דירקטורים באלישרא: "למנוע מאלישרא לאשר עסקה עם ניגוד עניינים"

שני דירקטורים בחברת אלישרא מערכות אלקטרוניות, יצחק צורן וחיים אמיתי, פנו אתמול לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה בבקשה בהולה למתן צו מניעה זמני, שימנע מדירקטוריון החברה להתכנס מחר כדי להמשיך לקדם עסקה. השניים טוענים כי מדובר בעסקה הנגועה בניגוד עניינים חמור בשל עניין אישי של בעלי השליטה.

בבקשה נטען כי לפי העסקה, שהוצגה לפני הדירקטוריון במרץ 2010, תועבר ללא תמורה פעילות חברה־בת של אלישרא לידי חברה־בת של בעלת השליטה באלישרא, אלביט מערכות. נשיאת בית המשפט, השופטת הילה גרסטל, קבעה דיון דחוף בבקשה שייערך הבוקר.

אלישרא היא חברה פרטית העוסקת בפיתוח וייצור מערכות לוחמה אלקטרוניות ומערכות איסוף מודיעין טכנולוגי, ובפיתוח מערכות תוכנה מתוחכמות.

צילום: עמית שעל

70% ממניותיה של אלישרא מוחזקים על ידי אלביט מערכות, ו־30% בידי אלתא מערכות, חברה־בת של התעשייה האווירית. אלישרא מחזיקה בכל מניותיה של חברת תדיראן מערכות אלקטרוניות, חברה פרטית העוסקת בתחום הלוחמה האלקטרונית.

הבקשה הוגשה נגד יו"ר דירקטוריון אלישרא, יוסף אקרמן, שמונה מטעם חברת אלביט, ונגד חמישה חברי דירקטוריון שמונו מטעם אלביט כמשיבים פורמליים. בבקשה נכתב כי כל הדירקטורים מטעם אלביט הם נושאי משרה בחברה־הבת אלביט מערכות יבשה ותקשוב.

לפי הנטען, בחודש מרץ 2010, לקראת סיומה של ישיבת דירקטוריון אלישרא, הציג מנכ"ל אלישרא יצחק גת, בהצצה חטופה, כי בפברואר 2010 נחתם הסכם בין תדיראן לבין אלביט יבשה, שלפיו מתחייבת תדיראן להעביר את כל פעילות השליטה והבקרה (שו"ב) הארטילרית והכללית לידי אלביט יבשה.

לפי הנטען בבקשה, הדירקטורים במינויה של אלתא ביקשו בישיבה לברר מה הוצע לתדיראן בתמורה להעברת כל הפעילות לאלביט יבשה, ומה האופציות החלופיות שנשקלו. נטען כי התשובות שנמסרו להם היו עמומות וכלליות.

עוד נכתב, כי אף שהמבקשים טענו שמדובר בעסקה חריגה עם בעלי עניין, הרי שיו"ר הדירקטוריון והיועץ המשפטי טענו שההסכם כבר נחתם, כי אין כל כוונה לחזור מההסכמות וכי מדובר בעסקה במהלך העסקים הרגיל של החברה, ולא בעסקה חריגה.

לפי הנטען, היועץ המשפטי של החברה הסתמך בדבריו על חוות דעת משפטית של משרד עורכי הדין שיבולת ושות'.

בפגישה שקיים צורן בהמשך עם המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים, הוצגו לו, לטענתו, נתונים המצביעים על כך שהיקף הפעילות הרווחית השנתית הממוצעת הוא כ־10 מיליון דולר, והוא דרש לטענתו כי החברה תקבל תמורה הוגנת במסגרת העסקה. לדבריו, בקשתו לקבל את חוות הדעת של משרד שיבולת נדחתה.

לפי הנטען בבקשה, מדובר בעסקה בעלת השלכות פיננסיות מהותיות ומשמעותיות על פעילות החברה, שבמסגרתה הועברו ידע טכנולוגי וניסיון אנושי שנצברו במשך שנים רבות, ולמעשה מדובר בהעברת נכסים, ללא כל תמורה, לחברה מתחרה.

הבקשה הוגשה באמצעות עורכי הדין אילן סופר ואריאל ברזילי ממשרד גולדפרב ושות'.