אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: תקרית גבול בין גוגל לסין צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי: תקרית גבול בין גוגל לסין

סין חוסמת, שוב, עמוד של גוגל; המעקב אחרי אנשים מעולם לא היה קל יותר; תחנות כוח עולות על הכוונות של האקרים; ומערכת הביטחון ההודית מסבכת את תעשיית ההייטק שם

04.08.2010, 12:54 | יוסי גורביץ

אחרי המלחמה, תקריות גבול

מלחמת גוגל-סין הראשונה הסתיימה, אבל מערכת היחסים בין שתי המעצמות טרם חזרה לתיקונה. בשעתו, העבירה גוגל את שרתיה מסין להונג קונג, מתוך הערכה שסין תהסס בטרם תפעיל את כל יכולת הדיכוי שלה שם, משום שהיא התחייבה להשאיר את הונג קונג מקום פתוח יחסית כשקיבלה אותה חזרה מהבריטים, ב-1997.

ההימור הזה מצליח פחות ופחות. אתמול (ג') דווח כי עמוד השאלות והתשובות של גוגל הונג קונג נחסם לגלישה בסין. שלטון הגולגולת מבייג'ינג מצפה שחברות יקפידו על צנזורה ולא יאפשרו חופש ביטוי. העמוד של גוגל, שמאפשר לגולשים להעלות שאלות, גלש לפוליטיקה: חלק מהם הזכירו את טבח טיאננמן, בו הרג המשטר מאות או אלפים מבניו וחיסל את הסיכויים לדמוקרטיזציה שם. אחרים לא הסתפקו בכך; הם שאלו מתי יהיה אירוע טיאננמן הבא, ואחרים הבטיחו שהמשטר הקומוניסטי יתמוטט. כמה מהשואלים התייחסו בגסות לרב הטבחים מאו צה טונג, מייסד המשטר.

גוגל הבהירה שהחסימה היא לא בעיה בצד שלה, והציעה לגולשים הסינים שלא הצליחו להתחבר לעמוד להפנות את השאלה למשטר שלהם. סביר שזה לא יעלה את קרנה של גוגל בעיני המשטר.

מטה גוגל בסין. ההימור מצליח פחות ופחות, צילום: בלומברג מטה גוגל בסין. ההימור מצליח פחות ופחות | צילום: בלומברג מטה גוגל בסין. ההימור מצליח פחות ופחות, צילום: בלומברג

רוצים פרטיות? החליפו את הסיסמה בנתב

קשה לתרגם את המילה האנגלית stalking. המונח המקובל הוא "מעקב", אבל למעקב יש בדרך כלל משמעויות ניטרליות ולעתים חיוביות: "נמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה", למשל. Stalking הוא שלילי לגמרי, הוא מעקב עם השתמעויות אינטימיות מצד העוקב.

והסוג הזה של מעקב הפך כעת לקל מאי פעם. פעם היית צריך לבלות שעות במזג אוויר לא סימפטי, בחשש מתמיד שיבחינו בך. היום, אם יש מישהי – עוקבים נוטים להיות גברים – שאתה רוצה להביע את חיבתך האובססיבית כלפיך, והיא, מצידה, מושיטה אינסטינקטיבית את ידה אל תרסיס הפלפל בכל פעם ששמך מוזכר, כל מה שאתה צריך זה גישה לגוגל ותוכנה קלה לבנייה.

ההאקר הידוע לשמצה סאמי קמקר הדגים את השטיק החדש שלו בוועידת ההאקרים Black Hat שנערכה בשבוע שעבר. העסק פשוט יחסית: צריך לפתות את הקורבן להיכנס לעמוד רשת שבו הצפנת קוד, שמגלה מיד את כתובת ה-MAC של הנתב של מושא תשוקתך החולנית. את הכתובת הזו אתה מזין לשירות המיקום של גוגל, והוא מודיע לך מיד היכן נמצא המחשב, בדיוק של כמה מאות מטרים.

יש פתרון: שינוי הסיסמה של הנתב. רוב האנשים לא מודעים לא לבעיה ובטח לא לפתרון.

אם לא תשלמו, הלך החשמל לכל העיר

זה, פחות או יותר, הסיוט: האקר שמשתלט, למטרותיו שלו או אלה של ארגון או מדינה עוינת, על תשתית מרכזית. המונח "האקר" הגיע לתודעת הציבור בארה"ב ב-1990, לאחר פשיטה רחבת היקף של השירות החשאי האמריקאי – מבצע Sundevil – על שורה של האקרים ברחבי ארצות הברית, אחרי שהתקבלה ידיעה שגויה שאחד מהם עמד למוטט את שיחות החירום בארה"ב.
תחנת הכוח ברידינג. תעלול שיכול להוביל לאסון, צילום: גלעד קוולרצ תחנת הכוח ברידינג. תעלול שיכול להוביל לאסון | צילום: גלעד קוולרצ'יק תחנת הכוח ברידינג. תעלול שיכול להוביל לאסון, צילום: גלעד קוולרצ

האיום לא נעלם ב-20 השנה האחרונות; אם כבר, הוא הפך לממשי יותר. פושעים מקוונים ניסו בעבר, במידות שונות של הצלחה, להשתלט על מערכות ציבוריות. היה מנהל המערכות ההוא של סן פרנסיסקו, שהפך לעובד ממורמר ונעל את מערכות המחשב של העיר. אבל זה היה רק המתאבן.

שירותי המודיעין של ארה"ב גילו לפני כחודש, לטענתם, תולעת-רשת שלראשונה נבנתה כדי להשתלט על מערכות מחשב של מפעלים תעשייתיים – תחנות כוח, למשל. הצלחה בתעלול כזה יכולה לכבות את החשמל לעיר שלמה, או אף יותר מכך – מה שצפוי להוביל לאסון כבד. הפסקת החשמל הגדולה בניו יורק ב-1977, למשל, הובילה לגל גדול של מהומות, ביזה והצתות.

הבעיה היא שמערכות המחשבים של תחנות הכוח נחשבות, באופן כללי, למיושנות מאוד; התולעת הנוכחית הגיעה למערכת הפעלה של חברת סימנס דרך פרצה בחלונות (אלא מה). מי, חוץ מהאקרים, בכלל יודע היום שסימנס פיתחה מערכות הפעלה? בארה"ב נוספת על כך הבעיה של ריבוי גדול של תחנות כוח פרטיות וחברות חשמל פרטיות. האבטחה של כולם כנגד התקפה היא אתגר עצום. למרבה המזל, הזן המוכר של האקרים – משועממים עם יותר מדי זמן פנוי – לא בנוי לנצל פרצות כאלה. למרבה חוסר המזל, זה משאיר אותנו עם המקצוענים.

בין ביטחון ושגשוג

פושע המלחמה הנאצי הרמן גרינג היה זה שטבע את הברירה "בין תותחים וחמאה": הצורך בהוצאות ביטחון, במיוחד מוגזמות, פוגע בהכרח באיכות החיים של תושבי המדינה, ודרישות ביטחוניות יכולות במקרים רבים לפגוע בכלכלה.

הודו לומדת זאת בימים אלה על בשרה. הממסד הביטחוני שלה, שחושש בעיקר מסין – ומי יכול להאשים אותו? – מודאג מנקודת תורפה: רוב הטלפונים בהודו הם סלולריים, והתשתית הסלולרית נשענת על ציוד שנבנה מחוץ להודו. הציוד הזה יכול להוות נקודת תורפה, שדרכה יחדרו תוקפים סינים – אם במטרה של ציתות וריגול, ואם במטרה של חבלה. ההאקרים הסינים כבר הוכיחו שהם יכולים לחדור לשרתים של גוגל, כך שמערכות של נוקיה-סימנס כנראה לא יהוו אתגר גדול מדי.

אי לכך ובהתאם לזאת, הרשויות בהודו שוקלות תקנות שידרשו מכל חברה זרה שמוכרת ציוד טלקומוניקציה בהודו לאפשר לשירותי הביטחון לבצע בדיקות מעת לעת, כמו גם, וזו הבעיה העיקרית, להעביר לרשויות את כל המידע על המערכות שלהם, בכלל זה קוד התכנות הייחודי של כל חברה. עוד קודם לכן, בדצמבר האחרון, הורו הרשויות לכל החברות הזרות לקבל סיווג ביטחוני, מה שגרם לעיכוב משמעותי בפיתוח הרשת בהודו.

