אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למגרש חיים משלו צילום: אוראל כהן

למגרש חיים משלו

ירון קוריס נפל כמו רבים לפניו על תוכניות שלא בנו על הצלחה או חוסר הצלחה של הקבוצה במגרש. המסר הוא שתוכנית עסקית לקבוצת כדורגל צריך לבנות בשמרנות או לא לבנות כלל

29.07.2010, 17:02 | אוריאל דסקל

ירון קוריס, הבעלים של הפועל רמת גן, נכנס לעולם הכדורגל בתשוקה של אוהד ונפל – כמו רבים לפניו – בגלל מה שקרה על המגרש. הוא לא תכנן שהקבוצה שלו תעלה מספר ליגות בתקופה של פחות מחמש שנים אבל למגרש חיים משלו וזה קרה - וזהו הבסיס לאסונו הכלכלי.

בתור אוהד הוא היה מרוצה אבל בתור איש עסקים קטן וחסר נכסים משמעותיים קוריס היה צריך לקחת הלוואות מגורמים מפוקפקים כדי לעמוד בעלויות החזקת הקבוצה המצליחה יחסית, כך נכנס לתסבוכת בה הוא נמצא כיום.

קוריס, שהגיע לכדורגל ללא הבנת התעשייה ועם ניסיון עסקי של סגן אלוף בצה"ל, מקלל את עצמו מאז נכנס נכנס לעולם הזה. בסופו של יום הוא אשם בתסבוכת שהכניס את עצמו אליה, אבל הוא לא האשם היחיד בהלבנת הון וחוזים כפולים – הוא פשוט עוד קורבן של עולם השוק האפור.

קוריס לא הראשון ולא האחרון שנופל בגלל שלא היתה לו תוכנית הגיונית לטווח הארוך.

קבוצת לידס נכנסה לבור כלכלי שהיא לא יוצאת ממנו בגלל שההנהלה בנתה על הכנסות הצ'מפיונס ליג לפני שבכלל הגיעה לשם. כיום הם בבעלות מספר גורמים מפוקפקים. גלזגו סלטיק וגלזגו ריינג'רס נפלו גם כן קורבן לתוכניות שבנו על סמך הכנסות עתידיות, שהיו תלויות אך ורק בביצועי הקבוצה. ברצלונה גם לא ביטחה את הבונוסים והשדרוגים הגדולים שהבטיחה לשחקניה בשנת הטרבל והתוצאה היתה שנכנסה למערבולת כלכלית.

המסר הוא שתקציב לקבוצת ספורט רצוי לבנות בשמרנות. או לא לבנות כלל.

ירון קוריס. לא תכנן שהקבוצה תצליח, צילום: אוראל כהן ירון קוריס. לא תכנן שהקבוצה תצליח | צילום: אוראל כהן ירון קוריס. לא תכנן שהקבוצה תצליח, צילום: אוראל כהן

ועכשיו הפועל?

האם הגיע תורה של הפועל תל אביב לסבול מתכנון לקוי של בניית תקציב? הקבוצה עדיין פייבורטית להעפיל על חשבון אקטובה הקזחית לשלב האחרון של מוקדמות ליגת האלופות אבל ההפסד במשחק הראשון עשוי לעלות לה ביוקר. ושוב אנחנו נתקלים בחברנו הטוב - "תכנון לקוי".

הקבוצה בונה על תקציב של 60 מיליון שקל, אך סעיף צפי ההכנסות הטבעיות שלה (כלומר מספונסרשיפ, מכירת מנויים, זכויות שידור וכו') לא עולה על 30 מיליון שקל. זה הימור גדול שלא בטוח ששווה לקחת. אם הקבוצה תעפיל לשלב הבא אז מובטח לה מקום בליגת אירופה – שתסייע בכיסוי הוצאות של 60 מיליון שקל. אבל אם לא תצליח לנצח את אקטובה העקשנית בבלומפילד – וסליחה על הצרפתית שלי - החרא יפגע במאוורר.

לא בטוח שיש לבעלי הקבוצה את הכסף לכסות גרעון של 30 מיליון שקל. לא ברור טיב העושר של אלי טביב – כמה יש לו ואיך הוא עשה את הונו וגם לא ברור אם מוני הראל, שמסובך בהליכי גירושין, מסוגל לעמוד בעלויות הגבוהות של כישלון בהעפלה לליגת האלופות. המצב גורם ללחץ רב על הקבוצה. במיוחד לאחר הפסד.

כשל מערכתי או בעיה ספיציפית?

בבקרה התקציבית אומרים שהבעיות של הפועל רמת גן קשורות באופן ספיציפי לקוריס ולא מהוות תסמין לבעיות גדולות יותר בכדורגל הישראלי (מחסור בהכנסות טבעיות למשל). אפשר לחלוק על כך בהחלט. גם על היחס הסלחני של הבקרה כלפי הפועל תל אביב אפשר לחלוק. בכל מקרה גם בבקרה התקציבית מודים שהבעיה העיקרית שלהם היא שאי אפשר להבטיח קיום של קבוצה אל מעבר לשנה.

התוצאה היא שבכדורגל הישראלים חיים משנה לשנה - לפחות ברמה הפיננסית. בהתאחדות לכדורגל דחו גם את יישום "חוק גולדהאר" המבורך בשנה.

ובכלל, בכדורגל הישראלי יש התנגדות מסוימת  לתוכניות לטווח הרחוק.

