אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מקום מהסרטים צילום: דמיטרי שבצ'נקו

מקום מהסרטים

מי שמתגעגע לקולנוע פאר בת"א יוכל בקרוב לחזור אליו, אך הפעם כמועדון ספורט. היזם יובל דובב, ממקימי מכון הגראז', מבטיח גם פעילויות בפארק הירקון, ומצא דרך מקורית לחיסכון בשטח: מלתחות משותפות

04.08.2010, 11:55 | קרן צור

שלוש שנים לאחר שירד המסך האחרון בקולנוע פאר בתל אביב הוא מתעורר לחיים בגלגול אחר, כמכון כושר, וכמחווה למוסד הוותיק המכון החדש מנציח את שמו. מועדון הספורט קולנוע פאר עתיד להיפתח רק אחרי חגי תשרי, אך כבר עכשיו הוא מעורר תשומת לב יוצאת דופן. הוא מככב במדורי הרכילות, בזכות יהודה לוי, אחד המשקיעים בו, וכבר מצליח למכור מינויים, אף שבינתיים מדובר באתר בנייה.

מאחורי המיזם עומד יובל דובב (40), ראש ההתמחות בייעוץ עסקי ואסטרטגי בתוכנית ה־MBA של המרכז הבינתחומי בהרצליה ואיש עסקים בעל ניסיון קודם בתחום. דובב הוא אחד ממקימי הגראז', מכון כושר שנפתח ב־2003 בבניין של מקאן אריקסון ובשיתוף משרד הפרסום.

אילוסטרציה של מועדון הספורט קולנוע פאר. לא ידרשו התחייבות לשנה אילוסטרציה של מועדון הספורט קולנוע פאר. לא ידרשו התחייבות לשנה אילוסטרציה של מועדון הספורט קולנוע פאר. לא ידרשו התחייבות לשנה

בשלוש השנים האחרונות הוא עמל על הפרויקט בקולנוע פאר, ששאר המשקיעים בו, לבד מיהודה לוי, מעדיפים להישאר אנונימיים. ההטבה העיקרית בתוכנית שדובב מגדיר "ידידותית למשתמש" היא שדמי המנוי החודשיים - שיעלו אמנם 330 שקל - לא יהיו כרוכים בהתחייבות שנתית. עוד בתפריט: שיעורים בפארק הירקון ומגוון פעילויות בחוץ, כמו ריצות בוקר, רכיבות אופניים, יוגה באוויר הפתוח ושיעורי חתירה בשיתוף עם מועדון השייטים שעל הירקון. במכון עצמו יוכלו המתאמנים להשתמש נוסף על מכשירי הכושר גם באולם ובו מכשירי טריינר - שבאמצעותם אפשר לדמות רכיבה על אופניים בשטח.

מכוני הכושר מלחיצים

דובב: "מבדיקת שוק שביצעה בעבורנו חברת Four עולה כי כמעט לכל המותגים בתעשיית הכושר המקומית יש שם באנגלית ולוגו בצבעים חזקים וזועקים. למה? כנראה מכיוון ששם לועזי אמור לשדר שיק חו"לי, ואילו הצבעים משדרים חוזק ואנרגיה. אנחנו העדפנו לוגו דווקא בצבעים פסטליים, חולצות שמזכירות את בגדי ההתעמלות מבתי הספר היסודיים של פעם, ובעיקר שם עברי. לא פיטנס קלאב, ולא שייפ פאסט - אלא מועדון הספורט קולנוע פאר".

למה מועדון ספורט, ולא מכון כושר?

"רצינו משהו שונה מהמוכר, יותר מזמין ופונה לקהל רחב. מכוני כושר הם בדרך כלל מקומות מלחיצים. אתה מגיע מכיוון שאתה חייב, ועוד דוחפים אותך להתעמל. על הקירות יש שלטים מאיימים בנוסח 'קח את עצמך בידיים, תפסיק להיות עגלה', או כאלה שמזהירים: 'עוד מעט קיץ, איך תלך לים בלי קוביות?'. למועדון ספורט באים ליהנות, לא כי חייבים לשמור על כושר, אלא כי ספורט זה כיף, משהו שנהנים ואוהבים לעשות. מי שהוא לא בודי בילדר לא חייב לפתח שרירים, ואפשר לחיות גם בלי קוביות בבטן. אנחנו רוצים שאצלנו כולם ירגישו בנוח, ולכן נגיש במזנון גם בירות וגלידות, ולא רק סלט בריאות ושייק חלבון".

בדומה לדונאלד טראמפ, שטבע את הביטוי "לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן", גם דובב מאמין בחשיבות הגדולה של המיקום, והדרך להשגת המבנה של קולנוע פאר היתה קשה ומפרכת. "כבר היו תוכניות לבנות שם בניין מגורים", הוא מספר, "ורק אחרי משא ומתן ארוך הצלחתי לשכנע את בעל הנכס להשכיר אותו ולקבל מהעירייה אישור להקמת מועדון ספורט במקום".

לטענת דובב, המיקום על גדות הירקון ולצד סופר באבא המיתולוגי, שהיה המינימרקט הראשון בתל אביב שנשאר פתוח 24 שעות ביממה, הוא בלב אזור המגורים של הלקוחות שאליהם הוא מכוון. "המחקר שערכנו קבע כי במתחם שבין רחוב ויצמן לים ובין שדרות בן גוריון לפארק הירקון יש הכי הרבה בני 20–35, בהשוואה לאזורים אחרים בתל אביב".

יובל דובב: "למועדון ספורט באים כי ספורט זה משהו שנהנים ואוהבים  לעשות. מי שהוא לא בודי בילדר לא חייב לפתח שרירים, ואפשר לחיות גם בלי קוביות בבטן", צילום: דמיטרי שבצ יובל דובב: "למועדון ספורט באים כי ספורט זה משהו שנהנים ואוהבים לעשות. מי שהוא לא בודי בילדר לא חייב לפתח שרירים, ואפשר לחיות גם בלי קוביות בבטן" | צילום: דמיטרי שבצ'נקו יובל דובב: "למועדון ספורט באים כי ספורט זה משהו שנהנים ואוהבים  לעשות. מי שהוא לא בודי בילדר לא חייב לפתח שרירים, ואפשר לחיות גם בלי קוביות בבטן", צילום: דמיטרי שבצ

 

איך שכנעתם אנשים להירשם למכון שעוד לא נפתח, ובלי לדעת איך הוא ייראה ומה תהיה האווירה בו?

"מי שעשה מינוי בהרשמה המוקדמת נכנס לדור המייסדים שלנו. האנשים האלה זכו בהנחות משמעותיות למשך שנת הפעילות הראשונה, ויש להם גם אפשרות להשפיע על מה שיקרה במועדון. אנחנו מתייעצים איתם לגבי העיצוב והחוגים, ופתוחים להצעות ורעיונות". 

לפי הדעה הרווחת, מכוני כושר הם לא עסק רווחי. טוענים שהם מחזיקים מעמד בגלל ההתחייבות השנתית והלקוחות שמשלמים ולא מגיעים.

"אם הם לא רווחיים, זה מפני שהם לא מנוהלים נכון, וההתחייבות לשנה לא תציל אותם. לקוח שרוצה לעזוב, בסופו של דבר יעזוב, ואם היה לו קשה להשתחרר מהמינוי אתה לא תראה אותו יותר. במקומו תצטרך להביא מנוי אחר, והרבה יותר קל לגייס לקוחות חדשים כאשר לא דורשים מהם להתחייב. מעבר לכך, אני חושב שסוד ההצלחה לאורך זמן הוא ניהול נכון ושמירה על לקוחות מרוצים. כאלה שמגיעים מתוך רצון חופשי, ולא מכוח התחייבות כובלת".

גברים מתקלחים יותר

גם ההחלטה על גודל המכון, 1,300 מ"ר, התקבלה על סמך נתוני מחקר שמעמידים את הגודל האופטימלי של מכון כושר על 800–1,400 מ"ר. אך נשאלת השאלה מה הוביל להחלטה על מלתחות משותפות לגברים ולנשים. "הן מאפשרות ניצול טוב יותר של השטח. גברים נוהגים להתקלח במכון כושר יותר מנשים, ועובדה זו יוצרת עומס על המקלחות במלתחות הגברים, בעוד שבמלתחות הנשים יש מקלחות פנויות. הפתרון שמצאנו לכך הוא מלתחות שיפעלו כחלל משותף, שבו תאי הלבשה ורחצה אישיים, שנכנסים אליהם ויוצאים מהם לבושים", מבהיר דובב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות