דו"ח טכנולוגי: ההיסטוריה הסודית של מלחמת אפגניסטן

מה שהגנרלים לא רצו שתקראו

אפשר להתקנא באמריקאים: התפיסה שלהם אומרת שמידע שנוצר על ידי פקידי ציבור שייך לציבור, אלא אם יש בו סכנה ברורה ומיידית לשלום הציבור. באמצע שנות השישים הורה הגאון המתמטי שמאחורי הכישלון במלחמת וייטנאם, רוברט מקנמרה, על כתיבת מה שיכונה לימים "מסמכי הפנטגון": ההיסטוריה הסודית של אותה מלחמה, על כל שקריה, הונאותיה, ושגיאותיה. המסמך, שחשף כיצד רימה הממשל האמריקאי את הציבור, סווג כמובן כ"סודי ביותר" – לא כי הוא סיכן את ביטחונה של ארה"ב, אלא משום שהוא סיכן את ביטחונם של בכיריה. אחד מהם, פקיד בעל ניסיון רב בשטח הוויאטנמי בשם דניאל אלסברג, לא היה מוכן עוד לעמוד מנגד בשעה שחיילים אמריקאים מתו למען כלום: הוא צילם את המסמכים והעביר אותם לניו יורק טיימס. הוא הועמד לדין באשמת בגידה – ובית המשפט ביטל את ההאשמות נגדו.

זה היה בתחילת שנות השבעים. הלפיד שהדליק אלסברג עדיין בוער. אתמול (א') חשף אתר ההדלפות וויקיליקס, בשיתוף פעולה מושלם עם כמה עיתונים – הניו יורק טיימס, הגרדיאן הבריטי, והדר שפיגל הגרמני - ערימה (76,000 מסמכים עכשיו, ועוד 15,000 נמצאים בקנה) של מסמכים סודיים ממלחמת אפגניסטן. הם חושפים המון, המון רפש שהגנרלים האמריקאים היו מעדיפים להסתיר מהציבור.

אנליסטים ועיתונאים הולכים לנבור בחומר הזה במשך חודשים. מה שבינתיים עולה מהמידע הוא שיש יחידות חיסול אמריקאיות באפגניסטן, שמספר האזרחים שנהרגו כתוצאה מתקיפות של כוחות נאט"ו גדול משהצבא הודה בו, והפצצה הכבדה מכולן: שממשלת פקיסטן, ובמיוחד שירות המודיעין הידוע לשמצה שלה – זה שבנה את הטאליבן מלכתחילה, ה-ISI – ממשיכה לשתף פעולה עם הטאליבן ועם בעלי בריתו. פקיסטן מוגדרת רשמית כבעלת ברית אמריקאית, והמידע הזה צפוי לערער את כל הקונספציה של המלחמה באפגניסטן.

התחוור שהצבא השתמש בקוד מיוחד – CCIR, "מידע שיכול לגרום נזק תקשורתי" – כדי לנסות ולטייח את מותם של אזרחים. הגרדיאן יצר מפה אינטראקטיבית של 200 התקריות החשובות שנחשפו בערימת המידע ששפך וויקיליקס.

במגזין Wired ציינו שבהחלט יכול להיות שוויקיליקס עומד להדליף ערימה נוספת של מסמכים, שהפעם תהיה קשורה לסודותיה של המלחמה בעיראק. ייתכן שהמקור הוא ברדלי מאנינג, החייל שחשף את התקפת המסוקים הידועה לשמצה בבגדד ושהתפאר שהוא הדליף עוד מסמכים רבים.

לפני כמה שבועות החלו להישמע טענות שוויקיליקס גוסס; המפעיל שלו, ג'וליאן אסאנג', בילה את זמנו בהתחמקות מהרשויות הפדרליות. הפרסום הזה מוכיח שהשמועות על מותו של וויקיליקס היו מוקדמות – ושלאסאנג' לא כדאי להתקרב לגבולות ארה"ב בעתיד הנראה לעין.

האם הסמארטפון שלך עודד רצח?

בקרוב תוכל לדעת. הקונגרס האמריקאי אישר לאחרונה הצעת חוק – דיווחנו עליה לפני כחודש - שקובעת שכל חברות האלקטרוניקה יצטרכו לדווח על כל המחצבים שהם קונים מקונגו.

קונגו היא אחד האזורים האומללים ביותר בעולם: מלחמת הכל-בכל נמשכת בה יותר מ-15 שנים, וככל הנראה גרמה למותם של יותר מ-5 מיליון בני אדם – יותר מכל מלחמה מאז מלחמת העולם השנייה. המספר הזה לא כולל את מעשי האונס והעינויים. האתר אושהידי ("עדות"), שהוקם לפני כמה שנים, אוסף דיווחים על מקרי אלימות שם באמצעות דיווחים סלולריים, שמוצבים על מפות אינטראקטיביות (בימים האחרונים הושקה גרסה של האתר שמתעדת הפרות זכויות אדם בסכסוך הישראלי-פלסטיני).

