רולטת משפט: מייעלים את מערכת המשפט באמצעות פגיעה בבעלי הדין

כבר שנים שמערכת המשפט בישראל מנסה להתמודד עם בעיית הסחבת בבתי המשפט, אך פתרון אמיתי אינו נראה באופק. לאורך השנים נידונו אין ספור רעיונות: ייעול השופטים, השקעה מסיבית בתשתיות, רפורמות ניהוליות, גזירות שונות על עורכי דין ולאחרונה גם על אזרחים. רבות מההצעות כבר יושמו, אך הבעיה עדיין קיימת.

טיוטת חוק ההסדרים ל־2011–2012 כוללת שתי המלצות שפרסמה ביוני 2008 ועדה שמינה מנהל בתי המשפט משה גל בראשות השופטת רות רונן לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים. ההמלצות היו להטיל אגרות על הליכי ביניים ולחייב את השופטים לפסוק הוצאות משמעותיות לצד המפסיד. הצעה נוספת בטיוטת חוק ההסדרים היא להפר נורמה ותיקה ולאפשר לשופט לסלק מהאולם עורך דין בתפקיד אם הפריע לדעתו למהלך הדיון.

עו"ד פסטינגר. "מדובר בזכות יסוד חוקתית" | צילום: עמית שאבי

בהתייחסות של דו"ח ועדת רונן לסוגיית האגרות על בקשות ביניים נכתב כי המצב הנוכחי גורם להגשת בקשות סרק רבות. השיקולים נגד הטלת האגרות הם בראש ובראשונה הפגיעה בזכות הגישה לערכאות ואי־השוויון שעלול להיווצר בין בעלי דין מבוססים לחסרי יכולת כלכלית, אך הוועדה המליצה להשית אגרה על בקשות ביניים בתנאים שונים, במקביל למתן פטור בחלק מהמקרים.

סוגיית חיוב הצד המפסיד בהוצאות גבוהות שנויה גם היא במחלוקת, משום שלצד הקטנת מספר הליכי הסרק תימנע גם הגשת תביעות ראויות. ועדת רונן הזהירה כי פסיקת הוצאות ריאליות עלולה לגרום לצדדים לשכור עורכי דין יקרים בהנחה שהצד שכנגד יממן את עלותם, צעד שיפגע במי שידו אינה משגת; מעלה חשש מכפל הסכמי שכר טרחה - האחד אמיתי והשני לצורך קבלת הוצאות; וכן מעלה חשש מקיום ישיבות רבות שיעסקו בסוגיית ההוצאות.

הוועדה המליצה לקבוע תעריפי הוצאות לכל שלב בהליך, דוגמת ישיבות קדם משפט, ישיבות הוכחות והגשת סיכומים. השופטים יוכלו לחרוג מההוצאות המומלצות על פי העניין, אך המצב הנוכחי שבו נגזרות רק הוצאות סמליות לא יימשך.

לצד המלצות אלה, שהוכנסו לחוק ההסדרים, המליצה ועדת רונן להעלות את הגובה המרבי של התביעות המתבררות בסדר דין מהיר מ־50 אלף שקל ל־100 אלף שקל, לאחר ששופטים שדיברו בפני הוועדה ציינו כי 90% מהתביעות מסתיימות בדיון אחד בלבד. בימים אלה נעשה בכנסת מאמץ להגדיל בחקיקה את סכום התביעות בסדר דין מהיר ל־70 אלף שקל.

המלצה נוספת של הוועדה היתה להעלות את הסכום המרבי של תביעות קטנות ל־30 אלף שקל. ההמלצה יושמה בשנה האחרונה בהצלחה.

במערכת המשפט סבורים כי המפתח להפחתת העומס הוא הגדלת מספר השופטים. בעבר סוכם עם האוצר שלכל תקן חדש לשופט יוצמדו 3.5 תקנים נוספים: ליועץ משפטי, קלדנית ועובדי מנהלה. כיום מכהנים במערכת 628 שופטים, ומאחר שכל שופט זקוק גם לאולם, נדרשת השקעה בתשתיות. הסכום שהוקצב לכך הוא 425 מיליון שקל: 250 מיליון שקל לבניית היכל המשפט בת"א עד 2014; 105 שקל להקמת בית המשפט המחוזי בלוד עד 2013; 43 מיליון שקל להקמת בימ"ש באשקלון ; 2 מיליון שקל להקמת ביהמ"ש בקריית שמונה; ו־25 מיליון שקל להרחבת ביהמ"ש באשדוד.

עו"ד יראון פסטינגר, חבר הוועד המרכזי של לשכת עוה"ד, זועם על הכבדת העלויות המתוכננת במסגרת חוק ההסדרים: "הזכות לפנות לביהמ"ש היא זכות יסוד חוקתית. זאת חוצפה לנפח את ההוצאות באופן שאזרח ממוצע לא יוכל לעמוד בהן. זהו מהלך לא מוסרי ואנטי־ציבורי. זה לא עוזר לו שאחרי עשר שנים של התדיינות הוא יקבל את כספו חזרה, כי אין לו הכסף לממן את עשר השנים הללו. גישת פקידי האוצר היא שכל זכות שיש לציבור היא חסד".

מי שתומך במהלך הוא עו"ד ברוך כצמן ממשרד הרצוג פוקס נאמן: "יתרונות המהלך עולים על חסרונותיו. יש לזכור שכיום כל בקשה מקדמית עלולה להאריך את ההליך לפרק זמן משמעותי. לעתים לא נדירות מוגשות בקשות סרק שהמניע מאחוריהן זר. תשלום אגרה על כל בקשה יביא לכך שבעל דין ישקול היטב את צעדיו. יש לזכור כי 'הגזירה' איננה כה קשה והאגרה בסך הכל לא גבוהה, ושמי שיזכה בהליך יקבל תשלום לכיסוי ההוצאות. בקשות מקדמיות ימשיכו להיות מוגשות".

הלשכה נרתמה למאבק בסחבת כשהציעה להעביר מאות אלפי תיקים אזרחיים קטנים ותיקי תעבורה לטיפולם של עורכי דין שיתמנו לבוררים, ושבית משפט השלום יהיה ערכאת הערעור על פסיקתם. כך אמורה להישמר הנגישות להליכים משפטיים לצד הקלה על העומס. ההצעה תקועה בהליכי חקיקה ורחוקה מלצאת אל הפועל. לפני כשנה פרסמה הלשכה מסקנות של צוות מיוחד שהקימה, בראשות עו"ד משה וינברג. ההמלצות התמקדו בהעדפת סיכומים בעל פה וכתיבת פסקי דין קצרים.

ראש הלשכה יורי גיא־רון: "ההצעות הן ניסיון להגשים מטרה חשובה באמצעים לא מידתיים, שאם ייושמו יביאו לפגיעה קשה בזכות הגישה של אזרחים לערכאות משפטיות". באשר להצעה לאפשר לשופטים לסלק עורכי דין מהאולם כותב גיא־רון כי אין לנושא זה כל קשר לחוק ההסדרים, וכי "תחת הרעיון הרע הזה תתחייב הלשכה לטפל בהליך מזורז בכל תלונה אתית שתוגש נגד התנהגות עורך דין".