צילום: דמיטרי שבצינקו
"בשוק הקווי אין תחרות, כי בזק פועלת בניגוד לרישיונה"
עו"ד דודי תדמור, לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים, מייצג את פרטנר מול הרגולטור, אבל תומך בכניסת מפעיל סלולרי נוסף. מאמין שדמי הקישוריות צריכים לרדת, אבל בהסכמת החברות, וטוען שתחרות אמיתית תהיה רק כשבזק תפוקח כראוי
בחודשים האחרונים התמקדה הפעילות הענפה של המומחים והיועצים הסובבים את חברות הסלולר בניסיון לתקוף את כוונת שר התקשורת משה כחלון להפחית את דמי הקישוריות. אולם הרפורמות שכחלון הציג לממשלה בתחילת השבוע מתוות מהלכים נרחבים יותר מדמי הקישוריות - והניסיון להעבירן באמצעות חוק ההסדרים גרם לחברת פרטנר לשכור את שירותיו של עו"ד דודי תדמור בניסיון לבטל את רוע הגזירה.
תדמור, לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים, הצטרף כשותף בכיר למשרדו של רם כספי, וב־2005 הקים את משרד תדמור ושות', המעסיק כיום יותר מ־40 עורכי דין. כעת, כאמור, הוא מייצג את פרטנר במאבקה להוצאת הרפורמות הנרחבות שמשרדי האוצר והתקשורת מבקשים ליישם מחוק ההסדרים שיתלווה לתקציב הדו־שנתי, שעל סעיפיו מתקיימת היום (ה') הצבעה.
"אנחנו ניצבים בפני בעיה תהליכית קשה, שיש לה שני היבטים", אומר תדמור. "ההיבט הראשון הוא הקושי הגדול שנוצר גם בשל ריבוי הרפורמות מבחינה כוללת, וגם בשל האופן שבו הן מועברות. בשוק הסלולרי, גופים ממשלתיים שונים מנסים ליישם שורה ארוכה מאוד של רפורמות, ואיש לא נתקל עד היום בבחינה של משמעות כלל הרפורמות הללו ביחד. גם תהליך העברת הרפורמות חפוז ולא שקוף - באמצעות חוק ההסדרים ושימועים מהירים מאוד, עבודות מחקר שמתקבלות כמדיניות יום לאחר שהן נמסרות, סעיפים שצצים ויורדים מחוק ההסדרים כשהוא כבר גמור.
"ההיבט השני הוא שעולם התקשורת הטלפונית מכיל, נוסף על המקטע הסלולרי, גם את המקטע הנייח שבו נמצאות בעיקר בזק ו־HOT. בעולם הסלולרי הרפורמות מתקדמות בקצב של איילה שלוחה, אבל במקטע הנייח ישנם כשלי תחרות משמעותיים מאוד שאינם מטופלים, או שמטופלים בקצב אטי מאוד. אני טוען שהפרוצדורה לא נכונה, שהשימוש בחוק ההסדרים אינו נכון, ושהיעדר השקיפות אינו נכון. המרוויח העיקרי מהרפורמות בסלולר הוא השוק הנייח ובראשו בזק".
"הרגולטור שותק"
תדמור יודע שיהיה קשה להפריד את דעתו האישית על עולם התקשורת מחוות דעתו המקצועית, המשרתת כיום בעל אינטרס בשוק. הביקורת שהוא משמיע מתרכזת בשני גורמים, שלא במפתיע מצרים את צעדיה של פרטנר, ולטענתו גם חברות אחרות בשוק זה.
אין פלא שתדמור תוקף את בזק: החברה מחזיקה לא רק בחברת סלולר המתחרה בפרטנר (פלאפון), אלא גם צפויה ליהנות מהורדת דמי הקישוריות בסלולר. מערכת היחסים של תדמור עם בזק סבוכה: כרגולטור הוא שהה בעימות כמעט תמידי עם הקבוצה, עובדה שהביאה את יו"ר בזק בתחילת העשור הקודם, עידו דיסנצ'יק, להצהיר כי "תדמור הגיע לרמות עריצות והתעללות כלפי בזק, המחייבות טיפול משפטי תקיף ותוקפני". כעורך דין בשוק הפרטי הוא ייצג את ועד עובדי בזק בעת חקירת רשות ההגבלים העסקיים ב־2006 בנושא ניתוק שירותי הטלפוניה של HOT מתשתיות בזק (חקירה שהעלתה בסוף 2009 כי בזק ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול במקרה זה). הוא ייצג את בזק בדיון מול משרד התקשורת - שבסופו של דבר הותיר על כנה את ההפרדה המבנית שנכפתה על החברה בשנות התשעים.
"ועדת גרונאו כתבה ב־2008 שהשוק הקווי אינו תחרותי, מפגר מבחינה טכנולוגית באופן יחסי, עם בעיות לא פשוטות, ושום דבר לא קורה בקשר לזה", טוען תדמור.
ועדת חייק דנה בתעריפי בזק ובפתיחת תשתיות בזק ו־HOT לשימוש המתחרים. זה שום דבר?
"בוועדת חייק יושבים אנשים ראויים, והיא אמורה לטפל בחלק מהבעיות. משרד התקשורת יצטרך לטפל בשאר הדברים.
"להבנתי, ולהבנת פרטנר, הוראות החוק שעל פיו בזק פועלת אינן מקוימות, ולא נעשות פעילויות אכיפה. בזק מחויבת על פי רישיונה לספק שירותי תשתית ללא אפליה; בפועל היא מסרבת למכור לסלקום ולפרטנר תשתית סיטונאית זולת העברת התעבורה הסלולרית. היא מסרבת לספק להן תשתית DSL בטענה שהיא לא חייבת לעזור למתחרים שלה - בניגוד להיותה כפופה לתנאי המונופול ולרישיון הספציפי שלה. בזק מחויבת לאפשר לכל מפעיל תקשורת בעל רישיון לספק שירות באמצעות רשת המיתוג שלה, והיא מסרבת.
"בפברואר האחרון הבהיר משרד התקשורת לבזק כי היא אינה פועלת כנדרש, ומאז לא נשמע קול. מידע שבזק מחויבת להעביר איננו עובר, בדיקות תאימות אינן מתאפשרות, מדיניות התמחור של בזק גורמת לכך שלמעשה היכולת להציג תחרות במקטעים מסוימים אינה קיימת. פרטנר יכולה לשווק ADSL, אבל בזק מחייבת אותה לאחר שנה להעביר את הלקוח אליה, לבזק, ובכך פרטנר נהפכת ממתחרה של בזק למשווקת שלה".
בזק, מצדה, טוענת כי הרגולציה על תעריפיה מונעת ממנה לרדת מתחת למחיר סף, ובכך נמנעת ממנה האפשרות להתמודד במכרזים מסוימים, כדוגמת מכרז צה"ל שבו זכתה סלקום לפני כמה חודשים עם מחיר אטרקטיבי יותר משהציעה בזק.
ל־HOT יש כ־570 אלף מנויי טלפוניה, ולסמייל כ־200 אלף. אתה עדיין מאמין שאין תחרות בטלפוניה הקווית?
"אני מאמין שאין תחרות בשוק הקווי כפי שצריכה להיות, כשבזק פועלת בניגוד לרישיונה ומסרבת לשרת את מתחרותיה. מתוך שלוש חברות הסלולר הגדולות, אחת שייכת לבזק ולא מהווה איום עליה. התחרות לבזק היא מסלקום ומפרטנר - ואם אתה גם פוגע בהן בתחום הסלולר, וגם מונע מהן מלהפוך למתחרות בשוק הקווי, אתה לא מקדם תחרות אמיתית".
"חוסמים מפעיל חמישי"
תדמור נשכר על ידי פרטנר בלי קשר למאבק נגד הורדת דמי הקישוריות. עם זאת, הוא חוזר על עמדתה, ועל עמדות סלקום ופלאפון, כי נפלו כשלים בעבודה שקדמה להמלצת משרד התקשורת. תדמור תומך בהפחתת דמי הקישוריות, אך לא בהיקף שפורסם, ובוודאי לא בהליך שבו הוא מתבצע כיום.
"אנשים לא מבינים עד כמה הכשל בתהליך דמי הקישוריות מהותי לכלל השוק. חוק התקשורת קובע שעל שר התקשורת להשתמש באותה מתודולוגיה לחישוב בכל האלמנטים של שוק התקשורת. כשהמשרד אימץ את המתודולוגיה של NERA (החברה ששכר המשרד לצורך קביעת דמי הקישוריות בסלולר - ג"נ), הוא למעשה סינדל את ועדת חייק, שכעת אין לה אפילו שיקול דעת לגבי בחירת מודל החישוב הכלכלי לדמי הקישוריות של בזק.
"בזק מפוקחת היום על בסיס חישוב כלכלי של Top Down LRIC, כלומר לקיחת העלויות בפועל וחישוב אחורה לרמת יחידת הקישוריות הבודדת. המודל ש־NERA השתמשה בו הוא הפוך, Bottom Up LRIC, כלומר בנייה של מפעיל חדש וחישוב העלויות שלו באופן תיאורטי. אם המודל של NERA הוא שישמש לבסוף לקביעת דמי הקישוריות, הרי גם ועדת חייק צריכה להפוך את המודל ששימש עד כה לפיקוח על תעריפי בזק".
הכשלים לא מעניינים את האזרח שמתלונן על תשלומים גבוהים.
"התפיסה שנוצרה בציבור, כאילו ירידה בדמי הקישוריות מיתרגמת לירידה בחשבון החודשי, היא תפיסה שגויה. הציבור צריך להבין שדמי קישוריות נמוכים מדי לא יאפשרו כניסה של מפעיל חמישי, שחשיבותו לתחרות גדולה ביותר ומוסכמת על כל הרגולטורים, וגם עליי.
