צילום: בלומברג
מהמרים על הסוס הלא נכון: המלחמה האבודה בהימורים ברשת
המשטרה והפרקליטות יוצאות להילחם באתרי ההימורים ודורשות מספקיות האינטרנט לחסום את הגישה אליהם. בזמן שמומחי משפט וטכנולוגיה טוענים שמדובר בתקדים מסוכן שצפוי להיכשל, בפרקליטות מבהירים: זה עדיף מלשבת בחיבוק ידיים
כל העדכונים, הכתבות והמדורים של טכנולוגי - היישר לפייסבוק שלכם
לפני כשלושה שבועות קיבלו ספקיות האינטרנט מכתב ממפקד מחוז מרכז במשטרה, ניצב בנצי סאו, ובו הוראה יוצאת דופן: לחסום מיד רשימה של אתרי הימורים שונים, שרובם אינם פועלים מישראל. המהלך המפתיע עורר מאז ביקורת רבה בקרב מומחי משפט וטכנולוגיה, הטוענים שלא ניתן ליישם אותו בהצלחה ואף כינו אותו "אורווליאני". אבל בפרקליטות המדינה בטוחים שהצדק לצדם. "האינטרנט זה לא מערב פרוע שאין בו חוקים", מכריזים שם.
גורם בפרקליטות שמעורב בנושא אמר ל"כלכליסט" שמדובר במאבק בן יותר משנה שמנהל כוח משימה של הפרקליטות, עם המשטרה ועם רשות המסים, נגד אתרי ההימורים ברשת. "בשלב הראשון מיפינו את התופעה: איך זה עובד, איפה יש אתרים, מה הם עושים. השלב הבא היה פעילות במישור הפלילי. בחודשים האחרונים היו שלושה תיקי חקירה גדולים נגד אתרי הימורים, מפעילים של אתרים, מפתחי התוכנה שלהם, ראשי קבוצות שמגייסים מהמרים. במקביל התחלנו בפעילות עם מס הכנסה: במישור הפלילי נגד עבירות מס, ובמישור האזרחי בהוצאת שומות מס הכנסה לכל מי שמפעיל את אותם אתרים.
"אמצעי נוסף הוא נושא האכיפה המינהלית, שבמסגרתה נכללת אותה הוראת סגירה. מדובר במהלך שהמשטרה עשתה בתיאום איתנו. ישבנו יחד וחשבנו על כל הכלים שאנחנו יכולים להפעיל. זה אחד הכלים שעלה".
תקדים בעולם המערבי
המהלך, מדגישים בפרקליטות, לא עומד בפני עצמו ומהווה אמצעי משלים למכלול של מהלכים אחרים: "זה כלי נוסף במסגרת שלל הכלים. זו תופעה שאנחנו יודעים בוודאות שהכספים שהיא מגלגלת מממנים פשיעה חמורה, שמובילה לעבירות חמורות יותר, לרבות עבירות רצח, ושהיא גרמה להרבה מאוד אנשים להיות מעורבים ולהסתבך עם כל מיני גורמים שאף אחד לא רוצה להסתבך איתם".
הדרישה מספקיות אינטרנט לחסום אתרים היא חסרת תקדים, לא רק בישראל אלא כנראה גם בעולם המערבי. עם זאת, בפרקליטות בטוחים שהחוק לצדם ומסתמכים שם על סעיף 229 לחוק העונשין, שקובע כי מפקד מחוז במשטרה "רשאי להורות על סגירתו של מקום משחקים אסורים". בפרקליטות מפרשים את המילה "מקום" כחלה גם על אתרי אינטרנט. "ברור שזו פרשנות, אבל זה חלק מפרשנות רחבה יותר שאומרת שחוק העונשין חל גם על האינטרנט", אומר הגורם בפרקליטות המדינה.
בפרקליטות מסתמכים גם על פסיקת בית המשפט המחוזי מלפני שנתיים, בתיק שהתנהל נגד מייקל קרלטון, מנכ"ל סוכנות ההימורים ויקטור צ'נדלר. זו קבעה כי גם הפעלה של אתר הימורים משרתים בחו"ל על ידי חברה זרה מהווה הפרה של החוק הישראלי, אם אתר זה נגיש לישראלים.
