חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי

פרנויה - התמונה האמיתית

מי שמספיד את העיתונות מוזמן לקרוא את התחקיר הענק של "הוושינגטון פוסט" על התנפחות המודיעין האמריקאי מאז פיגועי 11 בספטמבר שפורסם השבוע. במשך שנתיים הובילה העיתונאית החוקרת דיינה פריסט צוות של עיתונאים לאחד ההישגים המרשימים ביותר בתולדות התקשורת: מיפוי חסר תקדים של ארגוני הביון והמעקב שהוקמו או התרחבו בארצות הברית בעקבות הטראומה. היא גילתה, בין השאר, ש־850 אלף אמריקאים עובדים בסיווג הביטחוני הגבוה ביותר ב־1,270 סוכנויות צללים של הממשל. המסקנה החדה של מי שצולל לתחקיר היא שאמריקה לקתה בפרנויה מסוכנת שמזכירה את הימים החשוכים של המקארתיזם. בעיניי זו גם המחשה מצוינת לחיוניותה של העיתונות הקלאסית, החוקרת ומתעדת ומנתחת, דווקא כשפרצופה של התקשורת מתמוסס ונהפך לעיסה דביקה וחסרת ערך נוסח פייסבוק.

יואל אסתרון

רונית קן | צילום: אוראל כהן

קן כמעט מרוצה

היה דבר אחד שהעיב על השבוע המצוין של רונית קן. נישאת על כנפי הטרנדיות של מלחמה בריכוזיות, נהפכה קן לרגולטור החזק בישראל ולממונה על הגבלים עסקיים החזקה בעולם המערבי. לא ירחק היום וקן תוכל להורות לחברות הסלולר, הגז הביתי, כרטיסי האשראי והדלק שעד היום לא הוכרזו כמונופול להפסיק מבצעים, לשחרר לקוחות, לבטל קנסות ולחשוף מידע. הניצחון המתוק לא נפגע בגלל הפשרות שנאלצה לעשות בדרך להפיכתה לרגולטור־על - הוויתור על פעולה חופשית מול הבנקים וחברות הביטוח. מה שהכתים את ההילה היה האיש שרק לפני חמש שנים יזם את הצעת החוק שהממשלה אישרה השבוע, אבל כעת נלחם כדי להחליש אותה. זהו יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן, שהשבוע הצליח להוציא את קן מדעתה יותר מכל קרטל שקם כאן. כי יש תרגילים שגם רגולטור־על לא יכול למנוע.

נעמה סיקולר

סטיב ג'ובס | צילום: בלומברג

ג'ובס נמדד בשורה התחתונה

על פניו, אלה היו ימים קשים. בפעם הראשונה בקריירה שלו באפל, סטיב ג'ובס נאלץ להתנצל בפני הצרכנים. "אנחנו לא מושלמים", הודה בחריקת שיניים במסיבת העיתונאים הבהולה שכינס עקב בעיות הקליטה באייפון החדש. ג'ובס, כמו כל מנהל משופשף, חילק את האחריות לפיאסקו עם התקשורת (ש"ניפחה את הפרשה מעבר לכל פרופורציה") ועם יצרני

הטלפונים האחרים ("בכל הסמארטפונים יש בעיות קליטה"), והצליח להרגיע את הלקוחות כשהבטיח לחלק מסגרת סיליקון שתפתור את בעיית האנטנה. מי שפחות התרשמו הם המשקיעים. מאז הוחל בשיווק האייפון 4 בסוף יוני ירדה מניית אפל ב־10%, והיא מחקה 25 מיליארד דולר בפחות מחודש. אבל שלשום בלילה באו הדו"חות: יש קליטה, אין קליטה - ברבעון השני אפל הצליחה להכפיל כמעט את רווחיה. כל השאר לא באמת משנה.

גבי קסלר

המושב הלך אל הרב

ימי בין המצרים, ובמיוחד אלו בין ראש חודש אב לט' באב, הם תקופה שבה אנשי שוק ההון ממעטים לסגור עסקאות. גם השנה לא דווחו לבורסה עסקאות בתקופה זו, עד שאת הצום שבר, ועוד בערב ט' באב, הדיווח על כך שחברת המגבונים עלבד קונה את יצרנית הטמפונים רוזתם. התזמון מפתיע במיוחד, שכן השליטה בעלבד היא של משואות יצחק, מושב שיתופי דתי. איך זה קרה? יו"ר עלבד וחבר המושב אמנון ברודי מספר שפנה אל רב היישוב במוצאי שבת, וזה הסביר לו שההלכה אוסרת על משא ומתן בענייני שמחה (בית חדש, חתונה) אך לא בענייני פרנסה. מחשש להדלפת העסקה אם ההודעה תתעכב, היא חולקה לשניים: חתימה בראשון בלילה ואקט סופי של הוספת חותמות רק אחרי ט' באב, באישור הרב. לזה קוראים עסקה כשרה.

