אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: אויב הפנטגון משנה אסטרטגיה צילום: cc-by-sa-New Media Days

דו"ח טכנולוגי: אויב הפנטגון משנה אסטרטגיה

אתר ההדלפות וויקיליקס החליט להפוך מספק חומר-עזר לשחקן תקשורתי, איך משבשת הטכנולוגיה את יכולות הצנזורה, מערכת עיתון מחליטה לקחת ברצינות את הרשת - ומכפילה את ההכנסות, ואינטרנט אקספלורר מציין חודש שלישי של עליות

02.08.2010, 12:48 | יוסי גורביץ

לשחק במגרש של הגדולים

פעם, לא כל כך מזמן – האתר בקושי בן ארבע שנים – אתר ההדלפות וויקיליקס שימש בעיקר כספק חומר-עזר לכלי התקשורת המוסדיים: אנשים היו מעלים אליו מידע שממשלות ניסו להסתיר מאזרחיהן, והוא היה ממתין בפאסיביות עד שעיתונאים יעשו בו שימוש.

זה עבד בעיקר בבריטניה, שבה יש חוקי דיבה נוקשים במיוחד ולשופטים שם יד קלה על הדק צו איסור הפרסום, ועיתונאים תמיד היו צריכים יכולת להצביע על כך שהמידע פורסם קודם כל במקום אחר, בדומה למה שקורה בישראל עם הצנזורה. שיתוף הפעולה הזה היה פורה לשני הצדדים – וויקיליקס היה מפרסם את מה שהעיתונאים הבריטים לא יכלו לפרסם, הללו היו מצביעים עליו כמקור, מפרסמים וחולקים לו שבחים.

אבל זה היה מתסכל מאוד חלק ניכר מהזמן. ההצלחה הגדולה הראשונה של וויקיליקס – חשיפה של מסמך של מיליציה איסלאמיסטית מובילה בסומליה, שתיאר את האסטרטגיה שלה בניהול מלחמת האזרחים שם – לא זכתה להתעניינות התקשורתית שלה היתה ראויה. לפני שלושה חודשים, וויקיליקס התחיל לשנות את האסטרטגיה שלו, והפך מאתר הדלפות לאתר בעל אסטרטגיה תקשורתית ברורה.

ההתחלה היתה פרסום הסרטון של אנשי המסוק האמריקאי בבגדד יורים למוות בשורה של אזרחים, ביניהם שני עיתונאים. צבא ארה"ב ניסה להסתיר את הסרטון במשך שנתיים, ולהעלמת המידע הזו לא היה שום קשר לביטחון. היה לזה הרבה מאוד קשר ליחסי ציבור, ולידיעה שמספיק יחסי ציבור רעים יכולים לגמור את המלחמה. הסברה, כמעט תמיד, היא מלחמה פסיכולוגית נגד אוכלוסיית הבית.

הסקופ ההוא של וויקיליקס, שהצליח איפה שכל התקשורת נכשלה, העניק לאתר מעמד שאפשר לו להיכנס למשא ומתן עם שלושה עיתונים גדולים ולצאת בפרסום של העשור – המסמכים האפגניים. ההחלטה הזו, שהפכה את וויקיליקס לאויב הממסד הביטחוני האמריקאי, היתה החלטה אסטרטגית שהפכה אותו מסייען לשחקן עצמאי בעל חשיבות. נראה לאן זה ימשיך מכאן. בפנטגון ודאי כוססים ציפורניים.

הצנזורה הופכת לקרב אבוד

 

אומרים שהטור הזה מדכא, אז הנה חדשות טובות.

פעם, מזמן, היתה אימפריית רשע בשם ברית המועצות. גרועה פחות מסין העממית על 80 מיליון גולגולותיה, אבל לא בהרבה. בכל מקרה, היא רשמה את הפטנט על מדינת דיכוי – פטנט שגם הנאצים, בהיותם קפיטליסטים חזיריים חסרי כל כבוד לקניין רוחני, יעתיקו בלי בושה.

היא לא הצליחה לגרום לאנשים להפסיק לחשוב, עם זאת, ואנשים חושבים נוטים למצוא דרכים להפיץ את דעתם. בברית המועצות השיטה הזו נקראה סאמיזדאט – עלונים מחתרתיים. אנשים היו כותבים אותם במכונת הכתיבה שלהם, מעבירים לחברים שעליהם הם חשבו שאפשר לסמוך, והללו היו מעתיקים אותם ומנסים להפיץ אותם. כמעט כל מי שהיה מעורב במאבקים כאלה זכה, בתוך כמה זמן, להכיר את הגולאג מבפנים. המשטרה החשאית היתה חזקה מאוד.

