צילום: CC by LGEPR
מה יש בפנים: טלוויזיית LED
ממה בדיוק עשוי הדור החדש של הטלויזיות? סריג פעיל, גביש נוזלי ודיודות פולטות אור
רשת צפופה של מוליכים חשמליים שחרוטים על לוח סיליקון דקיק ושקוף, ששטחו כשטח המסך. הרשת הזאת מכילה יותר מ־6 מיליון הצטלבויות זעירות. כל שלוש מהן צבועות אדום, כחול וירוק, ואחראיות לנקודה צבעונית אחת בטלוויזיה. כל צומת כזה יכול לקבל פקודה ייחודית שגורמת לו להיטען בחשמל, והוא מכיל יחידת זיכרון אלקטרונית שמאפשרת לו לזכור את הפקודה ולהישאר במצבו עד שיקבל את הפקודה הבאה.
גביש נוזלי (LCD)בין לוח הסיליקון שעליו חרוט הסריג לבין השכבה החיצונית של המסך כלואה שכבה דקה של נוזל מיוחד, העשוי גבישים זעירים שהמולקולות שלהם מסתובבות במקומן כמחטי מצפן זעיר בכל פעם שהן "חשות" במטען חשמלי. כאשר אחד הצמתים בסריג נטען בחשמל, הנקודה שמולו בנוזל נהפכת לאטומה, בשל תכונה מוזרה של האור שנקראת "קיטוב". מי שישבור את מסך ה־LCD הישן שלו יוכל לראות את הגביש הנוזלי נשפך לו.
דיודות פולטות אור (LED)
טלוויזיית LED היא בעצם מסך LCD משודרג קלות. במקום הנורה הפלורסצנטית שהאירה את ה־LCD, כאן ישנן נורות LED חסכוניות שמפיקות אור נקי יותר ומפזרות אותו באחידות. היתרון האמיתי של תאורת ה־LED הוא שהיא מאפשרת להאיר את אזורי הטלוויזיה במידה שונה, מה שמאפשר ניגודיות גדולה יותר ומשאיר פחות עבודה לנוזל, שיוצר את התמונה עצמה. מסכי LED אמיתיים, שבהם הנורות הן שיוצרות את התמונה, אפשר לראות רק בהופעות רוק ובצמתים ראשיים, שם הם גורמים לתאונות דרכים.
22 תגובות לכתיבת תגובה