בדיקת "כלכליסט": לא רק לבייב מפרגן לבכיריו בשנה של הסדר

חשיפת "כלכליסט" הדהימה השבוע את שוק ההון עם הידיעה כי אפריקה ישראל החליטה לחלק לבכיריה בונוס בהיקף כולל של 7 מיליון שקל, וזאת אף שחלפו חודשיים בלבד מאז השלימה את הסדר החוב. וכך נימקה אפריקה את המהלך השנוי במחלוקת: "בשים לב לנסיבות העניין המיוחדות לחברה, שזה עתה השלימה מהלך של הסדר חוב עם נושיה, ועדת התגמול ייחסה חשיבות לקבלת נתונים גם ביחס למתן מענקים מיוחדים בחברות שנחלו כישלון עסקי ונקלעו להליכי חדלות פירעון ו/או הסדר חוב, בישראל ובארה"ב".

במילים אחרות, אפריקה טענה כי בדיקה שערכה בקרב חברות אחרות מעלה כי הנוהג המקובל לאחר השלמת הסדר חוב הוא תגמול בכירי החברה. ואכן, בדיקת "כלכליסט" בקרב כמה מהחברות שחתמו אשתקד על הסדרי חוב גדולים מעלה כי גם הן מיהרו בתוך זמן קצר לחלק לבכיריהן בונוסים שמנים.

הבעיה: תזמון גרוע

הדוגמה הבולטת והגדולה היא חברת הספנות צים, שבשליטת החברה לישראל. בשנה שעברה העבירה צים את הסדר החוב הגדול ביותר שנעשה בישראל, שכלל את דחיית מועדי הפירעון של התחייבויות בהיקף של כ-7 מיליארד דולר. במסגרת ההסדר הסכימו בעלי איגרות החוב לדחות את תחילת תשלומי האג"ח משנת 2012 לשנת 2016, בכפוף לכך שחברת הספנות תעמוד ביחסים פיננסיים שיוגדרו מראש. אם גם בשנת 2016 היא לא תעמוד ביחסים האמורים, ייפרע החוב בארבעה תשלומים שנתיים - החל מ־2017 ועד ל־2020.

אולם, בעוד שבעלי האג"ח התבקשו להמתין, ולקבל את כספם בחזרה במקרה הטוב בשנת 2016 (ובמקרה הפחות טוב ב־2020), סמנכ"ל הכספים של החברה אלון רווה לא התבקש לחכות. מדו"חות החברה לישראל שפורסמו במרץ 2010 עולה כי רווה, שמונה לתפקיד כדי ללוות את צים בכל הליך הסדרת החובות, קיבל מיד עם השלמת ההסדר מענק מיוחד בגובה מיליון שקל. יש לציין כי רווה נחשב לאחד הכוכבים העולים בקבוצת החברה לישראל, ולא קיים כל ויכוח ביחס לכישוריו. אך עם זאת, חשוב להזכיר כי ללא המענק רווה היה אמור להסתפק באותה שנה בקבלת 3.6 מיליון שקל "בלבד" - עלות העסקתו לפי דו"חות החברה.

עיון נוסף בדו"חות החברה לישראל לשנת 2009 מעלה כי דירקטוריון החברה בראשותו של בעל השליטה עידן עופר החליט להעניק לעופר עצמו, שכיהן גם בתפקיד יו"ר צים, מענק מיוחד של שמונה משכורות - 1.3 מיליון שקל - עבור פעילותו ב־2008. עם זאת, בסופו של דבר עופר ויתר על המענק, ובכך נחסך הצורך לקבל את הסכמתם של בעלי מניות המיעוט בחברה לישראל.

פרופ' גרוס על חלוקת הבונוסים באפריקה "בעלי האג"ח יכולים לדרוש דיון מחדש בהסדר" גרוס, מומחה בדיני חברות: "בעלי האג"ח יכולים לטעון כי הוצג להם מצג מסוים, והוא השתנה" הדר קנה, תגובה אחתלכתבה המלאה

אך אם בצים היה מדובר במענק נקודתי, הרי שבהכשרה החזקות ביטוח כבר מדובר בחגיגה של ממש. בסוף שנת 2009 משך אלי אלעזרא, בעל השליטה ויו"ר הכשרה החזקות ביטוח, בונוס של 1.6 מיליון שקל מהחברה בגין פעילותו באותה שנה, וזאת לפי הסכם הניהול עמו. יש לציין כי עלות העסקתו של אלעזרא הסתכמה באותה שנה ב־3 מיליון שקל.

לכאורה, אין מדובר בבונוס חריג, אלא שהתזמון משנה את התמונה. באותה שנת 2009 ביקשה הכשרה החזקות להיכנס להליך של הסדר כואב, שבמסגרתו נאלצו בעלי האג"ח שלה לדחות את מועדי פירעון האג"ח שבידיהם מסוף 2008 וסוף 2009 לסוף שנת 2013. אלעזרא, לעומתם, קיבל באותה שנה את הבונוס שלו במזומן.

החגיגה בהכשרה ביטוח כללה גם את מנכ"ל החברה עופר טרמצ'י שקיבל עבור פעילותו ב־2009 מענק של

3 מיליון שקל. החברה הסבירה כי טרמצ'י מקבל את הבונוס עבור "הפעילות החריגה שהיתה בחברה במהלך המשבר בשוק ההון והעמידה באתגרים יוצאי דופן". גם סמנכ"לית הכספים של החברה אתי אלישקוב לא קופחה, וקיבלה עבור אותה שנת הסדר מענק של 650 אלף שקל בגין "מאמץ מיוחד".

הבכירים חוגגים

תופעת החגיגות של הבכירים רגע לאחר חתימה על הסדר חוזרת גם בגמול השקעות, שבשליטת ליאון רקנאטי. ביוני 2009 השלימה גמול הסדר עם בעלי האג"ח שבמסגרתו האחרונים הסכימו לקבל 110 מיליון שקל במזומן מתוך חוב של כ־450 מיליון שקל. שאר החוב הומר למניות החברה ונפרס על פני חמש שנים.

לעומתם, בכירי גמול לא התבקשו להמתין. שלושת המנכ"לים המשותפים ארז בנדל, עמיחי קרופיק וטל מיש־ורד קיבלו מענק של 560 אלף שקל (כל אחד); המשנה למנכ"ל אילן שפלר קיבל 220 אלף שקל והחשב רפי אורי חשב קיבל 100 אלף שקל. בסך הכל חילקה גמול מענקים של 2 מיליון שקל.