הקשישים בארה"ב האריכו ימים והמוסדיים בישראל הפסידו

מסתבר שחלק מהגופים המוסדיים בישראל לא הלכו שבי רק אחרי הטרנד הלוהט של השקעה באיגרות חוב מגובות משכנתאות, שגררו את העולם למשבר כלכלי, אלא גם אחר טרנד אחר - אג"ח המגובות בפוליסות ביטוחי חיים של מייסדי אופמת, לשעבר החברה־הבת של אקסלנס.

חברת פאי פיננסים הבורסאית הודיעה לגופים המוסדיים כי הפסיקה לשלם להם ריבית על אחזקותיהם באג"ח ויטליטי 1 החל מינואר 2010 בשל התרחשות אירוע "Knock out".

מדובר באג"ח פרטיות שהונפקו לגופים מוסדיים בלבד בפברואר 2007 בהיקף של 137.2 מיליון שקל. האג"ח דורגו על ידי מעלות S&P בדירוג +AA, כשתמורת ההנפקה שימשה לרכישת אג"ח מגובות ביטוחי חיים שהונפקו על ידי בנק Commerce הגרמני.

מדובר בפוליסות ביטוחי חיים שנרכשו מתושבי ארצות הברית בני 70 ומעלה. האג"ח הונפקו לתקופה של תשע שנים כשהקרן שלהן אמורה להיפרע בפברואר 2016, בעוד שהריבית בשיעור של 8.4% תחולק אחת לשנה מפברואר 2008 ועד פברואר 2016. בין הגופים המחזיקים את האג"ח כיום נמצאים בית ההשקעות פסגות (בסכום פעוט של כמה עשרות אלפי שקלים בלבד) ובית ההשקעות דש. מכיוון שמדובר באג"ח פרטיות, שטר הנאמנות שלהן המפרט את תנאי האג"ח אינו גלוי. אלא שהשטר שהגיע לידי "כלכליסט" חושף את ההסבר להפסקת תשלומי הריבית - תוחלת חיים ארוכה מדי של תושבי ארה"ב.

הברוקרים שמהם קנתה פאי את האג"ח רכשו פוליסות ביטוח מקשישים שלא יכלו לעמוד יותר בתשלומי הפרמיה, שילמו במקומם את תשלומי פרמיית הביטוח והמתינו למות המבוטחים. ככל שהמבוטח מת מהר יותר, ההשקעה נהפכת לבעלת תשואה גבוהה יותר. הריבית בגין האג"ח הזאת אינה מובטחת ותלויה בהערכות שווי של פוליסות ביטוחי החיים של המבוטחים שהאריכו חיים מעבר לצפי הסטטיסטיקות, והקופון ירד ל־0. הקרן נותרה מובטחת והיא תשולם בסוף התקופה. בשל כך הורידו הגופים המוסדיים שרכשו את האג"ח את השווי שלה בספרים ל־72 אגורות, המשקף את הפסד הריבית.