השבוע: עסקאות מפוקפקות

העונש שגזר בית המשפט על הזוג פנינה תורן ועומרי נעים על הפקרת הילד אמיר בלחסן מקומם. קשה שלא להזדהות עם דבריו של האב על שהעונש של מי שהסתלק ממקום התאונה זהה לעונש שהוטל על מי שהשליך נעל על נשיאת בית המשפט העליון. הפקרה היא לא תאונת דרכים. הפקרה היא תאונה של הסופר־אגו, גם אם היא נובעת מאיבוד עשתונות.

לפני כחמש שנים נסעתי לאטי בכביש שכונתי, וילד על אופניים היכה בחלוני כמו ברק ביום קיץ בהיר. יצאתי מהמכונית רועדת. למזלנו, הילד רק שבר את הרגל, ושנינו ייללנו עד שהגיע האמבולנס. מוכת יגון וייסורי מצפון המתנתי שעה ארוכה לחוקרי התאונות, וחלף כחודש עד שקיבלתי בדואר את ההודעה על זיכויי.

אילו הילד היה נפגע קשה יותר, העובדה שזו לא אשמתי לא היתה משחררת אותי. אמיר בלחסן לא שבר רגל, ותרדמת היא לא שנת חלומות. תרדמת היא מאסר עולם לילד ועבודת פרך להורים. עסקת טיעון של שלוש שנות מאסר במקרה הזה מגמדת את החיים.

עסקת טיעון בהקשר שונה לגמרי נחתמה בסוף השבוע שעבר בין רוסיה לארה"ב. פרשת הביון הרוסית הסתיימה מהר יותר מזמן הפקתו של סרט ריגול הוליוודי. אנה צ'פמן, נערת הבונד של פוטין, שבה לרוסיה וכבר הודיעה לקרוביה שלא תישאר שם. חלפו הימים שלמרגלות היה שפם והן היו נבלעות מאחורי החומה, מתפוגגות כמו דיו סתרים. חלפו גם הימים שהאמריקאים התייחסו למרגלים רוסים כמו אל מרגלים ישראלים. לא מאסר עולם ולא פולארד. ילדי המרגלים מניו ג'רזי הורשו להמשיך ללמוד בקולג' על פי התפיסה שאין הם אשמים שאבא ואמא חלמו ברוסית ובחרו במקצוע הלא נכון. ככה זה כשהאינטרסים גוברים על האגו.

ככה זה כשהכישרון גובר על האגו. ספרד זכתה בגביע העולם. הנבחרת הספרדית - שעלתה על המגרש עם קסיאס, השוער הכי רגיש בעולם (גם בכה, גם נישק, אין צורך בהוכחות נוספות), ועם דויד וייה, שמבקיע שערים וחוגג עם קידה של להקת בת שבע - לקחה את כל הקופה. למרות חיבתי להולנדים, כשהם עלו למגרש כמו למלחמה (רק אפודים קרמיים היו חסרים להם), קיבלתי את הכרעת פול התמנון.

למען הגילוי הנאות אודה שברגע הניצחון חשבתי על אנטוניו בנדרס, לא על אינייסטה. אבל מה זה חשוב. הגיע להם. מתי כבר אנחנו נהיה בסרט הזה? אני פנטזיונרית אבל לא מנותקת מהמציאות. ביבי ככל הנראה צודק. השלום עם הפלסטינים ייחתם לפני שנזכה בגביע העולם.