מדד BDI: היקף הקבלנים בסיכון ירד ב־2%

כ־17% מהקבלנים בישראל נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ביותר, לעומת 19% בחצי הראשון של 2009. זו השורה התחתונה של מדד סיכון ענף הבנייה בישראל של BDI, שיתפרסם בשבוע הבא ונתוניו הגיעו ל"כלכליסט". "הבשורות הטובות הן כי מצב ענף הבנייה השתפר. המשבר הכלכלי אילץ את החברות להתייעל, לקצץ כאן, להוריד שומנים שם, והפך אותן ליציבות יותר", אומרים ב־BDI, שמדד הסיכון שלה, המודד אלפי חברות בתחום הקבלנות, ירד מ־6.92 נקודות במחצית הראשונה של 2009 ל־6.85 במחצית הראשונה של 2010 (10 היא רמת הסיכון הגבוהה ביותר בו). קשיי החברות עלולים להיווצר מבעיות בתזרים המזומנים, חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על צ'קים חוזרים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעבר קיצוני מרווח להפסד.

"נכון להיום ענף הבנייה הישראלי הוא ענף יציב יותר ממה שהיה לפני שנה וחצי. הדבר בולט דווקא על רקע המשבר הכלכלי העולמי. החברות הישראליות בענף נאלצו להתייעל באופן מיידי ולשפר את מבנה ההון שלהן", כך אומר אייל ינאי, מנכ"ל משותף ב־BDI.

את התייעלות החברות אפשר לראות בראש ובראשונה ברווחיות. הרווח הגולמי של הענף עלה ל־27.2% לעומת רווח גולמי ממוצע בענף של 22.1% בשנה שעברה. הרווח התפעולי הממוצע עלה ל־10.3% לעומת 8.3% ב־2009, והרווח הנקי הממוצע בו עלה ל־7.8% לעומת 7.3% בסקר הקודם, שבחן את התקופה שבין מחצית 2008 לאמצע 2009.

אחת המצוקות הקשות של ענף הבנייה היא ההיבט המימוני. עם פרוץ המשבר הכלכלי הקפיאו בנקים רבים את מתן האשראי לקבלנים או שהפכו לבררנים יותר לגבי הפרויקטים שלהם העניקו מימון, מה שייקר את ההלוואות בתחום. בתוך כך, BDI מצאה כי מצבת ההתחייבויות של החברות לבנקים ירדה בהדרגה. לדברי ינאי, הסיבה לכך אינה היעדר מימון אלא גיוון במקורות המימון ושימוש מוגבר בהון עצמי. התחייבויות הקבלנים לבנקים לטווח הקצר בתקופה זו ירדו בממוצע ל־14.9% מסך המאזן לעומת 19.7% ב־2009. ההתחייבויות לטווח הארוך קטנו מ־13.6% בתקופה הקודמת ל־10.7% כעת. גם הוצאות המימון פחתו מ־5.6% ל־4.3% בתקופה הנוכחית. הרווח הגולמי בענף הביצוע עלה בשנה האחרונה מ־18.4% ל־19.1%, וההתחייבויות לבנקים לזמן קצר ירדו מ־22% ל־14.7% מסך המאזן. המימון השתפר מ־4.9% ב־2009 ל־2.6% בסקר של 2010.

בצמרת עשר החברות החזקות פיננסית בענף הבנייה לא נרשמו דרמות בשנה החולפת, אם כי התרחשו בהן כמה תזוזות. על המקום הראשון המשיכה לשמור חברת שיכון ובינוי עם החברה־הבת סולל בונה ועם הכנסות משותפות של 5.8 מיליארד שקל.

אל המקום השני טיפסה חברת אשטרום, שעלתה מהמקום השלישי עם היקף הכנסות של 3.059 מיליארד שקל. חברת אלקטרה טיפסה גם היא מהמקום הרביעי לשלישי, ואילו חטיבת הבנייה של אפריקה ישראל וחברת דניה סיבוס ירדו בשני מקומות מהמקום השני למקום הרביעי, על רקע הבעיות שליוו את החברה־האם אפריקה ישראל במהלך התקופה האחרונה. כחלק מצעדי ההתייעלות של החברות עולה גם כי עשר החברות המובילות צמצמו את מצבת כוח האדם שלהן ב־6% מ־18.5 אלף מועסקים ל־17.4 אלף מועסקים.