למה אין מים מינרליים בפחית? ולא מוגזים יוקרתיים, אלא מים כמו שקונים בשישיות

שאול היקר,

יש מים בפחית, אבל זה מאד נדיר. ובניגוד למה שחלק מהאנשים חושבים, זה לא קשור לטעם. בחלק גדול מהפחיות המשקה לעולם לא נוגע במתכת, אלא בציפוי פלסטי דקיק שעוטף את פנים הפחית. אלמלא הציפוי, משקאות קולה היו ממיסים את האלומיניום שממנו היא עשויה. הסיבה לכך שמים לרוב לא נמכרים בפחית נמצאת בגוף שאלתך, ולא, זו לא היוקרה. אלו הגזים. או ליתר דיוק, הלחץ שבו הגזים נמצאים.

אלומיניום, הקרוי בעברית גם "חמרן", זה יופי של דבר. בניגוד להרבה חומרים אחרים שאנחנו ממחזרים, אלומיניום מתמחזר בקלות ויעילות - עם ניצולת של 100% מהחומר הממוחזר. הוא לא מתמגנט, לא פולט ניצוצות כשהוא פוגע במשהו אחר, והוא די זול. סגסוגות אלומיניום הן מתכות חזקות, רכות, קלות, נוחות לחישול ולריקוע ומאד עמידות להשפעתו המזיקה של החמצן.

הרבה מתכות נוטות להתחבר אל החמצן שבאוויר. בלעז קוראים לזה "קורוזיה", בעברית "שיתוך", והדוגמה הכי מפורסמת לזה היא החלודה. לאלומיניום יש הגנה טבעית מקורוזיה. כשהוא בא במגע עם אוויר, השכבה החיצונית שלו מתחמצנת מיד ו"מחלידה", אלא שבמקום להפוך לחלודה (שהיא תחמוצת או הידרוקסיד של ברזל) היא הופכת לתחמוצת האלומיניום, הקרויה גם "אלומינה". שכבת האלומינה אוטמת את גוש האלומיניום ומגנה עליו באופן מושלם מפני התחמצנות נוספת.

למה אין מים מינרליים בפחיות שתייה? | צילום: shutterstock

דרך אגב, כשאותה אלומינה מופיעה במבנה גבישי מכנים אותה "קורונדום", וממנה עשויות אבני אודם ואבני ספיר. גם באבני ברקת, הקרויות לפעמים אזמרגד, יש לא מעט אלומיניום ובעצם, מתוך ארבעת המינים של אבני חן שנחשבות אבנים יקרות (ולא יקרות למחצה) רק היהלום אינו מכיל אלומיניום כלל. אז כמו שאמרתי, אלומיניום זה יופי של דבר.

שימוש בפחיות אלומיניום למשקאות קלים זה פטנט מצוין. הפחיות דורשות כמות קטנה מאד של חומר, קל לייצר אותן והן קלות, עמידות ונוחות למיחזור. צורתן הגלילית מעניקה להן חוסן רב כנגד לחץ פנימי, מה שאומר שהן יכולות להכיל גזים בלחץ די גבוה. הצרה היא שהעמידות שלהן בפני לחץ חיצוני מעוררת רחמים. בטח יצא לך למחוץ פחית ריקה. זו לא בעיה, הפחית עשויה משכבה דקיקה של מתכת שמצ'טקמקת בקלי קלות. בגלל זה בדרך כלל ממלאים את הפחיות במשקאות מוגזים. הלחץ הפנימי של הגז מנפח אותן ומונע מהן להימחץ בהובלה ובאחסון.

כשמתעקשים להכניס לפחית משקאות שאינם מוגזים, בדרך כלל גם משתמשים בפחיות עבות (ויקרות) יותר, וגם מוסיפים לפני הסגירה קצת חנקן בלחץ גבוה, כדי להגן על הפחית. בדרך כלל זה פשוט לא משתלם.

שמנו אדם על הירח. למה אי אפשר לדבר בסלולרי במעלית? אלמוני

כי אתה מוקף בכלוב מתכת, אלמוני יקר. המתכת אולי נשמעת כמו יתרון כי היא מתפקדת כמו אנטנה גדולה, אבל זו עיקר הבעיה. המתכת לא מחוברת לטלפון שלך אלא לאדמה, ולכן היא קולטת את שידורי המיקרו ומבטלת אותם. היא לא

עושה זאת באופן מושלם - אפילו לא קרוב - אבל היא עדיין מצליחה לשבש כהוגן את הקליטה.

ואיפה שאין מתכת יש בטון, תווך גרוע לגלי מיקרו, ובתוכו יש מוטות, צינורות וחוטים ממתכת. בגלל זה בתוך הבית הקליטה לרוב חלשה מאשר ברחוב. ומעליות ממוקמות לרוב בחלק פנימי של הבניין, מאחורי המון קירות וללא חלונות.

אפשר לפתור את זה. משדרים חזקים יותר, תחנת ממסר זעירה או אולי אפילו סתם חוט חשמל שמתחבר למכשיר הנייד. אבל בשביל מה לטרוח? הנח את הטלפון לרגע. נתק את עיניך מהתצוגה הדיגיטלית ונסה להביט בעיני הנוסעים האחרים. חייך אליהם והקדם להם שלום. לכמה רגעים קצרים, החיים באמת יכולים להיות יפים יותר ללא קליטה.

שאלות לבלדד השוחי - askbildad@calcalist.co.il