החברות הזרות, כמובן, נעמדו על הרגליים האחוריות, והן נהנות מתמיכה נרחבת מצד סקטור ההייטק ההודי, שמודע לכך שצעד כזה יגרור צעדי תגובה מצד מדינות אחרות, מה שיכול לקטוע את העלייה המטאורית של הודו באיבה. כמקובל בקרב מנגנוני ביטחון, השירותים ההודיים לא מביאים בחשבון ש"ביטחון" מורכב מהרבה יותר משושואיזם.

קצרצרים

נשיא ארה"ב לשעבר רונלד רייגן נהג מדי פעם להסתבך בלשונו בשידור חי. המקרה הידוע ביותר היה כאשר בחן מיקרופון לקראת שידור לאומי במילים "חבריי האמריקאים, הוצאתי את רוסיה אל מחוץ לחוק לנצח. ההפצצה תתחיל בעוד חמש דקות". המיקרופון היה פעיל. במקרה אחר, מפורסם פחות, הוא כשל בלשונו ובמקום לומר "עובדות הן דבר עיקש", הוא אמר "הן דבר טיפשי". בנו של הנשיא, מייקל, משתמש באופן החשיבה הזה בניסיון לגרד כמה זלוטעס משמרנים בארה"ב: הוא מציע להם לפתוח חשבון מייל ב-Reagan.com, כדי שלא יצטרכו להשתמש בשירותי המייל של חברות ליברליות ידועות לשמצה כמו גוגל או יאהו. אשר לעובדה שהמשתמשים הגאים ב-reagan.com עדיין יגיעו אליו באמצעות מערכות הפעלה של מיקרוסופט או אפל, ותוך שימוש בשירותים של גוגל – זו כנראה עובדה טיפשית מדי.

דיווחתי שלשום על כך שבאינדונזיה, מתכוונת הממשלה לאסור החל בשבוע הבא – עם תחילת חודש הרמדאן - הפצת פורנו ברשת. האקרים מקומיים מצאו את הדרך המושלמת לנקמה: הם השתלטו על ערוץ הטלוויזיה הפנימי של הפרלמנט, ובמשך כרבע שעה הזרימו לחברי הפרלמנט ולעיתונאים שהיו בסביבה פורנוגרפיה נקייה. לפחות מישהו שומר על חוש הומור.

מנוע החיפוש של מיקרוסופט, בינג, ממשיך במסעו לעקוף טכנולוגית את גוגל: מעתה, משתמשי בינג שישתמשו בשירות המפות שלו יוכלו – בעשרות ערים בעולם – גם לחשב את מחיר הנסיעה במונית מנקודה לנקודה. החישוב לא תמיד מדויק, אבל הוא מעניק למשתמש יכולת לחזות את מחיר הנסיעה הסביר. הכתב של ארס טכניקה גילה שהחישוב היה מדויק למדי: הוא רק צריך היה להוסיף את הטיפ.

אחת השאלות שמטרידות מאוד את כתבי הטכנולוגיה היא מתי תואיל פייסבוק לצאת סוף סוף מסטטוס הסטארט-אפ ולהפוך לחברה של ממש, כלומר לעבור הנפקה. מארק צוקרברג דוחה שוב ושוב את התאריך, אולי מתוך ידיעה שחברה ציבורית תהיה חשופה להרבה יותר בדיקות וביקורת. ובכן, סוכנות הימורים באנטיגואה החליטה לפתוח את הנושא למהמרים. הם מעריכים שפייסבוק תגיע למיליארד משתמשים לפני ינואר 2012, ושההנפקה תגיע עוד קודם לכך. אם יש לכם כסף לשרוף וקצת מידע פנימי, הנה ההזדמנות שלכם.

ונעבור לגאדג'ט המדהים של היום. הוא לא מי יודע מועיל, אבל הוא מרהיב: מנעול, מעוצב בטוב טעם של סטימפאנק (Steampunk), שפותח דלת של מוסך אך ורק אם אתם יודעים להקיש עליו את הנקישה הנכונה.

תגיות