אנחנו מדברים על שנות השישים עד תחילת שנות השמונים. לא כל כך מזמן. והיום, הרבה יותר קל להתגבר – זמנית, על כל פנים – על הצנזורים.

כיום, רק שתי מדינות מצליחות לשמור על מאזן דומה של צנזורה: צפון קוריאה ובורמה. אלה שתי מדינות שבדומה לברה"מ, מנהלות מלחמה עקבית נגד האוכלוסייה השבויה שלהן. כל שאר העולם התקדם משמעותית: בעולם הערבי יש כ-35,000 בלוגים, הבלוגוספירה הפרסית מונה 70,000 מהם.

הטכנולוגיה החדשה, בסופו של דבר, מקשה מאד את עבודתם של הצנזורים. הדיקטטורות מוצאות את עצמן בברירה חדה: אם הן רוצות לשמור על מונופול המידע שלהן, הן תיראנה כמו בורמה. באיטיות, ותוך כדי מאבק בלתי פוסק, הדיכוי נסוג קמעא.

ואף אחד לא הבטיח לנו גן של שושנים.

לקחת את הרשת ברצינות

משבר העיתונות עדיין בעיצומו ועדיין אין לדעת איך ייראו פני הדברים כשהכל יירגע, אם בכלל יהיה משהו לראות. אבל עיתון נורבגי הדגים לאחרונה מה קורה כשעיתון מחליט להיות רציני בקשר לרשת.

העיתון, שנקרא אדה, קיבל את ההחלטה בקיץ שעבר: במקום להפנות 90% מהמשאבים שלו למהדורת העץ המת ו-10% למהדורת הרשת, הוא חילק את המשאבים בצורה שווה בין השניים. העיתונאים למדו להפעיל את שני הכלים, ואנשי הפרסום נדרשו ללמוד איך לעבוד עם הרשת.

התוצאה היתה עלייה עצומה בתוכן שהופיע באתר של אדה, ובעוד שמספר מנויי הנייר שלו עמד על 21,000, מספר המבקרים באתר עלה ב-27%, ל-26,000. ההכנסות מפרסום הכפילו את עצמן במחצית השנה הראשונה של הניסוי, והגיעו ל-812,000 יורו.

התהליך לא היה מצליח אם אדה לא היה מאמן את הכותבים שלו לפעול גם כעורכים, ולימד אותם לפרסם ישירות באתר, ואם הוא לא היה נהנה משיתוף פעולה פורה עם הקהילה המקומית שלו; בין השאר, האתר מפרסם סרטונים של סטודנטים מקומיים. לא בטוח שזה מודל שניתן להעתקה כפי שהוא למקום אחר. אבל שווה לבחון אותו.

רבותיי, מהפך

 

העובדה שמיקרוסופט נרדמה על ההגה במהלך המחצית הראשונה של העשור בתחום הדפדפנים, ושאינטרנט אקספלורר 6 הוא עדיין דפדפן מוביל, גרמה ללגלוג מובן כלפי מאמציה של החברה בתחום, ולהערכה שתחום הדפדפנים יהיה עוד שדה קרב שבו היא תפסיד. בשנים 2009-2007, ועד לאחרונה גם השנה, אינטרנט אקספלורר איבד נתח שוק בעקביות לדפדפנים אחרים, כשהנהנה העיקרי היה המתחרה העצמאי פיירפוקס.

בשלושת החודשים האחרונים, עם זאת, נראה שמתחולל מהפך: ביולי האחרון, עלה נתח השוק של אקספלורר ב-0.42%, והוא עומד כעת על 60.74%. גם בחודשים מאי ויוני היתה עלייה – זעירה, אבל עלייה – בנתח השוק שלו.

המפסיד העיקרי הוא פיירפוקס, שנתח השוק שלו הגיע לשיא של 24.59% באפריל האחרון, ומאז יורד. ביולי הוא רשם ירידה חדה ביחס של 0.9%. כרום רשם ירידה זעירה של 0.08%, וספארי עליה קלה של 0.24%.

מעניין יהיה לראות אם המגמה הזו תימשך, ואם יתפתח כאן נראטיב של "מיקרוסופט שבה מן המתים".

קצרצרים

שימוש חדש לפייסבוק: מלשינון. משטרת ניו דלהי, שנאבקת בחוסר הצלחה בפקקי התנועה בעיר מאז 700 לפני הספירה, פתחה לעצמה עמוד בפייסבוק, והזמינה את הציבור לדווח על עבריינים על ידי שליחת תמונות מרשיעות. כ-17,000 איש הפכו ל"מעריצים" של העמוד, ושלחו לו יותר מ-3,000 תמונות וסרטוני וידיאו של עבריינים בשלל תנוחות. עד כה רשמה המשטרה 665 דו"חות בהסתמך על התמונות המרשיעות. בניו דלהי חיים 12 מיליון איש, ויש שם רק 5,000 שוטרי תנועה. הבעיה: קל מאוד לזייף תמונות בימינו. התשובה של משטרת ניו דלהי היא שהנהגים תמיד יכולים לערער על הדו"ח לבית משפט. נו.

ניו דלהי. להילחם בעברייני התנועה באמצעות פייסבוק, צילום: MCT ניו דלהי. להילחם בעברייני התנועה באמצעות פייסבוק | צילום: MCT ניו דלהי. להילחם בעברייני התנועה באמצעות פייסבוק, צילום: MCT

  

רק זה היה חסר: מעתה, תוכלו – גם אם לא ממש תרצו – לשמוע סלב בשקל מברך אתכם לרגל יום הולדתם במגיפה החברתית המועדפת עליכם. בשקל? לא בדיוק, בארבעה דולרים לברכה גנרית. הנה סטארט אפ שיש לקוות שייכשל, ושיוצריו יוכו בשחין ודבר. המטרה, כמובן, היא "לבנות את המותג" של המפורסתם, ולאפשר לו "לבוא במגע עם קהל המעריצים".

שר המידע של אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם – 240 מיליון תושבים – הכריז לאחרונה שהחל ב-11 באוגוסט, תחילת חג הרמדאן, אסור יהיה להעביר פורנוגרפיה ברשת האינדונזית. נראה שכמו שרים ישראלים מסוימים, הוא הרבה יותר חזק בדיבורים והצהרות מאשר במעשים: אין כל תוכנית ראויה לפעולה, והשר נמנע – למשל – מלספק רשימה של אתרים שיש לחסום. ספקי הרשת באינדונזיה רחוקים מלהיות מרוצים.

בדרום מזרח וויילס, מדינה באוסטרליה, סיימו לאחרונה להחליף את כל הלוחות בבתי הספר – אתם זוכרים, הדברים השחורים האלה עם הגיר – בלוחות לבנים אינטראקטיביים, שמשתמשים במקרנים כדי להציג תמונות ונתונים על הלוח. המהלך גרר המון גניחות נוסטלגיות וקינות שמרניות על כך שהלוחות החדשים כנראה לא יהיו בסביבה עוד 100 שנה, בניגוד לאלה שהם מחליפים.

האק.. אה, סליחה, חוקר אבטחה, יצר לאחרונה מכשיר בעלות זניחה ביחס – 1,500 דולרים – שמאפשר לו ליירט שיחות סלולריות מאחר והמכשיר שלו מעמיד פנים שהוא אנטנת שידור סלולרית. התוצאה היא גישה ישירה לשיחות בלתי מוצפנות. עיקר העלות של המערכת היא הלפטופ שמפעיל אותה. מערכות מקצועיות כאלה עולות מאות אלפי דולרים; הסבירות שכל מיני ילדים מחוצ'קנים ונטולי כישורים חברתיים יתחילו ליירט את השיחות שלכם כי משעמם להם עלתה הרגע בכמה עשרות אחוזים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
ווילס הדרומית החדשה
בעיקרון אלון צודק בטענה שלו, אבל גם הוא לא מדייק בתרגום. לא מדובר במדינה חדשה שנקראת על שם "ווילס הדרומית" אלא במדינה שנקראת על שם ווילס, ונמצאת בחצי הדרומי של כדור הארץ. אי לכך התרגום הנכון לעברית אינו "דרום ווילס החדשה" אלא "ווילס הדרומית החדשה".
חזי , צ'טסווד  |  03.08.10
לכל התגובות