כשקוריס נכנס לכדורגל היה נכון להעביר אותו מבחן נאותות מייגע – לא פחות – לפני שלקח את השליטה על הפועל רמת גן. ראשי ההתאחדות היו צריכים לשבת איתו על תוכנית לעשור – לראות אם יש לו יכולות כלכליות לעמוד בדרישות התוכניות המקצועיות. להוציא ממנו התחייבות עלייה.

כך גם היה צריך לעשות עם ארקדי גאידמק, עם מישטל גולדהאר, עם רובי שפירא, עם דניאל יאמר, לוני הרציקוביץ', עם כל אחד שרוצה להיכנס לתעשיית הכדורגל - שאת רוב כספה מכניסה ממקורות ציבוריים. כן - תכנון לטווח הארוך זה לא ביטוי גס. לדרוש מההתאחדות לכדורגל שתדאג לטווח הארוך של הכדורגל זה גם לא דרישה גסה מדי.

נבחרת ספרד חוגגת עם הגביע העולמי. סוף מעשה במחשבה תחילה, צילום: אי אף פי נבחרת ספרד חוגגת עם הגביע העולמי. סוף מעשה במחשבה תחילה | צילום: אי אף פי נבחרת ספרד חוגגת עם הגביע העולמי. סוף מעשה במחשבה תחילה, צילום: אי אף פי

מחשבה לטווח הארוך – זה משתלם

לפני 10 שנים בדיוק החליטו בארגון הליגה הספרדית על "אסטרטגיית הנאמנות". כל קבוצות הליגה הספרדית החליטה שצריך לקדם את השחקנים הספרדיים הצעירים כדי שכולם – גם הקבוצות וגם הנבחרות – ייהנו מכך. "התוכנית מתבססת על ריבוי מאמנים וגם הענקת הזדמנויות לשחקנים לשחק במועדונים ובקבוצות המילואים שלהן", הסביר חוסה לואיס אסטיאסארן, נשיא ליגת הכדורגל הספרדית. "האספקט הנוסף של התוכנית היא להבטיח לילדים חינוך – המועדונים משקיעים במורים שעוזרים להם מחוץ למגרש. זה חשוב להורים. והדבר הכי חשוב זה סבלנות – אוהדים שרואים שחקני בית מצוינים עם פוטנציאל גדול מוכנים לגלות סבלנות".

לפי אסטיאסארן עוד שש שנים רוב הקבוצות בספרד יוכלו לעלות עם 11 שחקני בית. "זה העתיד בגלל שההתאחדות והקבוצות חולקות פילוסופיה זהה".

התוצאה של אסטרטגיית הנאמנות היא זכייה ביורו ובאליפות העולם אבל גם המשך עתיד מבריק. מי שצפה בנבחרת ספרד הצעירה מפרקת את נבחרת אנגליה עד גיל 19 בחצי גמר אליפות אירופה יכול היה לזהות את הסגנון הספרדי, החכם, החצוף, המבריק, היצירתי, השוטף בכל מסירה וליטוף הכדור של השחקנים הצעירים. מגוון התרגילים בבעיטות החופשיות מראה שהילדים הספרדיים חושבים כדורגל, אוהבים כדורגל, נהנים מכדורגל.

בכל מקרה, סוף תרגיל בגמר מונדיאל במחשבה תחילה – או יותר נכון בתוכנית לטווח הארוך תחילה.

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
דווקא מהליגה הספרדית
לא הייתי מצפה לדוגמה חיובית משם, למרות שכנראה יש מה להחמיא להם בכל זאת. התחרותיות שם אפילו כבר לא שואפת לאפס, שכן היא כבר כמה שנים במינוס ורק מתרחקת ממצב נורמלי. הסיכוי שיהיה צד שלישי במרוץ האליפות בעשר השנים הקרובות שקול לסיכוי של הפועל י-ם בכדורסל לעלות לפיינל פור של היורוליג בתקופה האמורה. הליגה במתכונתה הנוכחית ברחבי אירופה אכן פועלת ע"פ תוכנית ארוכת טווח. היא נועדת לשמור על הסטאטוס של המועדונים החזקים ולהשאיר את כל האחרות לא רלוונטיות ובמקרה הטוב עם איזה מאבק משני על מקום באירופה או לא פחות טוב, מלחמות הישרדות. כל הליגות גרועות בכל הקשור להגדרתן הספורטיבית- הספרדית רק מובילה את מצעד הבושה, אולם מיד אחריה צועדות גדולות ומפורסמות אחרות, כך שלא כדאי להגזים עם הביקורת. מה שקורה בספרד פשוט הקדים במעט את זמנו. אם באיירן היתה מסוגלת להעביר חוקים דומים, הם היו שמחים על ההזדמנות לקבל פי 10 זכויות שידור מקבוצות מרכז טבלה אחרות ולעזעזל התחרותיות. המזל שלהם שיש להם ניהול קצת יותר הגיוני מלמעלה, בלאו הכי הם תמיד מועמדים לאליפות והסיפור מידי עונה תלוי אך ורק ביכולת שלהם. בשורה התחתונה- כדורגל הוא משחק של העם שמיועד לעשירים. האוהדים שכחו לדרוש תחרות הוגנת ואטרקטיבית ומעדיפים לדקלם ססמאות ריקות.
רפאל  |  01.08.10