אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בהמתנה למחוקק: אין חוק, יש אנרכיה צילום: shutterstock

בהמתנה למחוקק: אין חוק, יש אנרכיה

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה משקפים את גן העדן למפרי הזכויות ברשת בישראל

19.07.2010, 09:22 | משה גורלי

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה משקפים את גן העדן למפרי הזכויות ברשת בישראל. האחד ניתן במחוזי בתל אביב והוא תלוי ועומד כעת בערעור בביהמ"ש העליון. סיכוייו, אגב, יושפעו ככל הנראה מפסק הדין השני, שניתן בתחילת החודש בעליון.

הליגה האנגלית העליונה, הפרמייר־ליג, גילתה שמשחקיה מיורטים ומועברים בחינם לגולשי האינטרנט באתר בשם livefooty. היא פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לגלות את זהותו של מפעיל האתר, כדי שתוכל לתבוע ממנו להפסיק את השידורים, אך השופטת ד"ר מיכל אגמון־גונן קבעה שאין לחשוף את זהות מפעיל האתר.

פסק הדין טבל בין היתר באידיאולוגיה רובין־הודית, הגורסת שכדורגל הוא מוצר חיוני להמונים שניתן ליטול מהעשירים לטובת העניים. הפסיקה משתלבת עם פסיקות אחרות של אגמון־גונן, שהפכה למבשרת העולם החדש של האינטרנט. בעולם הזה מוטה מאזן הזכויות לטובת המשתמשים, וזאת על חשבון היוצרים ועל חשבון זכויות הקניין המסורתיות.

הפרמייר־ליג, באמצעות עו"ד תמיר אפורי מגילת־ברקת, מערערת לעליון על פסק הדין של המחוזי. ומה יפסוק העליון? אפשר רק לנחש על סמך פס"ד שניתן בתחילת יולי, בערעור של גוגל נגד חברת ברוקרטוב.

ברוקרטוב תבעה את גוגל ודרשה לחשוף בעל כתובת Gmail, שלטענתה הפר סימן מסחרי שלה. השופטת דרורה פלפל במחוזי תל אביב, שגישתה מנוגדת לזאת של גונן־אגמון, הורתה לחשוף את כתובת ה־IP של המפר, אך המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, אליעזר ריבלין, אימץ את הקו המתנגד לחשיפה. בכך חזר על עמדה קודמת שלו, כשדחה בקשה לחשוף מוציא לשון הרע ברשת בפסק דין רמי מור. ריבלין, להבדיל מאגמון־גונן, אינו מנופף ב"אנרכיזם" המבורך באינטרנט. הוא מסתפק בהנמקה שלבית המשפט אין כלים חוקיים להורות על חשיפת גולשים עבריינים. בראיון לכתב העת "עורך הדין" אמר ריבלין: "אני לא יכול ליצור סדר דין, ולא סתם סדר דין אלא סדר דין מהותי, מפני שזו פלישה לרשות אחרת, פלישה לרשות המחוקקת או המבצעת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות