צילום: אוראל כהן
ראיון "כלכליסט" - המדען הראשי של טבע: "אין סיכוי שקופקסון גנרי יאושר ללא ניסויים קליניים"
בראיון ראשון, ד"ר בן ציון ויינר, מספר שלוש בחברה, החולש על תקציב של מיליארד דולר, הודף את החששות וסימני השאלה סביב חוזקו של מוצר הדגל של החברה: "מה הקשר בין אישורים שניתנו לתרופות אחרות לבין אישור מתחרה לקופקסון? אין קשר. בכלל"
חברת הגנריקה הגדולה בעולם, טבע, לומדת בשבועות האחרונים כיצד נראים החיים תחת אש צולבת. בתוך שלושה חודשים איבדה המניה - אחזקה בטוחה ודפנסיבית שמצויה כמעט בכל תיק השקעות - כ־17% מערכה. לשיא הגיעו הדברים ב־26 ביולי, כאשר מניית טבע בנאסד"ק צנחה ב־9% ובמחזור מסחר עצום.
המומנטום השלילי צבר תאוצה לאחר שסאנדוז, חטיבת הגנריקה של ענקית התרופות השוויצרית נוברטיס, וחברת מומנטה האמריקאית קיבלו אישור לשיווק התרופה לובנוקס המיודעת לטיפול בקרישי דם, ומיוצרת בכלל על ידי חברת התרופות הצרפתית סאנופי אבנטיס. גם טבע עצמה ביקשה את אישור ה־FDA לגרסה גנרית שפיתחה ללובנוקס, אך טרם קיבלה.
האישור שניתן למתחרותיה של טבע, לייצר גרסה גנרית ללובנקוס, נתפס כאיום עקיף על מוצר הדגל של טבע - הקופקסון, והגביר את ההערכות והציפייה בשוק, שחברות שהצליחו לייצר גרסה גנרית מאושרת לתרופה מורכבת כמו הלובנוקס יכולות לשחזר את ההצלחה ולקבל אישור גם לגרסה גנרית שפיתחו לקופקסון. לפי הערכות, הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה אחראית ל־20% מהכנסותיה של טבע ול־40% משורת הרווח, נכון להיום.
ראשי טבע אמרו בשבועות האחרונים כי לא סביר שמתחרה גנרי לקופקסון יאושר לפני 2014, ובכל מצב - בחברה נערכים למצב שמוצר הדגל יאבד בהדרגה דומיננטיות ונתח שוק.
אחד האחראים בטבע לפיתוח צבר ותמהיל מוצרים שישמשו כמנוע הצמיחה העתידי של החברה הוא ד"ר בן ציון ויינר, המדען הראשי של החברה וסמנכ"ל בכיר למחקר ופיתוח. ויינר, שנמצא בטבע כבר 35 שנה, חולש על 2,700 עובדי מחקר ופיתוח, ותקציב מו"פ שנתי של כמיליארד דולר, הוא שותף בכיר בעיצוב פניה ובגיבוש האסטרטגיות של טבע בשנים הבאות, וזהו הראיון הראשון שלו לעיתונות.
"יש לנו שורה של פרויקטים ופעילויות שאמורים לשפר את צבר המוצרים של טבע בתוך כמה שנים", אומר ויינר בראיון מיוחד ל"כלכליסט". "מטבע הדברים, אלו הנושאים שמעסיקים אותי. אני משתדל שהדחוף לא ינצח את החשוב, ומשתדל לקיים כך את סדר היום שלי. האסטרטגיה של טבע גוזרת יעד מכירות של 31 מיליארד דולר ב־2015, אבל בתחום המו"פ צריך לחשוב כבר על השנים שאחרי היעד של 2015. במו"פ אתה תמיד רץ מרתון, ובריצת המרתון קיימים כל הזמן מכשולים. צריך לשמור מספיק כוח ואוויר, כדי לסיים אותו כמו שצריך, וזה מה שאנחנו עושים".
"אין בשורות שליליות"
האם האישור שניתן לסאנדוז ומומנטה, לשיווק גרסה גנרית ללובנוקס, מקרב גם את גרסת החיקוי של הקופקסון לשוק?
"אני לא חושב, אף לא לרגע, שאישור ה־FDA ללובנוקס גנרי הוא בשורה שלילית עבור טבע. אני לא רואה קשר בין השניים, בכלל", הוא אומר.
ויינר מסביר שמדובר בשתי מולקולות שונות, בעלות ייעוד שונה (הקופקסון מטפלת בטרשת נפוצה, מחלה ניורולוגית, בעוד שלובנוקס מטפלת בקרישת דם), ומלבד מורכבותן היחסית בהשוואה לתרופות כימיות סטנדרטיות, אין ביניהן שום דמיון.
יתר על כן: לדבריו, בשונה מהקופקסון, את פעילות הלובנוקס ניתן היה לבחון במעבדה, ללא ניסויים קליניים, כיוון שמערכת הדם היא איבר המטרה - מה שלא ניתן בתהליך של ייצור גרסה גנרית לקופקסון, הפועלת על איבר מטרה אחר - המוח.
"יהיה מאוד מפתיע אם חברה תקבל אישור לקופקסון גנרית ללא ניסוי קליני על חולי טרשת נפוצה, ובלי שתידרש להוכיח עמידה ביעדים של הורדת מספר ההתקפים ושיפור בפעילות המוטורית של החולים", אומר ויינר. "שיפור שיודגם בבדיקת MRI לא יספיק, לדעתי. הקופקסון גורמת לשינויים במערכת החיסון, וקשה לי לראות מצב שמוצר אימונומודולטורי (שמשפיע על מערכת החיסון) יאושר על סמך אנליטיקה בלבד. בניסויים שערכנו, שינוי קל במבנה המולקולרי של הקופקסון גרם לתופעות של רעילות מאוד קשה".
מנכ"ל סאנדוז, ג'ף ג'ורג', דווקא מאמין שהוא יפתיע אתכם עם קופקסון גנרית לפני פקיעת הפטנט ב־2014.
"אין לי מושג על מה הוא מדבר. אני דבק בעמדתי שללא ניסוי קליני, אני לא רואה אפשרות לאישור קופקסון גנרית, אבל רשויות הבריאות יכריעו בסופו של דבר".
ובינתיים, אתם לא קיבלתם אישור לגרסה שלכם ללובנוקס גנרית.
"אין לי מושג למה זה לא מאושר, אנחנו בקשר שוטף עם ה־FDA ולא ידוע לנו על חוסרים בתיק התרופה שהגשנו. אנחנו מחכים לקבל את האישור בקרוב, והסבירות שנקבל אותו - גבוהה".
ה־FDA אישר את הלובנוקס הגנרית אף שהכיר בשונות של תרופת המקור, ובכך שטרם אופיין החומר הפעיל בה. האם ניתן ללמוד מכך שהרשות עשתה צעד קדימה בתחום אישור הביוסימילארס (מוצרים שדומים לתרופות ביולוגיה מקוריות), ומה ההשלכות על טבע?
"ה־FDA אכן קבע הלכה מעניינת וחשובה, ובניגוד לסברות, אני לא רואה בה בשורה לא טובה לטבע. אחד מעמודי התווך של צמיחת טבע הוא תחום מוצרי הביוסימילר, והנחת העבודה שלנו היא שנצטרך לעשות ניסויים קליניים כדי להראות דמיון מול המולקולה בשוק. לאור ההחלטה האחרונה, יכול להיות שיהיו מקרים שבם יידרשו ניסויים קליניים קצרים יותר. חיכינו הרבה שנים כדי לקבל הנחיות איך לפתח ביוסימילירס לתרופות ביולוגיות, והאישור של לובנוקס הוא צעד שמקדם את ההבנה".
עוד לפני התחרות הגנרית, תפגוש הקופקסון בתחרות אוראלית, כאשר תרופת הגילניה של נוברטיס והקלדריבין של מרק צפויות לקבל אישור FDA עוד השנה. גם ביוג'ן האמריקאית מפתחת גרסה אוראלית. איך תושפע מכך הקופקסון?
"אני לא חושב שקלדריבין וגילניה ייחשבו כטיפול קו ראשון (הטיפול הראשון שמקובל לתת - ע"ע) כמו הקופקסון, ויותר סביר שהן יפגעו במוצרים כמו טיסברי (תרופה לטרשת נפוצה פרופיל בטיחות בעייתי, שמיועדת בעיקר לחולים שאינם מגיבים לטיפול - ע"ע). אין דבר כזה שלא תהיה פגיעה בקופקסון, אבל היא תהיה קטנה".
לפי ההערכות, גוזרת טבע רווחיות נקייה בשיעור 70% ממכירות הקופקסון, שאינן מחויבות במס (במסגרת הטבת מס). בחטיבת המו"פ שבניהולו של ויינר שוקדים על פיתוחים שיאריכו את תקופת הפטנט והבלעדיות על המוצר. בקרוב צפויה החברה לקבל אישור FDA לגרסה מרוכזת יותר של הקופקסון, לאחר שבניסויים שנערכו בה התברר כי היא תורמת לירידה בכאב שחווים החולים.
"פיתחו פורמולציה עם חצי מיליליטר של נוזל במקום מיליליטר, שגורם באופן מובהק לפחות כאבים, ואני חושב שחלק משמעותי מהמטופלים יעבור לפורמולה החדשה", אומר ויינר. "רשמנו פטנט על החצי מיליליטר - ונעשה הכל כדי שתהיה לנו גם בלעדיות".
"מוצרים גנריים בעדיפות ראשונה"
טבע משקיעה רק 6% מהכנסותיה במו"פ, כש־55% מההשקעה הם בתחום הגנרי ו־45% בכל השאר - מוצרים אתיים, ביוסימילרס ושאר המוצרים הממותגים. לא הייתם רוצים לשנות את יחסי ההשקעה בין הגנריקה לחדשנות?
"טבע היא קודם כל חברה גנרית, הגנריקה היא בעדיפות ראשונה. כל מה שהגנריקה צריכה היא תקבל קודם, ובשארית המשאבים אנחנו מפתחים גם פעילות אינובטיבית (תרופות אתיות), אין לנו כוונה לשנות את זה. הסיבה היא שכיום חברות הפארמה משקיעות 100 מיליארד דולר בשנה בפיתוח תרופות אתיות, כאשר בממוצע מאושרות 25 תרופות בשנה – 4 מיליארד דולר בממוצע לתרופה. מתוך ה־25 יש רק שלוש או ארבע שהן פורצות דרך אמיתיות, כלומר בממוצע עולה 25 מיליארד דולר כדי לממן תרופה פורצת דרך.
"אין כלכלה שיכולה לתמוך בסכומים כאלה, ולכן בסופו של דבר מטפלים בעיקר בסימפטומים. חברות כמו פייזר ו־GSK שמשקיעות חלק עיקרי מתוך 100 מיליארד הדולרים - בנו צבר מוצרים די עלוב. אני רוצה לבדל את עצמי מהפייזרים של העולם, ואם אשקיע 80% מהתקציב במוצרים אינובטיביים, אני נכנס למיטות החולות של אחרים.
"בתחום הגנרי, אנחנו עוסקים בפיתוח מאות מוצרים, ויש לנו את המכונה המשומנת ביותר בעולם. לא נשקיע יותר בתחום האינובטיבי באופן יחסי".
יש שטוענים שאסטרטגיית ההשקעה של טבע היא הזדמנותית.
"עיקר המאמץ המחקרי של טבע הוא ייעודי - מחלות אוטואימוניות (שבהן מערכת החיסון תוקפת קבוצת תאים) וניורולוגיה. אך מאחר שאין לנו מחלקת גילוי תרופות בתוך החברה, אנחנו משאירים עין פקוחה על חברות או רעיונות שלא בתחום העיסוק שלנו. זה תחום קטן מאוד אבל מבטיח. האם טבע החליטה, למשל, להיכנס אסטרטגית לתחום תאי הגזע? לא. אבל יש פה הזדמנות מעניינת שלא רצינו להחמיץ (טבע מושקעת בחברת גמידה סל, שמפתחת תרופה לסרטן הדם באמצעות השתלת דם טבורי מועשר בתאי גזע - ע"ע).
"אי אפשר להתחמק גם מתחום האונקולוגיה, לא יהיה נכון לא להיות שם (טבע רכשה זכויות שיווק של חברת אונקוג'ניקס בניסוי שלב III בתחום האונקולוגי - ע"ע). האסטרטגיה היא לעסוק גם בתחומים שאינם בליבה. יכול להיות שתחום העור ייהפך לתחום הליבה של טבע, עם עוד שניים־שלושה מוצרים. אפשר לייצר עוד מוצר ועוד מוצר, עד שיש מאסה קריטית שיוצרת מומחיות בתחום. בשנה שעברה בדקנו השקעה ב־500 פרויקטים".
אתם טוענים שעד 2015 תהיו שחקן מרכזי בתחום המתפתח של ביוסימילרס, אבל כיום אין לכם יכולות ייצור בתחום ולכן חתמתם על הסכם עם לונזה השוויצרית. איך תעמדו בתחרות מול חברות גדולות נוברטיס, GSK ופייזר, בעלות ניסיון של שנים בייצור ומכירה של תרופות ביולוגיות?
"טבע עושה הכל כדי להיות שחקן מוביל - ראשון או שני - בתחום הביוסימילרס , למשל דרך רכישת קוג'נסיס (חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית). איתרנו גם שאין לנו אמצעי ייצור – ולכן הלכנו לשיתוף פעולה עם לונזה. נתמקד בעיקר בתחום הסרטן ומחלות אוטואימוניות ואני משוכנע שנדע לשווק את התרופות. אלה תחומי נישה,שנוכל להתמודד בהם בצורה מקצועית, גם אם טבע היא לא החברה הגדולה ביותר בתחום הביולוגי".
איך נראה סדר יומו של מנהל מדעי בחברה גדולה כמו טבע?
"מגוון מאוד: אתה פוגש מדענים ונושאי מחקר חדשים, מנהלי פרויקטים ולצד זה גם אנשי שיווק, ומנסה לחשוב על תחומי מחקר ופעילות מחקר. אני נמצא בקשר רציף עם מנכ"ל טבע, שלמה ינאי, מספר רב של פעמים בחודש, ואם אני חורג מהתקציב, אני מבקש אישור לכך. מידת העצמאות שלי גדולה מאוד, אך אני אף פעם לא שוכח שיש מנכ"ל שצריך לאשר לי את הדברים החשובים".
תגובה אחת לכתיבת תגובה