אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
10 קרנות - 80% מההשקעות צילום: עמית שעל

10 קרנות - 80% מההשקעות

דו"ח המאני־טרי אישר את החששות שתעשיית ההון סיכון מתייבשת. החדשות הטובות: הקרנות הזרות והאנג'לים משלימים את החסר

30.07.2010, 14:22 | מאיר אורבך ואסף גלעד

השבוע פורסם בדו"ח המאני־טרי של PwC קסלמן וקסלמן דו"ח רבעוני, שמסכם את המגמות בגיוס כסף עבור תעשיית ההייטק הישראלית - נתון שהוכיח את מה שכולם מדברים עליו כבר הרבה זמן. קרנות ההון סיכון, המנוע המרכזי מאחורי התעשייה שמזרים לה כסף, קפאו על שמריהן.

שיא של כל הזמנים נרשם בשיעור הקרנות שלא השקיעו ולו השקעה אחת ברבעון החולף. זהו נתון מדאיג שמעיד על גודל התופעה, שבה הקרנות בוחרות במודע לא להשתתף בחגיגה. ליתר דיוק, 42% מקרנות ההון סיכון הפעילות הצהירו כי לא ביצעו ולו השקעה אחת ברבעון החולף. לשם השוואה, ברבעון שלפניו עמד חלקן של אלה על 36%, ואילו ברבעון המקביל אשתקד עמד הנתון על 29%. יתרה מזאת, נתון כזה לא נרשם מאז החלו קסלמן וקסלמן לתעד את הקרנות. הרבעון הגרוע ביותר עד כה היה הרבעון הראשון של 2003, אז עמד חלקן של הקרנות שלא השקיעו באותו רבעון על 41%, וברבעון שאחריו ירד הנתון ל־28%. קשה להאמין שנראה הקלה כזו כבר ברבעון הבא.

כל זה מתרחש לאחר כמעט שנה שבה מדברים בשוקי הטכנולוגיה על התאוששות מהמשבר. בעולם, בינתיים, החגיגה נמשכת: כמות ההון שהושקעה מטעם הקרנות האמריקאיות בחציון הראשון של 2010 גדלה בכ־50% לעומת זו של החציון המקביל. בהודו, כמות הכסף שהושקעה מטעם קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי בהייטק חוזרת לשיא של 2007 — 17 מיליארד דולר.

"כולנו ערים למצב זה שבו מספר הקרנות מצטמצם", אומר רובי סולימן, שותף ההייטק ב־PwC קסלמן וקסלמן. "רובן קרנות בוגרות שהגיעו לסוף דרכן. אלה קרנות שנחשבות פעילות, וגם לאחר פרוץ המשבר הכלכלי היו מבצעות השקעה קטנה אחת או שתיים, ולכן החלטנו לספור אותן כקרנות פעילות. אלא שהפעם, רבות מהן לא ביצעו ולו השקעה אחת".

עם זאת, סולימן אופטימי. אותן קרנות שבחרו להשקיע ברבעון החולף עשו זאת ביתר שאת: עיקר העלייה בהשקעות הייטק ברבעון החולף, שעמדה על 21% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, נובעת מאותן קרנות בודדות שגייסו קרנות חדשות בין 2005 ל־2008. למעשה, 14 קרנות בלבד אחראיות ל־90% מההשקעות, ועשר קרנות אחראיות ל־80% מההשקעות.

את הוואקום של הקרנות הישראליות שקפאו על שמריהן ממלאות קרנות ההון סיכון הזרות, טוען סולימן. אלה מגדילות את חלקן בישראל ומקצות משאבים רבים יותר להשקעות חדשות כאן. מגמה נוספת מתרחשת בכניסה של יותר ויותר אנג'לים להשקעות מקומיות. "זהו תהליך פנטסטי", אומר סולימן, "שמשווה את המצב בישראל לזה שבארה"ב, שם יש איזון בין קרנות לאנג'לים במימון חברות. יותר השקעות אנג'לים פירושן לא רק יותר כסף זמין, אלא גם חברות שמגיעות בשלות יותר לקרנות ההון סיכון".

תגיות