גולן חזני

קינדל

הקינדל הוא הסימפטום

"מכירות הקינדל שולשו! לראשונה נמכרו יותר ספרים דיגיטליים מספרים פיזיים", הכריזה השבוע הודעה לעיתונות של אמזון. רגע היסטורי? בכלל לא בטוח. מכירות הקינדל שולשו, אבל לא ברור בכלל מה המספר ששולש - אמזון פשוט לא מספרת. גם טווח הזמנים לא רציני: הזינוק במכירות החל, מתברר, רק ברגע שהמכשיר הוזל בכ־30%, בדיוק לפני חודש. גם עקיפת מכירות הספרים היא קשקוש: מדובר רק בספרי הכריכה הקשה, שמחזיקים פחות

מ־15% מהשוק. אמזון חוגגת ניצחונות קטנים, כי קשה לה מאוד עם הגדולים. האייפד כובש את השוק, גוגל פותחת חנות מתחרה, המכשירים הסיניים צצים מכל עבר והמניה מתרסקת כבר חודשיים ברציפות. ברגעים לא קלים, טוב שיש כריכה קשה.

אורן הוברמן

גילת ייכשל על חשבוננו

מה המשותף לגולף, נייר חדרה ואלווריון? לא הרבה, פרט לעובדה שכולן מוכרות מדי שנה בסכום של כ־900-700 מיליון שקל. תארו לעצמכם איזו סערה היתה מתחוללת לו היה מנסה מישהו למנות לתפקיד בכיר באותן חברות אדם שניסיונו העסקי מסתכם בכך שהיה יועץ תקשורת של אחד מבעלי המניות הגדולים ואחר כך דובר בגוף ציבורי. זה, לצערנו, בדיוק מה שקרה השבוע ברשות השידור, עם מינוי אמיר גילת ליו"ר גוף שתקציבו השנתי מסתכם בכ־800 מיליון שקל. כי בניגוד לחברה ציבורית הנסחרת בבורסה, כשמדובר בכספי המסים והאגרה אפשר הרי לעשות הכל. את מחיר חוסר הניסיון של היו"ר החדש, שנדון לכישלון מראש, ישלם כל אחד מאיתנו, וזה לא יהיה זול.

עידן גרינבאום

שניידמן בשם הזיקה

המנכ"לים ובעלי השליטה בחברות הציבוריות כבר מרגישים נוח מספיק להנדס מחדש את האופציות שלהם. המשבר שהם מדחיקים טרף חלק גדול ממנגנון ההתעשרות המרכזי שלהם ורבות מהמניות עדיין לא חזרו למחירים העליזים של 2007? זה הזמן לקרב את מחירי האופציות מתקופת השיא למחירים היום. כך, מוקי ודורון שניידמן, בעלי השליטה בביטוח ישיר, העניקו השבוע לעצמם ולמנהלים בחברה אופציות במחירים "מעודכנים", באישור ועדת הביקורת והדירקטוריון שסברו כי המהלך הכרחי כדי "לחזק את הזיקה של המנהלים לחברה". גם בקרדן נדל"ן, שהונפקה רק במרץ וכבר איבדה 20% משווייה, טיפלו בזיקה באמצעות הפחתת 14% ממחיר המימוש של האופציות. ומה עם הזיקה של ציבור בעלי המניות, שהפסיד את התחתונים בביטוח ישיר ובקרדן? כל מימוש אופציות שכזה רק מדלל את אחזקותיו, אבל היי, תזכירו רגע לדירקטוריון מי זה הציבור?

גולן פרידנפלד

אביגדור ליברמן | צילום: אלכס קולומויסקי

שר החוץ שוב עוסק בעיקר

השבוע קרה מקרה קטן ועצוב, שעשוי ללמד על תופעה גדולה ועצובה ששמה "שר החוץ של ישראל הוא אביגדור ליברמן": רזי ברקאי אירח בתוכנית שלו בגלי צה"ל כמה פרשנים פוליטיים, שניתחו את פעילותו של ליברמן בימים האחרונים. אחד הפרשנים, שמתח ביקורת על השר, היה אטילה שומפלבי מ־ynet. דקות אחרי תום השיחה הגיעה תגובת הדובר של ליברמן לדברים, וברקאי הקריא אותה כלשונה: "שר החוץ אביגדור ליברמן מתפקד כשר חוץ טוב יותר ממה שאטילה שומפלבי מתפקד כעיתונאי". ואני אומר: אם כבר אנשי משרד החוץ בוחרים לעסוק בעיקר, ולשגר לרדיו בשורות קרדינליות, הרי שניתן היה לתמצת את התגובה באופן אלגנטי וקולע יותר ולומר רק: "לא, את".

שאול אמסטרדמסקי