אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נכשל הניסוי של זוהר גושן

נכשל הניסוי של זוהר גושן

יו"ר רשות ני"ע ניסה ליצור בפרשת גרינשפון מסלול אכיפה מינהלית - ביהמ"ש שלח אותו לעבור בכנסת

18.07.2010, 08:49 | איתי הר אור

בפרשת נדב גרינשפון והשימוש במידע פנים בחברת פוקסניסה יו"ר רשות ני"ע, פרופ' זוהר גושן, לבדוק את הגבולות, ויותר מכך - ניסה לקבוע עובדות בשטח. מטרתו היתה ליישם, הלכה למעשה, את מדיניות האכיפה המינהלית באמצעות מקרה מהשטח - הסדר הטיעון שאליו הגיע בשיתוף פרקליטות מיסוי וכלכלה עם סגן יו"ר אפריקה ישראלנדב גרינשפון. גרינשפון הוא לא ה"כוכב" המרכזי בסיפור הזה. במובן מסוים, גרינשפון היה רק אמצעי לאותו ניסיון מהיר וקל להגשים את האינטרסים העומדים מאחורי הגורמים הקבועים והחוזרים במקרים מסוג הזה: פרקליטים, סנגורים ורגולטורים.

גרינשפון, לדעת כל הצדדים, פעל בתום לב, ולא היתה כל הצדקה לחסלו אישית ועסקית בהליך פלילי, ארוך ולא ודאי. לכן, הגיעו עמו להסדר טיעון, שלפיו יודה בעובדות השימוש במידע פנים, לא יורשע, ישלם 750 אלף של קנס ויבצע 200 שעות עבודה לתועלת הציבור. אולם הבעיה היא שמדובר בהסדר טיעון לא חוקי, שכן לבית המשפט אין סמכות להימנע מהרשעה ובמקביל להטיל קנס כספי, שהוא אמצעי עונשי־פלילי טהור.

במהות, מדובר במעבר ממישור פלילי למישור מינהלי קלאסי, שבו לא מוגש כתב אישום, אלא מופעלת ומוטלת סנקציה מרתיעה כגון קנס כספי בגובה מאות אלפי שקלים, באופן שיכאב למבצע המעשה, ישדר מסר מרתיע לחבריו בשוק ההון ויסיים את הפרשה במהירות וביעילות. גושן מבקש ליצור עולם אחד שבו שני מסלולים מקבילים, כאשר המקרים החמורים יטופלו פלילית, ואילו המקרים הקלים יטופלו מינהלית. אלא שמוצדקת המדיניות אותה מקדם גושן ככל שתהיה, המסקנה העיקרית מפרשת גרינשפון היא שאת המדיניות הזו צריך גם לדעת היכן ומתי לקדם.

לו היה מקבל בית המשפט את הסדר הטיעון עם גרינשפון, היה מדובר בגושפנקה חשובה עבור גושן ובהיווצרות יש מאין של מסלול האכיפה המינהלית. הדבר היה מהווה תקדים משפטי עוקף־רגולטורי והיה נעשה בו שימוש קבוע על ידי עורכי דין ונציגי פרקליטות במקרים דומים המעובדים בימים אלה בצנרת המשפטית. כל השחקנים ידעו שהם משתתפים בניסוי קריטי שתוצאותיו ישפיעו רבות על עבודתם.

אבל הניסוי הזה נכשל. בית המשפט, כפי שראוי היה שיעשה, הבהיר כי אין בסמכותו ליצור את אותה חקיקה שיפוטית שעשויה היתה לקבל את הכינוי "חקיקת גרינשפון", מנע מרשות ניירות ערך מלעקוף את הכנסת ושלח אותה בחזרה לעשות את הדברים בדרך המלך - בממשלה, במליאת הכנסת ובוועדותיה. הבעיה של גושן היתה שהוא המעיט בעצמאותם של בתי המשפט. אבל בתי המשפט, לפחות עד שיוקם בית המשפט הכלכלי, הם עדיין לא החצר האחורית שלו.

שופט בית משפט השלום בתל אביב מרדכי פלד לא דחה את הסדר הטיעון במלואו, לא זרק את גושן מכל המדרגות ולא שלח את הצדדים לדבר שוב, אלא קיבל את הסדר הטיעון, רק בלי להטיל על גרינשפון את הקנס. במילים אחרות, ככל שמדובר במדיניות האכיפה המינהלית, בית המשפט שלח את גושן ואת הפרקליטות לעשות עבודה מלאה, יסודית וחוקית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות