0:1 לכצמן וסגל

אי אפשר להגדיר זאת אחרת: הסרת המועמדות של הדירקטורים החיצוניים אתמול (א') באורמת היא ניצחון של חיים כצמן ודורי סגל בסיבוב הראשון. משפחת ברוניצקי לא הפעילה לחץ על הדירקטורים (אולי), ולא ביקשה את התפטרותם (אולי), אבל הכרוניקה של המאבק הזה היתה ברורה מראש - כישלון באסיפת בעלי המניות ביום רביעי יהיה קשה וצורב, הן לברוניצקים והן לדח"צים.

מעתה, כאשר הברוניצקים ירצו לבחור במועמדים לתפקיד הדירקטורים החיצוניים, הם יעשו זאת תוך התייעצות עם בעלי קבוצת גזית. וזה בדיוק מה שכצמן וסגל רצו להשיג - שיקשיבו להם ושיתייחסו אליהם בכבוד הראוי למי שהוא בעל המניות השני בגודלו בחברה.

במבט לאחור, היו רמזים רבים לכך שהמאבק יסתיים בסופו של דבר בפשרה, ומאבק הכוחות באסיפה הכללית יימנע. מה שהתחיל בנייר עמדה חריף שפרסמה גזית, והמשיך במסרים תוקפניים של שני הצדדים באמצעי התקשורת, קיבל תפנית בפגישה עניינית בין הצדדים שבה ככל הנראה הונחו היסודות לערוץ הידברות בין הצדדים. לכך תרמה גם הודעתה האחרונה של אורמת בשבוע שעבר כי היא יוצאת לגיוס חוב ראשון מסוגו של החברה־הבת בתל אביב, מהלך שאולי לא תוכנן מראש עם גזית, אבל בהחלט תואם את הסגנון הפיננסי שניסו לייבא לחברה.

קשה לנחש מה יהיה הצעד הבא של כל אחד מהצדדים. האם משפחת ברוניצקי אכן תביא מועמדים שיהיו מקובלים גם על כצמן וסגל, האם יסירו האחרונים את שמות המועמדים שלהם, ובעיקר כיצד תתנהל החברה בעתיד וכיצד יוכרעו הוויכוחים העקרוניים בהמשך דרכה.

באורמת כנראה הבינו המחיר שתגבה המלחמה על הדח"צים עלול להיות כבד מדי. השתיקה שעליה שמרו בכירי גזית אתמול עשויה ללמד על התקרבות בין הצדדים. מי שבוודאי יכול לברך על כך הם הגופים המוסדיים, שככל הנראה כבר לא ייאלצו לקחת צד. לפחות, עד הפעם הבאה.