"אם רוצים להעניק למפעילים חדשים נקודת פתיחה טובה, צריך ליצור מצב של דמי קישוריות דיפרנציאליים בין המפעילים הקיימים למפעילים החדשים. דמי קישוריות גבוהים מדי אכן פוגעים בתחרות, אבל דמי קישוריות נמוכים מדי גורמים למפעיל חדש להימצא במצב בעייתי מבחינת יכולתו להחזיר את ההשקעה.
"כשהמדינה רצתה ש־HOT תציב תחרות לבזק, היא אִפשרה לה ליהנות מדמי קישוריות אפסיים עד לרמה מסוימת של דקות במסגרת טווח זמן מסוים. המדינה פיצתה את בזק על כך באמצעות הקטנת שיעור התמלוגים שהיא משלמת. לדעתי, זו מדיניות נכונה, שמאפשרת גם להכניס תחרות וגם לפצות את השחקן הקיים".
התפיסה הפופולרית היא שכיסי חברות הסלולר עמוקים דיים כדי לצלוח את ההפחתה, ושעיקר המאבק מתנהל לטובת בעלי השליטה.
"אני לא חושב שכשידונו בתעריפי בזק בוועדת חייק יתייחסו לתשואה הפנומנלית שהיתה לבעלי המניות של בזק על ההשקעה שלהם. יש טיעון פופוליסטי שמופנה כעת גם נגד חברות הסלולר, ולפיו הן הרוויחו סכומים גבוהים בשנים האחרונות ולכן עכשיו צריך לפגוע בהן. אני לא מחבב את הטיעון הזה, וגם על בזק לא הייתי רוצה להפעיל אותו. צריך להסתכל קדימה ולא אחורה. אני לא אוהב הסדרים רגולטוריים שתפורים לגוף אחד, ונדמה לי שעלול להתקבל הרושם שהמערכת מתגייסת כדי לתת עדיפות לגוף אחד".
אתה מתכוון לרצונם של משרדי התקשורת והאוצר להפוך את מירס למפעיל משמעותי יותר?
"כן. מירס היום היא חלק מקבוצת תקשורת של HOT, שנהנית מיחס מועדף מהרגולטור. לתת למירס עדיפות כל כך בוטה זה בעייתי מאוד. מפעיל נוסף יתרום לתחרות, אבל אני חושב שלא מעודדים את הקמתו וקיומו בצורה הנכונה".
מבזק נמסר בתגובה: "תדמור מצטרף לירון זליכה ולמצעד הבלתי נגמר של שכירי חרב ודוברים־מטעם, שמטרתו יצירת הסחה באמצעות הפניית זרקור של טיעוני סרק נגד בזק. חלקם טוענים בשם שולחיהם בדיוק את הדברים ההפוכים שטענו בעבר - הכל למען הספין". ממשרד התקשורת לא נמסרה תגובה לדברים.
"כשרגולטור עובר לשוק הפרטי זה מעורר רגישות רבה"
תדמור, כמובן, אינו הרגולטור לשעבר היחיד שנשכר במסגרת מלחמות הטלפוניה. האחרון בשורה הארוכה של קודמיו הוא רו"ח ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, שנשכר על ידי מירס לצורך תמיכה בעמדתה בנושא מתן עדיפות לחברה בנושא הצבת אנטנות - ואגב כך ציין גם כי דמי הקישוריות בסלולר גבוהים והשוק סובל מחוסר תחרות. חצי שנה מאוחר יותר שכרה פרטנר את שירותיו של זליכה כדי להציג עבודה כלכלית המנגחת את מסקנותיו של משרד התקשורת בנוגע להפחתה הדרסטית של דמי הקישוריות. טיעוניו המדויקים של זליכה בנושא טרם פורסמו, אבל המהלך עורר כלפיו ביקורת חריפה בטענה שהעמדה שהציג עבור פרטנר מנוגדת, לכאורה, לעמדה שהציג בעת פעילותו לטובת מירס.
השיחה עם תדמור, כבעל מקצוע העשוי לפעול מטעם גופים מתחרים במהלך הקריירה שלו, לא יכולה להתחמק מעיסוק בנושא הזה. "אם דעתו של זליכה נותרה כשהיתה בין שני האירועים הללו, הרי אין עם פעילותו בעיה", אומר תדמור. "אם הוא שינה את דעתו, אנחנו מדברים פה על שאלה יותר רחבה.
"יש לא מעט אנשים שהיו במקום אחד ומוצאים את עצמם לאחר מכן במקום אחר, גם במגזר העסקי. כשמנהל של חברה אחת עובר לנהל חברה מתחרה זה איכשהו מתקבל בהבנה; אבל כאשר רגולטור מגיע לסקטור הפרטי זה מעורר רגישות ציבורית גדולה בהרבה, ומטבע הדברים נשאלות שאלות לגיטימיות.
"המקום שממנו אתה מסתכל על הדברים נותן לך פרספקטיבה לאותו זמן ולאותן נסיבות, ודברים שרואים משם לא רואים מכאן. כשבעל מקצוע כדוגמת עורך דין או כלכלן מייצג גוף, הוא צריך לבחור אם העמדות שהוא מייצג מקובלות עליו. הראייה שלו את הדברים בעבר היא רק מרכיב אחד בעניין הזה".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה