לימודי משפטים: העברית ותל־אביב נותרו בליגה משלהן

שנת הלימודים האקדמית נפתחת בעוד שלושה חודשים, וכרגיל, רבים נוהרים ללימודי משפטים. אף שמספר עורכי הדין בישראל הוא כבר מזמן יותר מ־40 אלף, ולמרות הטרוניות על הצפת המקצוע, הירידה ברמה והידרדרות רמות השכר, רבים עדיין חולמים על הגלימה. בכל שנה נרשמים אלפי סטודנטים ללימודי משפטים באוניברסיטאות ובמכללות. "כלכליסט" בחן את הפערים בין נתוני הקבלה הנדרשים בפקולטות השונות ברחבי הארץ.

הנתונים מלמדים כי הפערים הגדולים בתנאי הקבלה בין האוניברסיטאות למכללות נשמר, וכן כי קיים פער משמעותי גם בין האוניברסיטאות עצמן. אוניברסיטת תל־אביב והאוניברסיטה העברית שומרות על יוקרתן, ודורשות בגרות בציון ממוצע מינימלי של 104.7 וציון פסיכומטרי של 700 לפחות. בבר־אילן ובאוניברסיטת חיפה נדרש ממוצע בגרות דומה, אך ציון הפסיכומטרי ההכרחי עומד על 650 נקודות בלבד.

הפער בין האוניברסיטאות נחשב גדול, מפני שרק 6.3% מהנבחנים בפסיכומטרי מקבלים ציון של 700 ומעלה, בעוד שציון של 650 לפחות מקבלים 14.4% מהנבחנים. פער זה בתנאי הקבלה הופך את תל־אביב והעברית למוסדות אייבי ליג (Ivy League) לעומת האוניברסיטאות האחרות.

אם בקרב האוניברסיטאות עצמן מתקיימים פערים משמעותיים, הרי שביניהן לבין המכללות הפערים יכולים להיחשב עצומים. אף שבשנים האחרונות גוברת הפופולריות של המכללות והן נאבקות כדי שתלמידיהן יזכו להכרה דומה לזאת שמקבלים בוגרי האוניברסיטאות בשוק, נראה שיחלפו עוד שנים רבות בטרם סף הקבלה לשני סוגי המוסדות יהיה דומה.

רוב המכללות מסתפקות בממוצע בגרות שבין 85 ל־95, ובציוני פסיכומטרי שבין 580 ל־650. בחלק מהמכללות אף אפשר לקבל פטור מציון פסיכומטרי. הקריה האקדמית אונו והמרכז הבינתחומי בהרצליה דורשים את הדרישות הגבוהות ביותר מבין המכללות, בעוד שמכללת ספיר ומכללת שערי משפט בולטות בתנאי הסף הנמוכים שהן מציבות.