אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מצפוני לא מאפשר לי לאשר עוד אנטנות" צילום: דימיטרי שבצ'נקו

"מצפוני לא מאפשר לי לאשר עוד אנטנות"

רישום כפול של חברות הסלולר על פריסת האנטנות הוביל את האחראי על הקרינה במשרד להגנת הסביבה להקפיא היתרים חדשים. לדבריו, המידע שהגיע לרשותו מעמיד בספק את דיווחי החברות בעבר. חברות הסלולר: ההתרשמות שגויה

19.07.2010, 06:56 | גילעד נס

בבוקר יום ראשון בשבוע שעבר נדהמו חברות הסלולר לשמוע כי לא יוכלו עוד לקבל היתרים מהמשרד להגנת הסביבה לאנטנות שלהן. בהודעה שהוציא השר להגנת הסביבה גלעד ארדן נטען כי הסיבה להטלת הסנקציות מקורה בחוסר שיתוף הפעולה של חברות הסלולר עם רצונו של המשרד להגנת הסביבה בהקמת מערכת ניטור חדשה לאנטנות הסלולר, תהליך הנמשך, לטענת המשרד, מתחילת השנה הנוכחית.

בדיקת "כלכליסט" מעלה שמאחורי המהלך הדרמטי של ארדן עומדת התחושה במשרד כי המידע המצוי בידו אינו מספק לגבי אמינות הדיווחים של חברות הסלולר.

רגישותו של המשרד להגנת הסביבה לענייני קרינת הסלולר נגזרת לא רק מהרגישות הציבורית לנושא, אלא גם בעקבות דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2009. הדו"ח הטיח ביקורת חריפה על תהליך הפיקוח המתבצע בתחום הקרינה ממתקני שידור. בין השאר קבל המבקר לינדנשטאוס על כך שהבדיקות מבוצעות בידי חברות פרטיות הממומנות על ידי חברות הסלולר. בדו"ח המבקר הוא ציין כי המשרד להגנת הסביבה שרוי בחיסרון משמעותי של כוח אדם בנושא זה, כיוון שבתחום הפיקוח מועסקים שני עובדים בלבד.

כדי להסדיר את האמצעים לפיקוח על הקרינה, נקבע רף עליון של רמת קרינה שבו יכולות לפעול האנטנות. קביעת הרף היא רמת הקרינה המותרת על פי התקן שאומץ בישראל, ופירוק תוצאה זו לרכיבים שניתן לפקח עליהם, בעיקר הספק השידור של האנטנה. חברות הסלולר מחויבות לא רק להציג נתונים אלו בעת בקשה להתקנת אנטנה חדשה או לרענון רישיון לאנטנה קיימת, אלא גם בדיווחים במועדים קבועים לגבי פעילות האנטנות הקיימות.

בחודש ינואר השנה שלח ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, ד"ר סטיליאן גלברג, עדכון לחברות הסלולר ובו הוכרז על כוונת המשרד להטמיע מערכת ניטור חדשה לאנטנות. בעדכון ביקש גלברג מהחברות להיערך לשילוב המערכת בפעילותן.

מערכת הניטור החדשה, מתוצרת חברת הסטארט־אפ הישראלית Wave Guard, מבוססת על תוכנה המותקנת במחשבי חברות הסלולר, המנתחת את זרם הנתונים המגיע מהאנטנות, ומעבירה אותם למחשבי המשרד להגנת הסביבה. אם התוכנה מאתרת חריגה מהרף שקבע המשרד, היא מתריעה על כך, והחברות יידרשו להסביר מדוע התרחשה החריגה ולפעול לתיקונה המהיר. בכך יתייעל תהליך הפיקוח, ובמקום להמתין לדיווחים המתוזמנים של החברות יוכל המשרד לקבל מידע בזמן אמיתי.

חשוב להדגיש כי מערכת הניטור אינה מודדת את הקרינה הנפלטת בפועל מהאנטנות. נתון זה מורכב מגורמים רבים, בהם לא רק אלמנטים הקשורים לאנטנה עצמה (כמו הספק שידור, כיוון וזווית) אלא גם לצד הנחשף לקרינה, כמו מרחק מהאנטנה. המערכת נועדה לשלוף את הנתונים הרלבנטיים המשפיעים על רמת הקרינה מהחברות, להעבירם למשרד להגנת הסביבה, ולאפשר למשרד לחשב אם הנתונים מצביעים על עמידה בתקני הקרינה שהוגדרו לאותה אנטנה.

אלא שהכנסת גורם זר לתוך מערכת מחשוב, ובוודאי כזו המשמשת גופים גדולים כחברות הסלולר, אינה יכולה להתבצע כהרף עין. גם אם יוסכם על הצדדים כי אין סכנה לפעילות זדון מצד התוכנה, עדיין נדרשת בדיקה לגבי המידע הנשאב, אם מבוצעים בו שינויים, ואם תהליך השליחה של המידע אל מחשבי המשרד להגנת הסביבה מאובטח דיו. נציגי חברות הסלולר טענו בדיונים בין הצדדים כי קובץ הנתונים שמבקש המשרד להגנת הסביבה לקבל לידו מכיל לא רק מידע על אודות האנטנות, אלא גם מידע שעלול לפגוע בפרטיות הלקוחות עצמם, כגון מספרים שחויגו, שעות השיחה ואורך השיחה (אך לא תוכן השיחה עצמו).

הצורך בקבלת מידע בזמן אמיתי, מול הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיות הלקוחות, עמד במרכז המחלוקת בין הצדדים. החברות טוענות כי אין ביכולתן להפריד בין המידע הדרוש למשרד להגנת הסביבה לבין המידע על הלקוחות, ולפיכך הן מסרבות לבקשת המשרד לאפשר גישה לקבצים עצמם. במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי התוכנה של חברת Wave Guard מבצעת הפרדה זו, והחברות רשאיות לבחון אותה.

בשלב זה גם התעורר דיון משפטי לגבי קבלת התוכנה לצורך בדיקה, כאשר Wave Guard דורשת כי חברות הסלולר יחתמו על הסכם המכונה EULA - End User License Agreement - המקובל בענף התוכנה.

למעשה, באמצעות חתימה עליו המשתמש מצהיר כי לא יבצע בתוכנה שינויים כלשהם, לא יפיץ אותה ללא רשות ולא יוכל לטעון כי גרמה לו נזקים כתוצאה מהשימוש. עורכי הדין של חברות הסלולר סירבו לחתום על ההסכם, וכך התמשכו הדיונים תקופה נוספת, כאשר כל צד מגבש הצעת פשרה משלו שתאפשר בסופו של דבר לבחון את התוכנה ולבדוק את יכולתה לבצע את הפרדת המידע.

אני פועל עם תקציב מוגבל"

בדיונים בין הצדדים משתתפים נציגי המשרד להגנת הסביבה, גורמים רלבנטיים מכל חברות הסלולר ואנשי פורום חברות הסלולר, המייצג את האינטרסים של החברות במגוון עניינים. לאחר פרסום ההוראה של השר ארדן טענו גורמים בשוק הסלולר נגד מערכת הניטור החדשה כי היא אינה מסוגלת לנטר את כל האנטנות הסלולריות שבהן עושות החברות שימוש.

בשיחה עם ד"ר גלברג הוא מאשר כי אף שהמוצר המקורי מסוגל לנטר אנטנות המשדרות בכל תקני הסלולר הידועים, בחר המשרד להגנת הסביבה לרכוש רק את המערכת המנטרת שידורים בתקן UMTS. תקן זה הוא למעשה הדור השלישי בסלולר, המשרת את שלוש חברות הסלולר הגדולות. עם זאת, המערכת שתותקן אינה מנטרת את פעילות האנטנות המעבירות שידורים בתקני ה־CDMA של פלאפון, המשרתים כ־40% מלקוחות החברה, תקני ה־iDen, המשרתים את כל לקוחות מירס, ותקני ה־TDMA, הרשת המקורית של סלקום, המשרתת מספר זעום יחסית של לקוחות.

לדברי גלברג, הבחירה בניטור התקן הבודד נגזרה משיקולי תקציב ומתוכניות העבודה של חברות הסלולר עצמן. "בסופו של דבר, בעוד כמה חודשים התקנים האחרים לא יהיו רלבנטיים. אני פועל בתקציב מוגבל, ולכן נדרשנו לגבש סדר עדיפויות. לגבי מירס יש לנו יכולת טכנית לנטר בדיווחים שוטפים את הפעילות שלהם, ולכן לטעמי הפתרון שבחרנו מהווה אופטימיזציה של מגבלות התקציב והמצב בשטח".

טענה נוספת נגד המערכת היא שהיא מקבלת מידע ממחשבי חברות הסלולר הכולל את השינוי בזמן אמת בהספק השידור של האנטנות, אך לא את זווית השידור וכיוון האנטנה, הנדרשים להיות מוזנים ידנית. שני נתונים אלו משפיעים על עוצמת הקרינה וחייבים להיות מנוטרים, אולם לדברי גלברג, כל שינוי בכיוון ובזווית האנטנות חייב לקבל את אישורו, כך שממילא הוא מיודע לגבי שינויים שכאלה.

באתר המשרד להגנת הסביבה מצוינים מיקומיהם של "מוקדי שידור" סלולריים - אותם תרנים שעליהם מותקנות האנטנות. מספר המוקדים הללו עומד על כ־7,600, אולם על כל מוקד שכזה מותקנות 3–4 אנטנות. במשרד להגנת הסביבה ביקשו לוודא את מספרן המדויק ואת הנתונים לגביהן. גלברג, שהוציא את הדרישה בינואר, ציפה לקבל מהחברות רשימה מצרפית שתכלול 25–30 אלף אנטנות באופן מיידי, אך החברות טענו כי גיבוש רשימה שכזו יימשך כשלושה חודשים.

"זו תשובה שקצת הצחיקה אותי, כיוון שהמידע הזה אמור להיות זמין להן כחלק מהעבודה היומיומית שלהן", אומר גלברג. "הרי אם אשאל אותך כמה נעליים יש לך בארון, לא תבקש ממני לחכות שלושה חודשים לתשובה". למרות הסתייגותו אפשר גלברג לחברות להגיש את המידע לאחר התקופה שנתבקשה, כדי למנוע עימות שהיה עלול לעכב את הדיונים עוד יותר.

רק לפני כחודשיים, על פי מסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט", החלו החברות לשלוח את הנתונים הנדרשים, ולפני כמה ימים ערך גלברג סיכום ביניים. על פי המסמכים, סלקוםשלחה את מלוא הנתונים, ואילו פלאפון ופרטנרשלחו כ־60%–70% מהנתונים וטענו כי הן ממשיכות לעבד את המידע כדי להעבירו למשרד. המקור לעיכובים, מתברר, הוא בעובדה שהחברות מנהלות שני מסדי נתונים לגבי האנטנות - אחד משמש לעבודתן השוטפת, והשני משמש לדיווח למשרד להגנת הסביבה.

בחברות טוענים כי הפרדת המערכות נועדה לספק למשרד את המידע הדרוש לו ולמנוע הפרעה להתנהלות השוטפת של החברות. מקורבים לחברות אומרים כי המידע בשני מסדי הנתונים זהה אך מצוי בנפרד לצרכים תפעוליים בלבד, ולא כדי לבצע שינוי בנתונים בטרם הם מועברים למשרד להגנת הסביבה.

לחברות הסלולר אין כוונת זדון"

בשלב הזה החליט גלברג כי המצב דורש פעולה דרסטית. "אחרי שהוענקו לחברות ארבע הארכות, מטעמים שונים, ולאחר שהתברר שאין בידינו עדיין תמונה מלאה של האנטנות של כל החברות, הגעתי למסקנה שאני לא יכול בלב שלם להצהיר שאנחנו יודעים מה קורה בשטח ובוודאי לא לתת אישורים עם ביטחון מלא", אומר גלברג. "מצפוני לא יהיה נקי כלפי הציבור לחתום על אנטנות חדשות, כשאני בעצמי עוד ספקן לגבי נכונות המידע שנמסר לי לגבי היתרים קודמים". למעשה, סירובו של גלברג לאשר היתרי קרינה לאנטנות הוא שהניע את השר ארדן להכריז על הסנקציה החמורה בשבוע שעבר.

בפורום חברות הסלולר, מנגד, טוענים כי אף שאין הם מפקפקים ביושרו ובמקצועיותו של גלברג, מסקנתו לגבי אפשרות כלשהי לגבי אי־תאימות, לכאורה, בין הדיווחים לבין המציאות בשטח היא תוצאה של התרשמות לא נכונה, ולא התקבלה על סמך ראיות בפועל. למעשה טענו נציגי הפורום גם בפני גלברג, כי המשרד עצמו מודה כי האנטנות פועלות על פי הספק נמוך בהרבה מזה שקבע המשרד. גלברג עצמו מאשר כי התקנים שקובע המשרד מהווים מצב קיצון - רק במקרים שבהם יש עומס גדול מאוד על התא הסלולרי ונדרשת הגדלת הספק השידור של האנטנה, מתקרב ההספק בפועל לרף שהגדיר המשרד, אך גם אז מדובר בטווח בטיחות גדול יחסית.