אבל פרשנות זו אינה מקובלת על כל המומחים בתחום. "המחוקק לא העלה בדעתו כי מפקד המחוז יעשה שימוש אורווליאני בסמכות זו בעולם אלקטרוני חסר גבולות", אומר עו"ד אביב אילון, מתמחה במשפט ובאינטרנט ומפעיל האתר דיני רשת. "ניתן לפרש כי המונח 'מקום' מכיל גם את המרחב הקיברנטי. אבל פרשנות שכזו מרחיקת לכת, במיוחד לאור עמדת בית המשפט העליון שקבע בכמה מקרים כי לאור ייחודיות האינטרנט אסור לבצע פרשנות תכליתית לחקיקה ארכאית. גם אם נלך לפי שיטת המשטרה כי 'מקום' כולל אתר אינטרנט ישראלי, אז מפקד מחוז יכול, לכל היותר, לפנות לבעלי האתר ולדרוש את סגירתו. פרשנות שכזו אינה יכולה לגשר על היעדר סמכותו של מפקד מחוז להורות על חסימת גישה לאתר בחו"ל".
עו"ד חן ויינשטיין, ממשרד אפרים קטן ויינשטיין, המייצג חברות הימורים (כל לקוחותיו, הוא מדגיש, חוסמים את שירותיהם לגולשים מישראל), מציין גם פסיקות של בית המשפט המייצגות לכאורה הלכה אחרת מזו שנפסקה במקרה של מייקל קרלטון. "בפרשה של סיעת ש"ס נגד ח"כ אופיר פינס נדונה חוקיות השימוש באינטרנט לצורכי תעמולת בחירות, כאשר החוק מסדיר את השימוש ברדיו וטלוויזיה אך אינו מתייחס למדיה החדשה", הוא אומר. "שם קבע השופט מישאל חשין: 'אל לנו לקרוא אל תוך החוק איסור או הגבלה שלא נקבעו בו, ואיסור על תעמולה באינטרנט או הגבלתה בכל דרך שהיא, לא ראינו בחוק. עקרון היסוד של חופש הביטוי אף הוא לא יתיר לנו עשייתו של היקש שעניינו איסור'".
לדברי אילון, המשטרה והפרקליטות היו צריכות לפעול באמצעות הוצאת צו שופט שיורה לספקיות לחסום את הגישה. עם זאת, בפרקליטות מעריכים שכעת משקיבלו את המכתב יפנו ספקיות האינטרנט לבית המשפט, אשר יהיה זה שיפסוק סופית בסוגיה. "אני מניח שזה לא ייגמר בלי החלטה של שופט. מכיוון שזה תקדימי אני מניח שבסוף נגיע לבית משפט, אולי אפילו לבית המשפט העליון, שיצטרך להכריע", אמר הגורם.
"אנו הראשונים להגן על חופש הביטוי"
חשש אחר שמעלה אילון הוא תחילתו של מדרון חלקלק: "חסימת גישה למידע פוגעת בזכויותיו הטבעיות של האזרח הישראלי, זכויות שנועדו להגן עליו מעריצות השלטון. אם התנהלות זו תעבור לסדר היום, מחר ייפגעו זכויותיהם הבסיסיות של אזרחי ישראל כאשר יחסמו אתרים שאינם מוצאים חן בעיני המושכים בחוטים. במדינה מתוקנת, לקיחת סמכות באופן שכזה על ידי הרשות האוכפת לא היתה יכולה לעבור לסדר היום, והרשות המחוקקת היתה נדרשת לסוגיה מיד".
בפרקליטות טוענים לעומת זאת שאין סכנה שייווצר בעקבות המהלך תקדים מסוכן. "ראשית, יש פה סעיף מיוחד שקיים בחוק העונשין. הוא כבר קיים, לא חוקקנו משהו חדש", אומר הגורם. "שנית, אנחנו מדברים על דברים שהם ממש עבירה פלילית, רק על נושאים שהם עבירה. אם מחר יהיו אתרים שדרכם יבצעו עבירה של הסתה או של איומים, יכול להיות שיבקשו גם אותם לחסום, אני לא יודע. כמובן שצריך פה איזונים. בדקנו את הדברים, והיו לנו הצעות הרבה יותר קיצוניות לגבי מה אפשר ואיך אפשר לעשות".
זה לא תקדים שעלול להוביל לסגירה של אתר שמבטא, למשל, דעות פוליטיות שלא נוחות לממשלה?
"יצטרכו לחוקק חוק מיוחד בשביל זה ויצטרכו לעבור בג"ץ. יהיה לו הליך הרבה יותר קשה. פה יש לנו ממש סעיף בחוק העונשין שמדבר על הימורים. אנחנו הראשונים שמגנים פה על חופש הביטוי באינטרנט".
