"הפקידות בישראל חוסמת את החברות"

"יש פה חברות וגופים מקצועיים שיודעים לעשות כמעט כל דבר, אבל הפקידות חוסמת אותם", אומר אלי אברמוב, מנכ"ל קבוצת ברן- מהשחקניות הגדולות בשוק ההנדסה הישראלי, עם שווי של 181 מיליון שקל, המבצעת במקביל פרויקטים בהיקפים של מיליארדי דולרים בארצות הברית, ברוסיה ובמזרח הרחוק.

כאשר עולה במהלך הראיון תוכניתו הגרנדיוזית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, "נתיבי ישראל", לרישות המדינה במסילות רכבת ובכבישים בהיקף של כ־83 מיליארד שקל בשנים הקרובות, אברמוב מתלהט: "התוכנית של נתניהו היא ברמת כותרות בלבד. זה נראה לי רחוק ממשהו שיכול לקרות. הגופים הפועלים פה יכולים להוציא לפועל תוכנית כזו, אבל מי ייתן להם לעבוד?".

"דווקא בתחבורה העסק זורם"

הביקורת שמשמיע אברמוב על ההתנהלות הרגולטורית נבלמת כשהוא מתייחס לתשתיות התחבורה. "דווקא בתחבורה אין עיכובים גדולים. העסק זורם. יש פה ושם עיכובים אבל הם נראים סבירים. ההחלטה להפריד את החברה הלאומית לדרכים (מעצ, ש"פ) מהממשלה שינתה את הענף לטובה".

גורם נוסף שלטענת אברמוב חוסם את פיתוח התשתיות בישראל הוא הגופים הירוקים, הפועלים נגד הקמת נקודת הקליטה לקידוחי תמר באזור זכרון יעקב: "רוב המתנגדים לא יודעים איך נראית תחנת גז. בדמיונם הם רואים בית זיקוק אבל זו חוות מכלים, יותר פשוטה מתחנת דלק. זו לא מפלצת. גם בתחום ייצור החשמל הסולארי הם מונעים הרחבה של מתקני ייצור, כי זה מפריע לנוף. הם טובים בלומר מה לא, אבל אין להם פתרונות, ובסוף מישהו צריך חשמל. החובה שלהם היא להגיד גם מה כן, או לכל הפחות לבחור את החלופה הכי פחות רעה", קובע אברמוב.

אברמוב מביע חשש בנוגע לעתיד היחסים עם החברה הלאומית לדרכים, אחת מספקיות העבודה הגדולות של ברן: "הם יושבים עכשיו וחושבים איך להתנהל בעתיד. יש על השולחן שלהם הצעות שאם ייבחרו, הם בעצמם ינהלו את הפרויקטים ואז אנחנו נצטרך להתאים את עצמנו", אומר אברמוב בהתייחסו לבחינת החברה הלאומית לדרכים את האפשרות של הקמת מחלקת הנדסה וביצוע פרויקטים פנימית, דבר שיבטל את הצורך בשכירת שירותיהן של ברן ומתחרותיה. אברמוב מגלה שתהליך דומה נבחן גם על ידי רכבת ישראל, לקוחה גדולה נוספת של ברן. "אם זה יקרה, אנחנו ננסה להישאר הקבלן היחיד שיעשה את כל הפרויקט. יהיה עלינו להיערך באופן שונה".

אלי אברמוב. "רוב המתנגדים להקמת מתקן לקליטת גז בזכרון יעקב לא יודעים איך נראית תחנת גז" | צילום: אוראל כהן

תיהפכו ממהנדסים לקבלנים?

"אנחנו נוכל לבחור אחד מהשניים: נוכל לחבור לקבלן ביצוע ולעבוד איתו יחד כגוף אחד או להיהפך באמת לקבלן ראשי".

בשנים האחרונות זכתה ברן במספר לא מבוטל של פרויקטי תשתיות עבור המדינה, והיא עומדת להשתתף במכרז להקמת מרכז יזמות טכנולוגית לפיתוח וייצור חשמל. החממה, שתוקם בהשקעה של כ־114 מיליון שקל, אמורה למצות את כל הידע שנצבר, ולהשיג יישום מהיר של רעיונות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. ברן מתמודדת בקבוצת "שדרות 21" של חברות מקומיות ובינלאומיות, ומולה מתמודדת קבוצה שבה חברות אורמת, אלביט מערכות ורפאל. "טוב תעשה המדינה אם תיתן את הפרויקט לשני המתחרים. במקום לעשות תחרות בין הקבוצות, שתיגמר בעוד חודש, אפשר לעשות תחרות לכמה שנים", טוען אברמוב.

על הכוונת: נדל"ן מניב ועיר הבה"דים

במקביל הוא מספר כי החברה שוקלת להרחיב את פעילותה בתחום הנדל"ן, המבוצעת בעיקר באמצעות החברה־הבת נספן, הפועלת בעיקר במזרח אירופה ובקנדה. "הפעילות שלנו בתחום במגמת גידול. לאחרונה רכשנו נכס מניב בבאר שבע ומרכז מסחרי בשכונת נווה זאב. במקביל אנחנו על סף כניסה לפרויקט מגורים יוקרתי בקנדה עם מאליבו. ברומניה אנחנו בונים ארבעה פרויקטים שמשלבים קניונים ומרכזי קונגרסים".

בין אנטנות סלולריות, צינור הגז של יוסי מימן ומפעל לקרונות רכבת ברוסיה שברן הקימה לאחרונה, אברמוב מתעניין במיוחד בנגב, מקום מגוריו. והוא רוצה לראות שם שלושה דברים עיקריים: עורקי תנועה המחברים את האזור למרכז, פאנלים סולאריים והרבה חיילים. "איתם יגיעו גם הרבה חברות שייתנו שירותים ויביאו עובדים ומנהלים. זו תוכנית שיכולה לשנות את פני המשק", הוא אומר על פרויקט עיר הבה"דים. הוא אף מצהיר כי לברן יש "רצון להיכנס לתחום הורדת צה"ל לדרום", כשותפה לקבלנים שיקבלו עבודה מהזוכה במכרז ההקמה.

אברמוב גם טוען שהחברה תתמודד לבד במכרז להקמת קריית המודיעין, שאמור להסתיים ב־2017. "זה פרויקט שונה כי הוא תקציבי, שם המרכיב העיקרי הוא לא בינוי, אלא טכנולוגיה".