משקל הסיכון

נמצאה הבעיה למשברים הכלכליים העולמיים. כל הבעיה היא בכך שעולם ההשקעות והפיננסים רווי באנשים רזים מדי!

מחקר חדש שפורסם השבוע מצביע כי יצורים נוטים לקחת סיכונים גדולים יותר, כאשר הם נמצאים במצב של רעב. המשמעות היא פשוטה – יצורים חיים (וכן, כולל בני אדם) נוטים לקחת סיכונים גדולים יותר אם המערכת המטבולית שלהם אינה מאוזנת.

המחקר היה פשוט למדי, נבחרו 19 משתתפים (גברים) אשר קיבלו על עצמם לבצע פעילות של הימור ולקיחת סיכון בשלוש סיטואציות שונות. פעם אחת הם נבחנו לאחר 14 שעות של צום, פעם שנייה מיד לאחר ארוחה גדולה של 2,000 קלוריות ופעם שלישית שעה לאחר אכילת ארוחה גדולה של 2,000 קלוריות. בכל אחת מהסיטואציות המשתתפים נתבקשו לבחור באחד מבין שני הימורים, כאשר אחד משני ההימורים תמיד היה מסוכן יותר באופן מובהק.

המסקנה הברורה היתה כי אכילת ארוחה גדולה מנטרלת באופן מיידי את הרצון של המשתתפים לקחת סיכונים. עורכי המחקר הראו באופן מובהק כי אכילה של ארוחה גדולה מעלה באופן מיידי רמות של מספר כימיקלים והורמונים בדם, אשר מביאים לשנאת סיכון גדולה יותר. האמת היא שזה לא כל כך מפתיע, ואם אתה מתבונן בהתנהגות של טורפים בטבע לפני הציד והארוחה ולאחריה ניתן להבחין ברוגע מסוים לאחר שקיבלו את ליטרת הבשר שלהם - בהשוואה לזמן בו חיפשו את טרפם.

אין ספק כי המחקר מרתק, וכאחד שעיסוקו בתחום הפיננסים ועל רקע ההתרחשויות של השנים האחרונות, העלה הדבר בראשי מחשבות נוגות לגבי הסיבות למשברים פיננסיים וחשוב מכך - מהי הדרך לפתרונם. האם ייתכן שכל האשמה של המשבר הנוראי של שנת 2008 היא גזרתם החטובה של הבנקאים ומנהלי ההשקעות של וול סטריט? האם במקום להגדיל את הגרעון הממשלתי ולהדפיס אין סוף כסף בעולם צריך בסך הכל לספק ארוחות קטנות לאורך כל היממה לברוקרים?

האמת היא כי אינני יודע את התשובה הברורה לשאלות שהעליתי לעיל, אבל בטוחני בדבר אחד: יהיה טוב יותר ובייחוד זול יותר לכולנו לנסות ולתת לעוסקים בפיננסים קצת יותר אוכל, מאחר ובשורה התחתונה קצת יותר שנאת סיכון יכולה להיות זולה יותר לכולנו. ולכם, קוראים יקרים אעוץ עצה נוספת, אנא אל תגיעו לפגישה הבאה עם יועץ ההשקעות שלכם או מנהל ההשקעות שלכם עם סרט מדידה להיקפים.

זה עלול להעליב אותו.

הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל