שבט המגדלים

דיירי מגדלי־העל הם חברה סגורה. מאות רבות של בעלי ממון, שהתקבצו כדי לגור עם אנשים כמוהם. כל בניין יוקרה הוא מבצר של כסף וקשרים בעל אופי מובהק שמקנים לו דייריו. קרן צוריאל־הררי צללה אל הרשימות המתארכות של בעלי דירות הפאר וחזרה עם מסמך סוציולוגי־אנתרופולוגי מאלף, המשרטט את פרופיל העושר בישראל 2010

מדד הערים היקרות בעולם שפורסם בשבוע שעבר דירג את תל אביב במקום ה־19, עלייה של חמישה מקומות מהדירוג של 2009. לקבוצה הולכת ומתרחבת של אנשים, הזינוק הזה לא הזיז. להפך, הם היו המנוע שלו. אנשים שמוכרים לנו מוצרים יקרים, ושמוכנים לשלם בעצמם הון על מה שהם תופסים כאיכות חיים. בשנה החולפת הם קנו דירות במיליוני שקלים, במגדלים הכי חדשים. לעתים קרובות הם קנו יותר מדירה אחת, לעתים ביותר ממגדל אחד. אלה אנשי המגדלים.

הזינוק במספר המגדלים שמתרוממים כאן תואם את ממצאי דו"ח העושר שפרסמה מריל לינץ' לפני שבועיים, ולפיהם מספר המיליונרים בישראל זינק השנה ב־42%. מיהם אלה שיכולים להרשות לעצמם דירת מיליונים במגדל יוקרה? מבט ברשימת בעלי הדירות בשישה פרויקטים יוקרתיים מגלה בדיוק במי מדובר. אלפי שמות יש בנסחי הטאבו, מאות מהם מוכרים היטב.

הפרופילים חד־משמעיים. 84% מבעלי הדירות הם ישראלים, שעושים את הכסף כאן. בניגוד לטענה הרווחת, רק 16% מבעלי הדירות במגדלים הם אזרחים זרים, או ישראלים שעשו את הונם בחו"ל (שיעורם, אגב, יורד ככל שהפרויקט יקר יותר).

שני שלישים מאנשי המגדלים הם יזמים, בעלי חברות ועצמאים. שליש מהם שכירים. לנוכח ההשתוללות בשכר המנהלים היום, זה רק הגיוני. רק רבע מבעלי הדירות ירשו כסף. כל השאר צברו לבד את ההון שלהם, מה שמכונה "כסף חדש".

את הכסף הזה הם עשו בתחומים החמים של העשור האחרון. 10% מאנשי המגדלים הם אנשי טכנולוגיה, התעשייה שהצמיחה לא מעט מתעשרים חדשים. שיעור דומה יש לאנשי הפיננסים – עוד תעשייה שנהנתה מעשור מלא תהפוכות, שאיכשהו תמיד השאירו את מנהליה עם מספיק רווח. 9% הם אנשי נדל"ן. במרכז הרשימה מעניין למצוא אנשים מתחומי התרבות והבידור, רופאים - ובכירים או בכירים לשעבר בשירות הציבורי.

את כל המגזרים האלה מאחדים שני דברים עיקריים. הראשון הוא צורך עז בסמל סטטוס עם נוף פנורמי עוצר נשימה. השני הוא האהבה לכסף, תשוקה משותפת לעשות עוד כסף ולצבור עוד כוח והשפעה - ופחד משותף לאבד הכל בבוקר בהיר אחד. את כל אלו קשה לשאת לבד. עדיף יחד.

לכן המגדלים הם שכונות סגורות, מבצרי ממון לא רק במובן הפיזי - אלא בעיקר במובן החברתי־פסיכולוגי. דייריהם בוחרים להסתגר במתחם שברור להם שיגורו בו אנשים שדומים להם. אנשים שטסים איתם במחלקת עסקים, יושבים איתם בדירקטוריונים, יוצאים איתם לאירועי אגודות הידידים. ניתוח רשימת בעלי הדירות חושף את העובדה שהמגדלים הם מבצרים של קליקות מהודקות, השלובות זו בזו באין ספור קשרי עסקים, משפחה וידידות. פקעת של יחסים ואינטרסים. חבורות־חבורות, משפחות־משפחות. דלת ליד דלת או קומה מעל קומה אפשר למצוא הורים, ילדים, אחיות, גיסים, שותפים, שותפים לשעבר, עמיתים, עמיתים לשעבר. דיור מוגן, גרסת הכסף הגדול.

הנאים השכנים?

הדיירים של רוטשילד 1

הדיירים של מגדלי yoo

הדיירים של בארי נהרדע

הדיירים של מגדלי צמרת

הדיירים של אביב בגימל

הדיירים של סביוני רמת אביב