השווקים המתפתחים - הלהיט החדש של קרנות הסל

הפופולריות של קרנות הסל (ETF) כמכשיר השקעה הולכת וצוברת תאוצה בשיעורים חסרי תקדים: מתחילת השנה ועד סוף יוני זינק מחזור המסחר היומי בקרנות סל בעולם ב־55% ל־77.9 מיליארד דולר. מספר קרנות הסל, נכון לסוף הרבעון השני של 2010, עומד על 2,252 - 327 יותר (15.7%) מאשר מספר קרנות הסל שהופצו עד סוף 2009.

אפקט MSCI השקעת קרנות הסל בישראל במגמת ירידה לפי נתוני בלאקרוק, ברבעון השני ירד היקף הנכסים הישראליים של קרנות הסל האמריקאיות ב־37% ל־167 מיליון דולר שניר הנדלרלכתבה המלאה

בסוף שנת 1993, השנה שבה הושקה בארצות הברית קרן הסל הראשונה, הסתכמו הנכסים שנוהלו בקרנות ב־800 מיליון דולר. כיום מנוהלים בקרנות הסל יותר מטריליון דולר (למרות ירידה של כ־1% מתחילת השנה).

ה־ETFs נהפכו לאטרקטיביות במיוחד בזכות החשיפה שהן מספקות למשקיעים לשוקי מניות זרים. על פי נתונים שאספה בלאקרוק, חברת ההשקעות הגדולה בעולם, בסוף הרבעון השני של 2010, 78% מהנכסים שנסחרו בקרנות הסל שהופצו ברחבי העולם היו מניות.

שוק המניות האמריקאי ריכז את מרב העניין בקרב המשקיעים בקרנות הסל, ויותר מ־39% מסך נכסי הקרנות ברחבי הגלובוס, בסכום כולל של 404 מיליארד דולר, הושקעו בו. במקום השני, עם נתח של 16.5% מנכסי קרנות הסל, נמצאים השווקים המתפתחים: שווי הנכסים הנסחרים ב־ETFs העוקבים אחר שווקים אלה מסתכם ב־169 מיליארד דולר. במקום השלישי שוקי המניות באירופה, שבהם מושקעים 9.2% מנכסי כלל הקרנות בעולם - 94.1 מיליארד דולר.

קרנות סל נוספות הזוכות לפופולריות הן קרנות החשופות לשוקי איגרות חוב, בשווי כולל של 190 מיליארד דולר - נתח של 17.9% מסך נכסי ה־ETFs. הרחק מאחור, עם נתח של 3.1% ונכסים בשווי 31.9 מיליארד דולר, ממוקמות קרנות הסל העוקבות אחר מחירי הסחורות.

הקרן החמה של S&P 500

לפי מדד הסחירות, קרן הסל הגלובלית ה"חמה" ביותר בקרב המשקיעים היא SPDR S&P 500 העוקבת אחר מדד השוק הרחב. במהלך חודש יוני נרשם בקרן זו מחזור מסחר יומי ממוצע של 28 מיליארד דולר, ובמאי נרשם אף מחזור יומי גבוה יותר, משמעותית, של 42 מיליארד דולר.

מגמה בולטת בחודש יוני האחרון היא הבריחה של המשקיעים מ־ETFs החשופות לסחורות. פרט לקרנות החשופות למסחר במתכות יקרות (אשר צמחו, אם כי בשיעור נמוך יותר לעומת החודש הקודם) - כל הקרנות המושקעות בסחורות מסקטורים אחרים רשמו ירידה בסך הנכסים במונחים דולריים.

מי שנהנות מהעדפה של המשקיעים הן קרנות הסל החשופות לשווקים המתפתחים. נכסי הקרנות האמריקאיות החשופות לשווקים מתפתחים צמחו ביוני ב־2.4 מיליארד דולר לסכום כולל של 102 מיליארד דולר. בחודש מאי צמחו נכסי קרנות אלו ב־1.2 מיליארד דולר.

באירופה צמחו נכסי הקרנות העוקבות אחר השווקים המתפתחים ב־1.3 מיליארד דולר ביוני ל־24.75 מיליארד דולר בסך הכל. בחודש מאי גדלו נכסי קרנות אלו בסכום צנוע בהרבה, 123 מיליון דולר.

מגמה נוספת שעולה מנתוני בלאקרוק היא העלייה בהשקעה בקרנות סל החשופות לסקטור המזון - מה שמצביע, אולי, על חששות המשקיעים מפני מיתון באירופה, וההערכות כי שוק המזון ישמור על יציבות או אף יניב תשואה גם בתקופת משבר.

עלייה בהשקעות נרשמה בחודש יוני גם בקרנות האירופיות החשופות למגזר הבנקאות. חודש קודם, במאי, נרשמה ירידה של 354 מיליון דולר (27%) בנכסי קרנות הבנקים, אך בחודש יוני נרשמה עלייה של 74.6 מיליון דולר בנכסיהן לסכום כולל של מיליארד דולר.

שאלה של גמישות

קרנות הסל מתחייבות לבצע מאמץ מרבי לחקות את תשואת המדד שעליו הן מתבססות, אך התשואה למשקיעי הקרנות נקבעת לפי ביצועיהן ולא לפי ביצועי המדד. בכך קיים הבדל מהותי בין מכשיר ה־ETF לבין המוצר הפופולרי בישראל - תעודת סל.

כאשר תעודת סל "מפספסת" את תשואת המדד, ההפרש מגיע לזכות או לחובת מנהל התעודה. תעודות הסל מחויבות להיצמד לחלוטין למדדים, ומבצעות התאמות לעדכוני המדדים במסחר הנעילה ביום שלפני השינוי. ל־ETFs, לעומת זאת, קיימת גמישות לבצע את ההתאמות העוקבות אחרי השינויים לאורך תקופת זמן.