הזדמנות באפריקה?

כלכלת דרום אפריקה היתה בעבר אחת מאלה שלא ניתן להתעלם מהן. אחד מהעיוותים המוצלחים של אפריקה, בה שלט מיעוט לבן משגשג, ברוב שחור ונכשל. בעבר, כלכלת המדינה נהנתה מעושר ופריחה יחד עם המיעוט השולט אשר מימש היטב את הפוטנציאל הגלום בה. שנות ה-90 הביאו הפיכה במדינות שונות באפריקה. לעומת הדוגמא השלילית הבולטת זימבבואה, דרום אפריקה היא הדוגמא היותר מוצלחת של השינוי, עם שלטון שהצליח לקבל את אמון הרוב השחור בבחירות דמוקרטיות בשנת 1994.

בזה מסתיים הצד החיובי של המדינה. מאז ועד היום נוצר תהליך שהוביל את המדינה בשנים האחרונות, על 50 מיליון תושביה, למציאות כושלת של ירידה בתוצר לנפש, מציאות בה הרוב הלבן עבר לגור בגטאות לצורך שמירה על חייו, בטחון אזרחי שאינו קיים, שוק עבודה קשה המנצל בני נוער בעוד שכ-60% מהאוכלוסיה בגיל העבודה אינם עובדים כלל ומגיפת איידס המחסלת מאות אלפי אנשים לשנה.

כתוצאה מכך המדינה נחשבת אחת מהשווקים המתעוררים היותר מפגרים, עם תוצר לנפש שהוא פחות משליש מזה של ישראל, אשר רק לאחרונה ארגון ה-OECD סיקר אותה לראשונה.

איך נראה מטבע של מדינה כזו? האם יש בו פוטנציאל להימור?

 

המטבע של המדינה הוא הראנד הדרום אפריקאי. הסימול שלו הוא ZAR, ראשי התיבות המשאירים רמז גרמנים במדינה. בעבר היה זה המסחר בראנד חביב על שחקנים ספקולטיביים, כמו גם המסחר בנגזרים על מחירי הנפט.

כיום, במשולש של ריבית-אינפלציה-תוצר, הראנד חי בסביבה לא פשוטה, חסרת אמון ומימון. על שיעורי אינפלציה שנתיים בשיעור של 8%-16% בעשור האחרון, יש להגן על המטבע באמצעות ריבית גבוהה. כך, ריבית הבנק המרכזי במדינה נמצאת בסביבה של 10% זה זמן רב אך בדרך כלל היא מעליה. הריבית על הראנד לתקופות קצרות נמוכה יותר, כ-7%, מה שמאפיין מטבעות כלכלות חלשות בדרום אמריקה או במזרח אירופה.

בתנאים אלה, צמיחה שנתית בשיעור ממוצע של כ-4% בעשור האחרון מלמדת על שחיקה משמעותית של המטבע ושל כח הקניה, בעצם מדובר בדעיכה כלכלית מתמשכת. התוצאה נראית בשער הראנד אל מול הדולר, מאז הבחירה בפרלמנט החדש. ניתן לראות כי האמון במטבע אבד בעשור הקודם והוא קרס מ-3 ראנד לכ-12 ראנד לדולר, אולם בשנים האחרונות נרשמה התאוששות ולאחר מכן התייצבות יחסית.

תקווה חדשה

אותה תנודה נבעה מקפיצה במחירי הסחורות, בעיקר מחצבי מתכת, יהלומים זהב אך גם פחם. המדינה היא אחת מהעשירות ביותר בעולם במחצבים, בעיקר מתכות ועופרות שונות, בהן פלטיניום, מגנזיום, כרום וזהב, בהן היא מחזיקה בין 40% ל-80% מהכמות העולמית. כמו כן המדינה עשירה ביהלומים ובפחם ולכן פעילות הכריה מהווה כרבע מהתוצר של המדינה.

לכן, לא פלא כי המטבע מושפע באופן משמעותי ממחירי המתכות ומהצמיחה העולמית. ברור כי עליה בפעילות הכלכלית בעולם ובצריכת המתכות תוביל להתחזקות של המטבע.

אף שיש לכך סיכוי סביר בהווה, עליה במחירי המתכות אינה מספיקה כדי לראות במטבע כראוי להשקעה. אמנם, הריבית הגבוהה על המטבע מהווה מניע די חזק להשקע במטבע, אולם ברור כי מדובר בסיכון משמעותי. צריך יותר מזה כדי להשקיע מטבע של מדינה בה 40% מהתושבים עדיין חיים ב-2 דולר ליום.

יש המאמינים כי המונדיאל שהתקיים במדינה המחיש למדינה כי היא יכולה ולכן בכוחו להניע מהלך חיובי בכלכלת המדינה. השפעתו העיקרית היא חזרה מסויימת של הכבוד העצמי של המדינה וההכרה שקיבלה כמדינה היודעת לתפקד בסטנדרטים ראויים, באווירה כלכלית וחברתית חיובית וללא אלימות.

האם יש בכך כדי להתניע תהליך כלכלי? בוודאי שלא, אולם במדינה העשירה ביותר במחצבים יקרים, שאירגנה פרויקט עולמי עצום והמתברכת במקום המפורסם העונה לשם קייפ התקווה הטובה, יש מקום להאמין כי שלטון הרוב השחור יוכל להעביר לאט לאט את המדינה לפסים חיוביים.

לפי התנהגות הראנד לאחרונה והתחזקותו ב-8% במהלך המונדיאל, שוקי המטבע כנראה חושבים כך.

ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי.