דו"ח טכנולוגי: ל-AT&T נמאס לשתוק

כל העדכונים, הכתבות והמדורים של טכנולוגי - היישר לפייסבוק שלכם

 

די, אי אפשר יותר

מאז שהוציאה אפל את האייפון, לפני שלוש שנים, היא עשתה את אחד מתרגילי יחסי הציבור הגדולים ביותר בהיסטוריה של השיווק: כל דבר מוצלח במכשיר יוחס לאפל ולגאונותה, כל כישלון יוחס לשותפתה, ספקית הסלולר האמריקאית AT&T, שקיבלה בלעדיות על שיווק המכשיר בארה"ב. כשמציג מנכ"ל אפל סטיב ג'ובס את האייפון מדי שנה, עולות קריאות בוז מהקהל כשמוזכר שמה של AT&T; ג'ובס, באבירות אופיינית, לא מהסה אותן. טוב לו עם זה. אולי הוא התרגל לכך ש-AT&T נמצאת שם כדי לספוג את המכות ועל כן לא הבין מה קרה לו בפרשת האנטנה.

עכשיו, כשמתרבים הסימנים שאפל תזרוק אותה בקרוב לטובת המתחרה ורייזון, נמאס לאנשי AT&T לשתוק. כתבה גדולה במגזין Wired מביאה את הצד שלה. למשל, כל הניתוקים האלה, שמשתמשי אייפון מתלוננים עליהם שוב ושוב בארה"ב? הם באשמת אפל, לא AT&T. התוכנה של אפל, Baseband, היתה מלאה באגים. אפל התעקשה להשתמש ברכיבי קליטה שהתאימו לתקן האירופי, לא האמריקאי. ובכל פעם שצצה בעיה, אפל השליכה אותה לחיקה של AT&T, מה שהגביר את תסכול עובדיה. השנה הצליחה AT&T, אחרי שלוש שנים של סבסוד האייפון, לראות קצת רווח ממנו; אבל במשך שלוש שנים, היא הפכה לבדיחה בשל השותפה האסטרטגית שלה, וספגה אסון יח"צ שהיא לא יודעת איך להתאושש ממנו.

סיפור קטן מדגים את הכל: סגנון הלבוש הלא פורמלי של סטיב ג'ובס גרם לבכירי AT&T לחוש שלא בנוח. אחד מהם ביקש מעוזרו של סטיב ג'ובס לבקש מהבוס שלו להגיע לישיבה המשותפת הבאה בחליפה. העוזר ירק בתגובה ש"אנחנו אפל. אנחנו לא לובשים חליפות. אפילו אין לנו חליפות".

שקר גס, כמובן, כפי שמיהר להדגים הבלוג גיזמודו. אבל הוא מדגיש את הדיכוטומיה שמנסה אפל להציג: אתם התאגיד המרושע והזקן, אנחנו החברה הצעירה והקולית. רק שזה לא בדיוק המצב. AT&T, בתור התחלה, לא נשענת על סדנאות יזע לרווחיה, ורק מעריצי אפל יתייחסו לחברה כאל "מורדת", כאל חברה "שבאה מבחוץ", כשהיא בפועל התאגיד עם שווי השוק המוביל בתחום הטכנולוגיה.

לפני חודשיים בכירי AT&T לא היו מעיזים לדבר כך. לפני חודשיים, סביר להניח, ב-Wired לא היו מקשיבים להם. אבל פרשת האנטנה, נראה, סדקה את "שדה עיוות המציאות" של ג'ובס. ובלי זה, אין לאפל כמעט כלום: מוצרים יקרים במיוחד, שנבנים באותן סדנאות יזע בסין כמו כולם, ומערכת יח"צ שמחפה על המציאות. נראה כמה זמן זה יחזיק.

היד הנעלמה מגובסת

ה-FCC, רשות התקשורת הפדרלית של ארה"ב, ניסתה בחודשים האחרונים לקדם תוכנית שתעניק לכל אזרח גישה לפס רחב, ומצאה את עצמה נהדפת על ידי בתי המשפט והקונגרס. הצווחה של החסידים השוטים של השוק החופשי היתה שהיד הנעלמה כבר תדאג לזה.

ובכן, כנראה שלא. מסתבר שזה לא רווחי לחברות סלולר למתוח קווי פס רחב לשומקום כמו אלבמה. דו"ח חדש של ה-FCC, השישי במספר מאז שהחלה לעקוב אחרי הנושא ב-1996, מוצא שהיד הנעלמה שבורה: חלק ניכר מהאמריקאים – בין 14 ל-24 מיליון מהם – לא יכולים להתחבר לפס רחב "באופן סביר ומהיר".

בניגוד לפונדמנטליזם הפרידמני, יש דברים שהשוק החופשי לא יודע לעשות. למשל, לבנות מערכת בריאות או חינוך שאפשר להתגאות בה. בשביל דברים כאלה, שהם לא רווחיים במהותם, יש ממשלות. הבדיקות הקודמות של ה-FCC היו מוטות לצד ספקיות הרשת: אם בית אחד באזור מיקוד קיבל גישה לפס מהיר, הסוכנות החשיבה את כל האזור כמחובר, והדרישות שלה היו למהירות של 200 קילו-ביט בלבד – עכשיו היא דורשת מהירות של 2 מגה-ביט לשנייה, לכל הפחות.

האם למודל "שלם כפי יכולתך" יש סיכוי?

 

השיטה הכלכלית כפי שאנחנו מכירים אותה אומרת שלקוח שרוצה משהו מחפש אותו, ומשלם את המחיר הנקוב מראש. בחלקים שנחשבים מפגרים יחסית של העולם, מקובל להתמקח על המחיר, ובירושלים העתיקה המקומיים היו ידועים בנטייתם להתמקח בכל מצב שהוא.

אבל אולי יש דרך אחרת לעשות דברים. מחקר חדש בדק את האפשרות של "שלם כפי יכולתך" על מתקן שעשועים בלונה פארק כלשהו. לאחר השימוש במתקן, כל אחד מ-113,047 המבלים התבקש לרכוש תמונה של עצמו על המתקן, המבקרים חולקו לשלוש קבוצות, על פי שלושה "מודלים עסקיים": לכמה מהם הוצע לרכוש את התמונה תמורת 16 דולר; אחרים התבקשו לשלם כמה שהם רוצים; גם לקבוצה השלישית הוצע לשלם כמה שהם רוצים, אבל להם נאמר שחלק מהכסף ילך לצדקה.

רק 0.5% מחברי הקבוצה הראשונה הסכימו לרכוש את התמונה ולהוציא מכיסם 16 דולר. שיעור הרוכשים בקרב אלה שהציעו להם לשלם כפי יכולתם עבור התמונה עלה ל-8.39% (ששילמו, בממוצע, 92 סנט כל אחד), ו-4.5% מאלה שנאמר להם שחלק מהכסף יועבר לצדקה רכשו את התמונה – במחיר ממוצע של 5.33 דולר לתמונה.

בקיצור, מכירה של שירות שאף אחד לא רצה מלכתחילה עובדת משמעותית טוב יותר כאשר המשלם יכול לבחור את כמות התשלום, וכאשר היא מלווה בהבטחה לתרומה לצדקה. לידיעתם של אנשים שמנסים להתפרנס מיצירת תוכן.

הבריונים המשועממים יוצאים לעוד מסע ונדליזם

כתבנו כבר על הוונדליסטים הקבועים של 4chan, שיוצאים להנאתם למסעות להחרבת חייהם של אנשים תמימים משום שזה מצחיק אותם. בימים האחרונים הם יצאו לעוד שני מסעות צלב כאלה.

ראשית, הם התעללו בילדה בת 11, ג'סי סלוטר, לאחר שאבא שלה ניסה להגן עליה מבריוני רשת. הם הפיצו את שמה המלא, כתובתה ומספר הטלפון שלה – וערימה של בהמות שאין להם משהו יותר טוב לעשות בחיים הציפו את המשפחה ללא הרף בשיחות טלפון מטרידות, בכללן – לטענת המשפחה - איומי רצח. השריף המקומי פתח בחקירה, בשל תמונות פורנוגרפיות המתחזות לאלו של סלוטר שהופצו בפורצ'אן, סלוטר נאלצה לעבור לדירת מסתור, ויש לקוות שהליצנים האחראים יקבלו כמה שנות חינוך על חשבון המדינה באיזה מתקן נעול היטב.

הבלוג גוקר חשף את סיפור ההתעללות, וכתוצאה מכך הוא נמצא תחת התקפה בלתי פוסקת מצד בריוני הרשת, ומטרת המתקפה היא להוריד את הבלוג על ברכיו עד שיסיר את כל ההתייחסויות לפורצ'אן. לאחר ניסיון כושל להפיל את האתר, מתמקדים כעת הוונדליסטים בכתב גוקר שסיקר את הפרשה, אדריאן צ'ן (אותו הם מכנים, בחינניות אופיינית, בכינוי גנאי לסינים) ומנסים להפוך אותו למטרה הבאה. יש לקוות שהפעם הם חצו גבול שלאחריו, שום שרת רשת לא יהיה מוכן לספק גישה אליהם.

קצרצרים

דיווחנו אתמול (ב') על הסגירה המשונה של האתר Blogetery.com, שהביאה לניתוק של כ-70 אלף בלוגים שעד כה לא נומק כיאות על ידי הרשויות האמריקאיות. מפרטים שפורסמו בינתיים, עולה שלטענת הרשויות –טענה שכמקובל איננה מגובה בראיות – היו על השרת של Blogetery.com הנחיות לבניית פצצות (שאפשר למצוא בלי כל מאמץ ברשת – רק תקוו שתמצאו את המרשם הנכון, או שתלמדו על בשרכם את מקור הבדיחה הוותיקה ההיא על אנשי חיל הנדסה ומספר האצבעות שלהם), נאומים של בין לאדן (כנ"ל), ורשימה של אמריקאים המיועדים לחיסול על ידי אל קאעידה (!). לטענה האחרונה אני אאמין כשאראה ראיות ניצחות, ועדיין לא הבנתי מדוע היה צריך לנתק 70,000 בלוגים לשם כך.

ואם כבר, הנה כמה נתונים על בלוגרים: המדינה המובילה במספר הבלוגרים לתושב היא ארה"ב, בה שורצים כשליש מכלל הבלוגרים בעולם, שהם פי ארבעה ממספר הבלוגרים במדינה שמגיעה אחריה, בריטניה. אין פער מגדרי בתחום: מספר הבלוגרים והבלוגריות פחות או יותר שווה. פלח הגיל המוביל בעליל הוא 21-35; 53.3% מהבלוגרים נכנסים לפלח הגיל הזה. אחריו נמצא פלח הגיל של בלוגרים צעירים, בני פחות מ-21, עם 20.1%; הבלוגרים המבוגרים, בני 36-50, מחזיקים בפלח של 19.4%.

בעקבות אסון יחסי הציבור שהיה מופע האימים של סטיב "אין תקלה, קחו כיסוי לתיקון התקלה" ג'ובס ביום שישי, ממשיכות מניות אפל לרדת ואתמול רשמו ירידה של 4.1%, התאוששו וסיימו בירידה של 1.7% בלבד. מאז השקת האייפון 4 ירדו מניות אפל ביותר מ-10%.

לזה אני קורא חבלה תרבותית: משתמשים שניסו להגיע בסוף השבוע לאתר של הוותיקן, הופתעו – יש להניח שלא לטובה – כאשר הם הופנו לאתר pedofilo.com, רמז גס במיוחד לשערוריית הכמרים שמעלו באמון הילדים שעל שלומם הופקדו. האתר שורץ במקסיקו, שם תמיד היו רעיונות משונים על דת (ראו כת המוות שם) ונראה שלאתר יש תוכן דתי כלשהו, אולי ניסיון להחזיר בתשובה את הסוטים. ההתקפה על הוותיקן הגיעה זמן קצר לאחר שהכנסיה הקתולית הכריזה על פדופיליה כחטא שווה ערך לניסיון להפוך נשים לכמרים. גוגל איטליה אמרה שהיא בודקת את הנושא.

חברה אמריקאית בשם Raytheon הציגה תותח לייזר שמסוגל לעשות חיים קשים מאד למל"טים, פגזי מרגמה, רקטות, ואפילו ספינות קטנות. המערכת, CiWS שמה, כבר הוכיחה את יכולותיה והיא בשלבי התקנה על ספינות של הצי האמריקאי. בעתיד, מתכננים שם לשפר את יכולות המערכת עד שתוכל להתמודד גם עם טילים בליסטיים בין יבשתיים. מישהו אמר כיפת ברזל?

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"