הנפגעות העיקריות ממדיניות האוצר הן נשים

אף שמערכת המסים היא לכאורה ניטרלית ואינה אמורה להבחין בין גברים לנשים, מתברר כי הנפגעות העיקריות ממדיניות האוצר - בעיקר בתחום המסים - הן הנשים. מנייר עבודה מפורט בנושא שהכינה לאחרונה יעל חסון מפורום נשים לתקציב הוגן עולה כי הסיבה לכך פשוטה למדי: הפחתת מס הכנסה מיטיבה עם בעלי ההכנסות הגבוהות, שהם בעיקר גברים. לעומת זאת, רבים מבעלי ההכנסות הנמוכות, שחלק גדול מהם נשים, פטורים ממילא מתשלום מס, ולכן הפחתתו אינה מועילה להם כלל.

נוסף על כך, הפחתת שיעורי מס החברות מצמצמת את יכולתה של הממשלה לממן שירותים ציבוריים חיוניים, בעיקר בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה, ונפתח פתח להפרטתם. צמצום והפרטה של שירותים אלה ישפיעו לרעה גם על תעסוקת הצרכנים העיקריים שלהם - שהן נשים, וגם על איכות וזמינות השירותים. לכן, מסקנת נייר העבודה היא שהתוצאה של הפחתת מס ההכנסה ומס החברות היא הגברת האי־שוויון בין נשים לגברים.

מנייר העבודה של חסון מתבררים עוד כמה פרטים מעניינים. ככל שעולים בסולם הכנסות השכירים, גדל מספרם של הגברים בכל עשירון, ובמקביל מצטמצם מספרן של הנשים.

בעשירון השני, למשל, מספר הנשים (כ־166 אלף) גדול ביותר מפי שניים ממספר הגברים (כ־74 אלף). בעשירון העליון, לעומת זאת, מגיע כבר מספר הגברים לכ־189 אלף, כמעט פי ארבעה ממספר הנשים (כ־50 אלף בלבד).

כמו כן, כדי לעודד תעסוקת נשים, הממשלה מעניקה לנשים חצי נקודת זיכוי נוספת. על פי הפשרה בנושא ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים לצורכי מס, זכאיות אמהות עובדות לנקודת זיכוי נוספת עבור כל ילד עד גיל חמש. מנייר העבודה מתברר כי רק כ־60% מהנשים מגיעות לרמת הכנסה המאפשרת להן ניצול של מלוא ההטבה.