אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גולגולות הכסף: הטכנולוגיה הפיננסית לא תציל את ההייטק הישראלי צילום: גלעד קוולרציק

גולגולות הכסף: הטכנולוגיה הפיננסית לא תציל את ההייטק הישראלי

תוכנית האוצר להקמת מרכזי פיתוח של הבנקים הגדולים בישראל לא תעודד חדשנות, אלא את בתי התוכנה שמעסיקים עובדים בקבלנות

16.07.2010, 12:13 | אסף גלעד

אחד החלקים התמוהים בתוכנית של משרד האוצר לסיוע לענף ההייטק הוא הסעיף שקשור בעידודם של בנקים זרים להקים בישראל מרכז פיתוח - כזה שיסייע להם לייצר מערכת חדשה לניהול סיכונים או אפליקציית אייפון שתקרב בין הלקוח לפקיד הבנק.

לכאורה רעיון פנטסטי. אין כמו הראש הישראלי כדי לעמוד לשירותם של גדולי הבנקים בעולם, שמגלגלים בינם לבין עצמם תעשיית תוכנה עצומה המוערכת ב־46 מיליארד דולר. תעשייה זו מעסיקה כיום אלפי מהנדסים בהודו ובמדינות שבהן עלות העבודה אינה גבוהה. אירלנד, לדוגמה, מאכלסת מרכז פיתוח עבור סיטיבנק שמעסיק כיום 6,000 עובדים.

שני. רגיל לשרת את הבנקים, צילום: יותם פרום שני. רגיל לשרת את הבנקים | צילום: יותם פרום שני. רגיל לשרת את הבנקים, צילום: יותם פרום

אבל מדוע מכל התעשיות נבחרה דווקא תעשיית הבנקאות הפיננסית? המדען הראשי הרי זיהה מזמן שלוש תעשיות אחרות הנזקקות לסיוע ודחיפה ממשלתיים: ננו־טכנולוגיה, ביוטק ותעשייה מסורתית. התשובה לכך פשוטה: הוגה תוכנית "יתרון יחסי", מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, היה בעברו מנכ"ל ענקית התוכנה נייס. שם הוא שירת, בין השאר, גם את ענקיות הבנקים.

בתחילת השבוע התבשרנו ב"כלכליסט" על החלטתו של בנק ההשקעות ברקליס קפיטל להקים בישראל שלוחת פיתוח. אולם ברקליס איננו מתכוון להקים כאן מרכז פיתוח. ברקליס ישקיע לא יותר מ־50 מיליון שקל, סכום פעוט בהתחשב בתקציב הפיתוח העולמי העומד לרשותו, ויעסיק 200 עובדי קבלן מבתי תוכנה ישראליים, תוך קבלת הטבות מפליגות מהמדינה על העסקתם. ברקליס לא ימנה כאן מנהל פיתוח, ולא יקצה תקציבי פיתוח מכובדים כפי שנעשה על ידי מיקרוסופט (שישראל נהפכה עבורה למרכז הפיתוח השלישי בחשיבותו) או יבמ (שקבעה כי ישראל היא המרכז העולמי שלה בתחומי האחסון). ברקליס לא יפתח כאן טכנולוגיה חדישה, דוגמת זו המפותחת בחברות מו"פ כגון טריאנה, סופרדריבטיבס או אקטימייז, אלא יעסיק מהנדסי קידוד באמצעות בתי תוכנה.

ההחלטה של משרד האוצר לתמוך במיזמים שכאלה היא מוזרה. ראשית, מגזר אנשי הקידוד, שבמקומות מסוימים מכונים גם "גולגולות", אינו מאופיין בישראל באחוזי אבטלה גבוהים, ואינו משווע לתעשייה חדשה שתביא עמה אפילו 10,000 מקומות עבודה. מגזר זה בישראל מעסיק כיום כ־30 אלף איש, מרביתם עובדים בבתי התוכנה הגדולים דוגמת מטריקס, נס, טלדור ומלם־תים. המחלוקת הגדולה סביב מכרז החשכ"ל, שסידר מחדש את מפת נותני שירותי המחשוב לממשלה, מדגישה את התחרות הזו. שנית, באמצעות ההחלטה הממשלה תומכת במגזר המתכנתים, שבו לישראל אין יתרון יחסי. עלות ההעסקה שלהם היא פי ארבעה מזו של הודו, שם בלאו הכי מועסקים מרבית המתכנתים בתחום. נקל לשער מה יקרה לפרויקטי הפיתוח של הבנקים הזרים כאשר שר האוצר הבא יחליט לסגור את הברז.

אז מה אפשר לעשות? הממשלה תוכל, אם תרצה, לעזור למגזר התוכנה והאלגוריתמים הפיננסיים דרך תמיכה בסטארט־אפים בתחום, אם באמצעות המדען הראשי ואם באמצעות הקמת קרן ייעודית, כפי שהדבר נעשה בביוטק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
מה הקשר של נייס לענקיות הבנקים?
נייס עושה מוצרים בתחומי האזנה והקלטה של וידיאו ואודיו. אלו מוצרים שקשורים באופן מובהק לשוק הביטחוני ואכן יתכן שבין הלקוחות של נייס ישנם בנקים אולם ממשלות וסוכניות ביון הם בודאי הפרופיל היותר פופולארי. נייס לא עושה שום מוצר שקשור לשוק הפינאנסי. בקיצור להגיד שחיים שני "שירת" את ענקיות הבנקים רק בגלל שהם היו לקוחות של נייס זה כמו להגיד שצ'ק פוינט משרתת את הבנקים כי הם קונים ממנה פיירוול.
שרון , מרכז  |  18.03.11
5.
אסף, לא לקחת הכל החשבון
בתחום התוכנה, זליגת הידע היא הגדולה ביותר מכיוון שמרביתו נשארת בראש המתכנתים / מהנדסים וכך פורשי אלביט מקימים חברות סטארטאפ ומייצרים תוכנות על בסיס הידע הזה ללא תגמולים לאלביט. כך יהיה גם בתחום זה כאשר רכישת הידע תתבסס על כספי הבנקים ולאחר מכן חלק לא מבוטל ישמש ליצירת מוצרים חדשים. בנוסף, אין חדשנות טכנולוגית ללא כסף, כך שצריך גם את הגופים שמכניסים כסף לתחום ואז ההשלכות ו״תוצרי הלוואי״ יעזרו לכל התעשייה. כולל תעשייה מסורתית ונותני שירותים.
יאיר , פתח תקוה  |  17.07.10
4.
You need to see the broad picture
Think about all the examples that you gave: IBM, Google, microsoft . All these companies opened R&D facilities only after they got to know some brilliant israeli brains. Financial institutions do not move fast. It takes time and patience. They need to get to know Israel before they open a high-quality research center. The goal of this program is to develop long term connections and put Israel on the CEO's map. Let this grow. Things take time.
largey  |  17.07.10
לכל התגובות