"עוקפים את החסימה בתוך שתי דקות"
אך האם אפשר בכלל לחסום בהצלחה את אתרי ההימורים? לדברי מומחי אבטחת מידע, מדובר כנראה במהלך בלתי אפשרי. "אם המדינה תספק מראש כתובות של אתרי הימורים ידועים, לספקי האינטרנט אין בעיה לחסום אותם במקום", אומר דיוויד ממן, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אבטחת המידע GreenSQL. "אבל עשרה או מאה או אפילו אלף אתרים זה כלום, כי יש ברשת עשרות ומאות אלפי אתרי הימורים שמשתנים מדי יום. מעבר לכך, האתר יכול לשנות שם וכתובת IP בלי בעיה. גם אם העבירו רשימה, שתי דקות אחרי זה יעקפו את החסימה".
הפתרון המתקדם יותר הוא להשתמש בשירותי סינון אתרים, המבוססים על מערכות קטלוג אתרים גדולות של חברות כמו Websense או Fortinet. מדובר באותם שירותים שמציעות ספקיות האינטרנט ללקוחות, ושחברות גדולות מפעילות כדי לשלוט באתרים שאליהם יכולים עובדים לגלוש. קטלוג האתרים מתבצע באמצעות מאות ואלפי שרתים שסורקים את האתרים וממפים אותם באמצעות ניתוח תוכן, פענוח תמונות וקבצים, סרטוני וידיאו ועוד. אם המערכת האוטומטית לא מצליחה לקטלג אתר בוודאות של 90%, הוא עובר לסינון ידני על ידי אחד מעובדי החברה.
אך בחברות ההימורים מפעילים מחלקות שעוסקות במניעת הסינון מסביב לשעון. "הן כל הזמן משנות את האתר, מחליפות כתובות ודואגות שלא תהיה רמיזה מפורשת להימורים. זה עוזר לפרק זמן קצר, עניין של ימים, אבל הן דואגות כל הזמן להקים אתרים חדשים. חברת הימורים יכולה להעלות מאה אתרים חדשים שבכולם אותו תוכן, ולחברות הקטלוג ייקח יותר זמן לעדכן אותם".
במקביל מוציאות חברות ההימורים סכומי כסף ניכרים על פרסום וקידום האתרים בגוגל, כך שכאשר גולש מחפש אחר אתר הימורים הוא יגיע לאחד האתרים החדשים שטרם נחסמו. במקביל שומרות החברות על קשר ישיר עם לקוחות קיימים באמצעות אימייל, ומספקות להם קישורים ישירים לאתרים לא חסומים. כמו כן, ברוב האתרים כיום ההימורים לא מתבצעים באתר עצמו, אלא באמצעות תוכנה שמורדת למחשב האישי. לדברי ממן, מרגע שהתקין הגולש תוכנה זו אי אפשר לחסום את הפעילות שלה באמצעות שירותי חסימת האתרים של ספקיות האינטרנט.
אילון מזהיר מתוצר לוואי של הטלת האחריות לחסימה על הספקיות. "הדבר יוביל לפגיעה רחבה בנגישות למידע בעקבות חשש הספקיות מן האחריות הפלילית. הפיכת גורמים פרטיים לגופי שיטור בכוח אינה עניין של מה בכך. לפני כעשור קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שספקי שרותי גישה לאינטרנט אינם חלק מזרוע האכיפה", הוא אומר.
בפרקליטות אומרים שהם מודעים לבעיות השונות הקשורות לניסיון לחסום אתרים. "ברור לנו שזה חתול ועכבר, וזה לא העכבר היחיד שאנחנו נלחמים בו. הרי כשאתה סוגר מקום אחד למכירת סמים, פותחים עוד אחד תוך חמש דקות. זה לא אומר שאתה לא צריך לפעול. גם פה, ככל שנחסום יותר אנחנו מקשים על אותם אתרים, ובמקביל מצמצמים גישה של אזרחים תמימים שאולי לא יודעים עד כמה הנושא מסוכן".
ממן לא מסכים: "זו אשליה, החסימה הזו זו לא חסימה אמיתית. את מי זה באמת יחסום? אפילו הפנסיונר בן ה־60 שמנסה לגשת לאתרי הימורים לא ייחסם, כי הוא פשוט יכול לחפש בגוגל ולהגיע לאתר שעוד לא נחסם".
מ־013 נטוויז'ן נמסר בתגובה: "החברה בוחנת בימים אלה את הנושא על כל השלכותיו, ומגבשת את עמדתה בנושא". בזק בינלאומי ו־012 סמייל סירבו להגיב.
18 תגובות לכתיבת תגובה