ראיון "כלכליסט" - מנכ"ל פרוטאולוג'יקס: "גם אם ניכשל - הסיכון לא עלינו"

מעטות הן החברות בתחום מדעי החיים בשוק ההון הישראלי שיכולות לזקוף לזכותן ברשימת בעלי המניות שלהן שתיים מענקיות התרופות בעולם. עוד פחות חברות יכולות לזקוף לזכותן את העובדה שהבסיס המדעי שעל פיו הן קמו הוא מחקר זוכה פרס נובל.

חברת גילוי ופיתוח התרופות פרוטאולוג'יקס, בשונה מחברות מחקר ופיתוח תרופות, קמה על בסיס המחקר של שני מדענים, פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר, שזכו לפרס נובל על גילוי מערכת הבקרה התאית היוביקוויטי, ומשמשים יועצים בחברה.

עם בעלי מניותיה של פרוטאולוג'יקס נמנות חברת טבעוענקית התרופות הבריטית GlaxoSmithKline) GSK), שנמצאת בחוד החנית של תעשיית הפארמה העולמית ובעלת שווי שוק של 95 מיליארד דולר.

אולם נקודת הפתיחה הייחודית והמבטיחה של פרוטאולוג'יקס לא הוסיפה עד עתה אופטימיות בכל מה שקשור לשווייה, מאז יצאה החברה להנפקה ראשונית לציבור במרץ השנה. מאז ועד היום שווייה של פרוטאולוג'יקס נחתך ביותר מ־60%, וגם קבלת הפנים הציבורית שהשוק סידר לה היתה קודרת במיוחד: ביומיים הראשונים של המסחר צנחה מניית פרוטאולוג'יקס ב־8%. כיום החברה נסחרת בשווי הנמוך מסך המזומנים שברשותה, העומד על 65 מיליון שקל.

בשיחה עם "כלכליסט" מנסה מנכ"ל פרוטאולוג'יקס אבישי לוי להסביר מה השתנה מאז הגיוס הראשוני לציבור, שבמסגרתו נכנסו לקופת החברה 47 מיליון שקל, ועד היום, ומדוע נחתך שווייה באופן כה חד - ללא שינוי עסקי מהותי בחברה מאז נהפכה לציבורית.

"המודל העסקי הצליח"

"האסטרטגיה שלנו היא ליצור שיתופי פעולה עם חברות תרופות גדולות בעולם, ומהבחינה הזאת המודל העסקי שלנו עבר בהצלחה את בדיקת ההיתכנות. לפרוטאולוג'יקס הסכמי שיתוף פעולה לא רק עם טבע, אלא גם עם GSK, שבמסגרתם הסיכון בפיתוח תרופות חדשות לא חל עלינו, וגם אם הפרויקט נכשל בשלבי פיתוח קליניים, אנחנו כבר מתוגמלים הרבה מעבר להוצאות הפיתוח שלנו", מסביר לוי.

למה השוק סקפטי לגביכם?

"לצערי, אני לא האדם לשאול אותו את השאלה הזאת, זה לא המקצוע שלנו. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי שהמוצרים יתפתחו בדרך הטובה ביותר. עד כמה שאני יודע, מעט ההודעות שפרסמנו עד עתה היו יכולות להתפרש דווקא כחיוביות".

פרוטאולוג'יקס, כאמור, מבססת את הטכנולוגיה שלה על גילוי ראשוני ופיתוח מוקדם של תרופות (עוד לפני שלב הניסוי הפרה־קליני) באמצעות מערכת היוביקוויטי, שהנה מערכת בקרה תאית מקיפה ששולטת על תהליכים חשובים בתאים. המערכת התגלתה על ידי צ'חנובר והרשקו בשנת 1978, והפעילות שייחסו לה היא פעילות של שליחת חלבונים לפירוק במידת הצורך. המערכת קרויה על שם החלבון יוביקוויטין, המשמש סמן שכאשר הוא מתחבר לחלבון אחר בתא, הוא מסמן את אותו חלבון למוות. כאשר המערכת אינה פועלת כראוי בגוף האדם, עלול הדבר להוביל לשורה של מחלות, לרבות בעיות בחילוף חומרים, ניוון שרירים, סרטן ומחלות עצביות.

"חשוב להדגיש שהמערכת פועלת בעוד תחומים - וזה מאפשר לנו לנצל ולבחון אותה מול מולקולות כימיות, כדי לפתח תרופות למחלות שונות. ברמת הביולוגיה אנחנו בוחרים חלבון או משפחת חלבונים, או מסלול ביו־כימי שקשור למערכת שאנחנו מכירים מהספרות הקיימת, או ממחקר, וזה מהווה בסיס לתוכנית של גילוי תרופות.

"ברגע שבוחרים את המסלול המסוים, אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה שמאפשרת לתרגם את הידע הביולוגי לחומר כימי שאותו אנחנו מגלים ומפתחים, שהוא בעצם יבצע את פעולת נטרול החלבון. בצורה פשטנית, מחפשים חומר כימי שכשניתן אותו לחיה או לבן אדם, הוא יגיע לתאים וימנע מהיוביקוויטי את הסימון שלהם".

פועלת בשלב המוקדם

נכון להיום, לפרוטאולוג'יקס שבע תוכניות לגילוי תרופות על בסיס היוביקוויטי, הכוללות בין היתר שלושה פרויקטים עם טבע, שהם בעצם הסכמי מסחור, ושלוש תוכניות נוספות עם GSK. במסגרת ההסכם עם GSK מפברואר השנה השקיעה ענקית התרופות הבריטית 2.5 מיליון דולר במניות פרוטאולוג'יקס במסגרת הנפקתה לציבור, והאחרונה תהיה זכאית לתשלומים על עמידה באבני דרך בהיקף של עד 176 מיליון דולר.

המודל של פרוטאולוג'יקס שונה משל חברות מדעי חיים אחרות, בין היתר בכך שהיא למעשה פועלת בתחום המחקר המוקדם, אשר כולל את גילוי ופיתוח המולקולות בטרם נבדקו בניסויים בחיות. במסגרת השותפויות שלה שוקדת כרגע החברה על פיתוח מולקולות בעיקר בתחום הסרטן, כאשר בהסכם המתקדם יותר עם טבע צופה פרוטאולוג'יקס את סיום פיתוח המולקולות כבר ברבעון הרביעי.

אתם לא נרתעים מכך שהסיכוי שמולקולה בודדת תעבור משלב ההיתכנות הראשוני ועד למוצר מוגמר הוא נמוך מאוד?

"סטטיסטיקה לגבי פיתוח שהחל לפני 15-10 שנים מתייחסת לטכנולוגיות מיושנות מאלו הקיימות היום ואת הסטטיסטיקה לגבי היום נדע בעוד מספר שנים. אנחנו מקווים מאוד שהסיכוי של הטכנולוגיה שלנו גבוה יותר. אנחנו שואבים עידוד מזה שאחת החברות הבכירות בעולם בתחום גילוי ופיתוח התרופות, GSK, פועלת במסגרת משותפת איתנו. היו לה כמה אלטרנטיבות לשיתופי פעולה עם חברות אחרות, והיא יכלה גם לבצע את המחקר בתחום בתוך הבית. העובדה שהיא בחרה להגיע לישראל ולהיכנס לשיתוף פעולה עם חברה שבין בעלי מניותיה כבר יש חברת פארמה אחת - מעודדת אותנו מאוד".

מאמץ להצלת החברה

בשנת 2004 עברה החברה משבר קשה, שבעקבותיו נאלצה לפטר את כל העובדים ולחסל את כל עסקיה. אולם, שלושה ימים לאחר סגירתה של פרוטאולוג'יקס זכו צ'חנובר והרשקו בפרס נובל, והחלה ביקורת ציבורית נוקבת על סגירת החברה, שפועלת בתחום שבמסגרת המחקר בו קיבלו המדענים הישראלים את הפרס היוקרתי. כחלק מהמאמץ להציל את החברה החליטו טבע וקרן אורום של מוריס קאהן להשקיע בה. במקביל, באותה עת חתמו פרוטאולוג'יקס וטבע על הסכם אסטרטגי ראשון, ששינה את תחום ההתמקדות של פרוטאולוג'יקס.

"אנחנו גוררים היסטוריה ארוכה, ואולי היה יותר נכון שהחברה היתה משנה את השם שלה. היא התחילה כחברה בתחום של מכשור רפואי, ולאחר מכן הפכה לחברה לגילוי מטרות. ב־2004 נקלעה החברה לקשיים וכמעט נסגרה. תהליך המשבר התחיל חודש וחצי לפני קבלת פרס נובל על ידי שני המדענים, וחשוב להדגיש שהידע שלנו בתחום גילוי תרופות במערכת היוביקוויטי נצבר בצורה משמעותית מאז 2005, שעה שהחברה יצאה מהמשבר. האסטרטגיה המוצהרת שלנו היא לבנות שיתופי פעולה ואנחנו פועלים למימוש האסטרטגיה".