהאג"ח הספציפית הזו לא תהיה חלק מהבניין של הקרן. ההחלטה שאני עושה לאחר מכן, אם להכניס את האג"ח הזה לפי גודלה במדד, או פחות או יותר - תלויה בכל מה שקשור למאקרו כלכלה ואיך אני רואה את השוק. אני בודק תחזיות מאקרו לגבי ריבית עתידית ותחזיות להנפקות אג"ח של הממשלה. ככל שיש יותר הנפקות נוצר עודף בשוק והמחירים יורדים. אני מנתח את עקום התשואות, בוחן תחזיות אינפלציה בשוק ובודק מה קורה בחו"ל, כי מה שקורה בארץ הוא תמיד נגזרת של זה.

בכל הנוגע למרכיב הקונצרני בתיק אני נעזר במחלקה הכלכלית שלנו, שבוחנת את יכולת החזר החוב. אם בממשלתי אני מסתכל בעיקר ברמת המאקרו, בחלק הקונצרני אני מסתכל גם על המאקרו - אבל יותר במיקרו. ב־2008 כמעט ולא החזקתי אג"ח קונצרני כי הערכתי שהשוק הזה מסוכן אחרי הקריסה של ליהמן ברדרס. ב־2009 התחיל הייפ ההנפקות של אג"ח שקליות, כשהסנונית הראשונה היתה שיכון ובינוי. קנינו שם בהנפקה ולאט לאט התחלתי להגדיל את הפלח של אג"ח קונצרני שקלי. התחלתי לפתוח פוזיציות בכל מיני חברות, כמו גזית גלוב ו' וכלכלית אג"ח ח'. אפריקה החזקתי רק 0.2% מהקרן כי נורא פחדתי ממנה.

"לא פתחתי פוזיציות ברמה של יותר מחצי אחוז, אספתי בכפיות ברמת סיכון נמוכה. מה שנראה לי מסוכן לא נגעתי. דלק נדל"ן, למשל, היה לי ממש טיפה ומכרתי. אם לא היה קורה מה שקרה עם הגז, האג"ח של דלק נדל"ן לא היו ניראות כמו היום, היום סומכים על בעל הבית החזק, שיכניס יד לכיס במקרה הצורך.

"גם היום, אני לא אוציא את כל החלק הקונצרני שמותר לי רק על חברת נדל"ן אחת למשל. אני אפזר על כמה שיותר איגרות שאני חושב שהן טובות. לא יותר מאחוז מהקרן יהיה במנפיק אחד, אלא אם מדובר באג"ח מאוד בטוחה, כמו למשל של אג"ח בנק - וגם אז אני מעדיף שלא יותר מדי. נכנסתי מפוזיציה אפסית בקונצרני עד שהגעתי ל־20% בסוף 2009. היום 27% מהתיק שלי נמצא באג"ח קונצרניות כי אני מרגיש מספיק בנוח - אבל זהו, זה הפיק שלי מבחינת חשיפה אליהן".

מה הלאה:

"לפני המשבר באירופה חשבתי שאנחנו הולכים לעליית ריבית, אבל עכשיו הקלפים נטרפו. להערכתי המגמה הזו נדחתה במשהו כמו שנה. נראה אמנם עליות ריבית - אבל הרבה יותר מתונות ושקולות. גם בישראל, הנגיד התחיל להעלות ריבית אבל זה די נעצר. כל זמן שאנחנו נמצאים בסביבת ריבית נמוכה - ואני מניח שבזמן הקרוב היא תישאר כזו - לצד העובדה שהממשלה מנפיקה פחות אג"ח ולכן מגדילה את צד הביקוש, יש עוד בשר באג"ח ממשלתי מסוג שחר, למרות שהתשואה שלו נמוכה.

"זה משפיע גם על החלק הקונצרני, ולכן אני בחשיפה גדולה לאג"ח מהסוג הזה, אבל רק לכאלו שמספקות מרווחים של כ־2% לכל היותר מעל אג"ח ממשלתיות. עכשיו אני לאט לאט מוכר את הקונצרניות כי המרווחים מאוד הצטמצמו, וחוזר למזומן ולאג"ח ממשלתיות קצרות. רק בשחרים אני עדיין מרשה לעצמי להיות במח"מ בינוני־ארוך".

ההמלצות שלי:

1. סקיילקס א'

איגרת חוב שקלית במח"מ (משך חיים ממוצע) של 2.3 שנים, תשואה של 5.4% ומרווח של כ־2.6% מעל אג"ח שחר ממשלתי. האיגרת מדורגת A מינוס. סקיילקס מחזיקה בכ־44.8% ממניות פרטנר, נכס הבסיס שממנו אמור בסופו של יום האג"ח להיפרע. פרטנר הינה חברה תזרימית בעלת מעמד מוביל בשוק הסלולרי. אני מעריך כי לסקיילקס מקורות טובים להחזר החוב, וכי גם בתרחיש של החרפת התחרות בשוק הסלולרי פרטנר תמשיך להציג רווחים נאים שיחולקו כדיבידנדים.

2. דלק קבוצה י"ד

איגרת חוב שקלית במח"מ (משך חיים ממוצע) של 5.9 שנים, תשואה של 7.9% ומרווח של 3.9% מעל אג"ח שחר ממשלתי. מדורגת A1 ואמורה להיכנס למדד התל בונד השקלי בעדכון הקרוב. תמהיל האחזקות של החברה איכותי, עם פעילות גז המהווה יותר מ־40% מהשווי ופעילות רכב המהווה כ־16% מהשווי. רמת המינוף בקבוצה אינה גבוהה כבעבר. בזכות ההכנסות העתידיות מהגז, דיבידנדים מחברת דלק רכב ותיק נזיל של כ־1.7 מיליארד שקל, יכולת ההחזר של החברה גבוהה.