בשיחה עם "כלכליסט" טען גלברג כי בעניינים שכאלה אין הוא מתכוון להמתין עד שתתרחש תקלה, אלא מעדיף למנוע את הנסיבות שעלולות לגרום לה. "אין לי ספק שלאף חברת סלולר אין כוונת זדון בנושא הקרינה, ולראיה, שיתוף הפעולה היחסי שאנחנו מקבלים במהלך הדיונים ומערכת היחסים הארוכה שבנינו. עם זאת, תקלות יכולות להתרחש ברבדים נמוכים בהרבה משכבות ההנהלה וראשי האגפים - מהנדס שמבחין כי תא סלולרי אחד פסק מלפעול יכול להחליט על דעת עצמו להגדיל את ההספק של התא הסמוך כדי לספק ללקוחות באותו אזור שירות טוב. במצב שכזה הוא עלול לעבור את הגבול שהצבנו, ולנו לא תהיה יכולת לדעת על כך אלמלא נחזיק באמצעי דיווח אמין".

בקרב שני הצדדים, אגב, מאמינים כי העיכובים לא ימנעו בסופו של דבר את הטמעת מערכת הניטור. מצד חברות הסלולר יש אינטרס ברור להוכיח לציבור באמצעות המשרד להגנת הסביבה כי לא נפלטת קרינה מסוכנת מהאנטנות, ומצד המשרד יש צורך בשיתוף פעולה של החברות להאצת התהליך. "עברתי את הוויה־דולורוזה הזו לפני כמעט עשור, כשרצינו להתחיל ולפרסם את מיקומי מוקדי השידור הסלולריים לציבור, וגם אז היה עיכוב מצד החברות", אומר גלברג. "גם כאן בסופו של דבר נגיע לעמק השווה ונשתף פעולה, אבל בעיתוי הנוכחי החברות יצטרכו להעביר את הנתונים שביקשנו כדי שנוכל להרגיש שאנחנו משדרים על אותו גל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
נתינת היתרים ללא אחריות
אז למה אתה מתיר עוד ועוד הקמת אנטנות? למה אתה מתיר אותם בתחומים רגישים כגון בתיי ספר וגניי ילדים? האם בעצם הידיעה שהוצאת תוציא את עצמך מאחריות? לא!!! דע לך כי כל נזקי האנטנות הללו יהיו על מצפונך!!!! חשוב היטב לפני שאתה מתיר אנטנות, זה תפקידך, לא?
אביטל , שרון  |  11.01.11
13.
חייבים להבין !
מהכתבה עולים הדברים הבאים: • המערכת החדישה מבקרת רק על אנטנות דור שלישי! • לחברות הסלולר שני מסדי נתונים, אחד שכן מראים ואחד שלא מראים! • לאף אחד לא ידוע כבר שנים מה קרוה למעשה בשטח! • עולה ספק רב לגבי נכונות הנתונים שיש בידי המשרד לאיכול הסביבה ושבהתאם להם ניתנו אישורים להקמת והמשך עבודה של אנטנות סלולריות. • חברות הסלולר משנות את הספקי השידור בהתאם לכמות המשתמשים, כמות התעבורה והצרכים הטכניים וזאת באופן עצמאי ובלי לידע אף אדם. • חברות הסלולר יכולות לעשות מה שבא להם בתשתית הסלולרית ואף אחד לא יכול לדעת ובלי שאף אחד לא נתן להם אישור. בנוסף יש להבין כי התקן הנהוג בארץ הוא גבוהה ואינו לוקח בחשבון כל נזק ביולוגי. הדבר היחיד שהתקן הזה לוקח בחשבון הוא נזק ברור ומידי מעליה בטמפרטורה. חייבים להבין – הסלולרי לא בריא! חייבים להבין – חשיפה לקרינה אלקטרומגטית אינה בריאה! חייבים לצמצם שימוש בסלולרי ובאלחוטי ! חייבים תקן נמוך הרבה יותר!
No Radiation For You , מרכז  |  19.07.10
12.
כל הכבוד לד"ר גלברג!
אין ספק שצריך אנטנות, אולם על החברות לעמוד בתקנים שמציבים להן ובטח ובטח לשתף פעולה עם המפקחים עליהן! לא ייתכן שיעשו ככל העולה על רוחן וטוב מאוד שהצוות בראשות ד"ר גלברג מבצע את עבודתו נאמנה. יש לציין שבמשרד להגנת הסביבה שכר מהנמוכים במגזר הציבורי והאנשים שם הם באמת באים עם תחושת שליחות. מדובר באנשים משכילים ואיכותיים, שלמען האמת השכר שמשולם להם הוא בדיחה.
עובדת ציבור , י-ם  |  19.07.10
לכל התגובות