מחצבי דמים – הבולטת שבהן היא קולטן, שקיימת כמעט אך ורק בקונגו – הם אחד הגורמים שפוגעים במאמצים להביא להפסקת המלחמה. הכנופיות המקומיות משתלטות על מכרה, ומשתמשות בתוצר שלו כדי לממן את המשך פעילותן. החוק החדש מיועד להרתיע חברות טכנולוגיה מלשתף פעולה עם הנוהג הזה, בדומה לניסיון למנוע את מכירתם של יהלומי דמים ששימשו זרז למלחמה באנגולה, ליבריה ומחוזות אחרים של הגיהינום באפריקה.

כמו המאבק ביהלומי דמים, גם המאבק במחצבי דמים הוא חרב פיפיות: החרם על המכרות של קונגו עלול לפגוע בפרנסתם, הדחוקה גם כך, של קונגולזים רבים. אפל ראויה לציון לשבח בתחום: המנכ"ל סטיב ג'ובס הודיע לאחרונה שהחברה מחייבת את הספקים שלה שלא לרכוש מחצבי דמים – אבל הודה שאין לאפל כל אפשרות לדעת אם הם אכן עומדים בדרישה הזו.

האם יש קשר בין שימוש במדיה החדשה ודעיכת כישורי השפה?

משרד התרבות של תאילנד משוכנע שיש. צריך להתייחס למידע הזה בזהירות הנדרשת, כי נטייתם של אלטע קאקערים לקונן על דעיכת הידע/המוסר/היכולת/הכבוד למבוגרים/חוש האופנה של בני נוער מתועדת היטב מאז ימי שוּמר העתיקה, אבל משרד התרבות התאילנדי עשה מחקר בנושא ואני לא.

מסקר רחב היקף שכלל 6,500 צעירים מעל גיל 13 (אין נתונים על שיעור הסטייה הסטטיסטית) שערך המשרד עולה כי שליש מהם לא מודאגים משגיאות כתיב, הגיה, דקדוק ועוד שנפוצים בעת כתיבה בשלל אתרים ומסרוני SMS; וכתוצאה מכך מאשים משרד התרבות ישירות את פייסבוק, טוויטר והמסרונים בהשחתת התרבות התאית, ומקונן על דעיכתו של המנהג הנאה לשלוח מכתבים בכתב יד (זוכרים את זה?), אם כי הוא מוסיף באומללות שאין לו אפשרות למנוע מאנשים לתקשר זה עם זה. ואני חשבתי שבדיוק בשביל זה יש הפיכות צבאיות.

משרד התרבות מתכוון להגביר את רדיפת הצעירים ולאלץ אותם לעבור בחינות נוקשות בחיבור, כמו גם לשכנע את הקריינים ברדיו ובטלוויזיה לדבר אך ורק עברי... אה, תאית נכונה. בהצלחה עם זה.

קצרצרים

קשים החיים במודיעין האמריקאי: אם הדו"ח של וויקיליקס לא הספיק, אז נחשפה גם העובדה ששורה של פקידים בכירים בפנטגון, ב-DARPA – הסוכנות למדענים משוגעים של הנ"ל – וב-NSA, הסוכנות החשאית להצפנה ולפענוח הצפנות נחקרו, וחלקם הועמד לדין, בשל רכישה מסיבית של פורנוגרפיית ילדים. אחד מאנשי המודיעין הנ"ל הקדים את השוטרים וערק ללוב (!). מאנשי NSA היית מצפה לקצת יותר יכולת בהסוואת מעשיהם הפליליים ברשת.

אתמול דיווחנו בהרחבה על השבר הדתי שחווים הפנאפלים בעקבות הפאשלות של אפל בתחום האנטנה של האייפון 4 והשחצנות של ההצהרה "אתה מחזיק את זה לא נכון" מצד המנכ"ל. קבוצות דתיות ידועות בכך שהן יוצרות שירי אמונה, והנה לכם ההמנון לסטיב ג'ובס, שמכיל את כל האלמנטים המתאימים, כולל בית מקדש.

 

המלך פארוק – היה פעם אחד כזה, מלך אביון במצרים; הודח על ידי גמאל עבדול נאצר וחברים – אמר בשעתו ש"עוד חמישים שנה, יהיו רק חמישה מלכים בעולם – ארבעת המלכים שבחפיסת הקלפים ומלך אנגליה". הוא לא דייק, אבל אין ספק שבית המלוכה האנגלי מושך תשומת לב ייחודית. כדי להזין את רעב הקהל לתמונות מלכותיות, וכדי להתמודד עם תמונות לא מחמיאות, פתחה משפחת המלוכה הבריטית חשבון פליקר משלה, שמכיל מאות תמונות, החל מהתקופה הוויקטוריאנית. התמונות, למרבה הצער, מוגנות בזכויות יוצרים ולא נמצאות ברשות הציבור. למשפחת המלוכה יש גם חשבון טוויטר משלה, כמסתבר.

אמזון כבר מזמן היא לא רק חנות ספרים, או אפילו ספרים אלקטרוניים: היא פתחה בין השאר חנויות מכולת מקומיות. אבל עדיין, קצת מפתיע לראות שהיא מוכרת אורניום. הביקורות זוהרות. המתנה המושלמת למדען המטורף הפנימי שלכם.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"