בלעדי ל"כלכליסט": משרד התשתיות יציג תוכנית חירום חדשה למשק החשמל

הקמת שני מחז"מים (יחידות ייצור שפועלות על גז וקיטור) חדשים בהיקף של 800 מגה וואט, הוצאת מכרזים חדשים למתקני חשמל תרמו סולאריים בהספק מצטבר של 500 מגה וואט, תוספת של 1,113 ק"מ של רשת להולכת חשמל במתח נמוך ו-1,425 ק"מ של מתח גבוה, התייעלות אנרגטית בקצב מינימלי של 3% לשנה והפעלת תחנה דו-דלקית (גז+פחם) חדשה באשקלון כבר ב-2015 - אלו עיקרי תוכנית החירום החדשה למשק החשמל שמשרד התשתיות אמור להציג ביום ראשון הקרוב בישיבת הממשלה. מתווה החירום החדש, שהגיע לידי "כלכליסט", מציג בפני השרים תוכנית אב לפיתוח משק החשמל עד לשנת 2020 עם חלוקה רב שנתית לצעדים שצריך לבצע בעשור הקרוב בכל תקופת זמן - עד 2013, 2014 עד 2016 ו-2017 עד 2020.

גידול של 40% בביקוש לחשמל עד סוף העשור

הדו"ח המלא, שמתפרש על פני 26 עמודים, יוצא מנקודת הנחה שתוכנית החירום הנוכחית שמקודמת על ידי חברת החשמל תושלם במלואה (חלק א' + חלק ב'). מדובר בתוספת של חמש יחידות ייצור בגז טבעי עד סוף 2011, מה שיגדיל את רזרבת הייצור באלף מגה וואט, ותוספת של יחידות קיטוריות שיעניקו עוד כ-800 מגה וואט עד סוף 2013.

"ללא השלמת שלב ב' של תוכנית החירום (תוספת של כ-800 מגה וואט - ל"ג) עלול כושר ייצור החשמל המותקן במשק לרדת מתחת לשיא הביקוש הצפוי בשנה זו", מסבירים במשרד התשתיות. כושר הייצור האופטימלי הנוכחי הוא כ-11.5 אלף מגה וואט, ועל פי משרד התשתיות שיא הביקוש בשנת 2020 יחצה את קו ה-16 אלף מגה וואט, גידול של כ-40% ביחס לכושר הייצור הנוכחי. "מדיניות המשרד היא לשאוף לרזרבה (ייצור-ל"ג) ברמה של 17 עד 20 אחוז, וזאת כדי לעמוד בדרישות לאמינות גבוהה באספקת החשמל", מציינים שם, ומזכירים שוב את דברי השר לנדאו שללא פיתוח מיידי צפוי משק החשמל להגיע לבצורת כבר בעוד שנתיים וחצי מהיום.

תוכנית ניהול ממוחשבת מאוסטריה

כדי לוודא שתוכנית הפיתוח החדשה אופטימלית לדרישות המשק נעשה שימוש באמצעים חיצונים ומשוכללים. התוצאה: "תוכנית הפיתוח מבוססת על בחינת מרחב התוצאות של מספר תרחישים שהורצו בתוכנת WASP IV אשר נתקבלה מהוועדה לאנרגיה אטומית בווינה", שתוצאותיה הושוו עם תוכנת EGEAS שנמצאת בשימוש חברת החשמל.

חלק מהתרחישים שנבדקו כללו השבתות חשמל של 10 יחידות ייצור פחמית בתחנת הכוח בחדרה בין 2013 ל-2017, כאשר כל יחידה מושבתת באופן יזום כדי להתקין בה פילטרים (סולקנים) לצמצום פליטת המזהמים. משרד התשתיות בדק ארבעה תרחישים: "תרחיש קיצון" בו לא יהיה שימוש באנרגיות מתחדשות ולא תהייה התייעלות אנרגטית; "תרחיש שמרני" של התייעלות אנרגטית בהיקף של 10% עד סוף העשור ושימוש באנרגיות מתחדשות בהיקף של 5% בשנה; "תרחיש מתקדם" של התייעלות אנרגטית בהיקף של 20% עד סוף העשור ושימוש באנרגיות מתחדשות בהיקף של 10% בשנה ותרחיש "אגרסיבי" של התייעלות אנרגטית בהיקף של 10% עד 2013 ו-20% עד סוף העשור ושימוש באנרגיות מתחדשות בהיקף של 10% בשנה. בנוסף נלקח בחשבון שהשימוש בתחנות כוח בטכנולוגיה של אנרגיה שאובה (מים שאובים מסובבים טורבינת כוח) יפעל רק ב-2015, ובנוסף שתחנת הכוח החדשה באשקלון (פרויקט D - תחנה דו-דלקית) תחל לעבוד בין 2015 ל-2016.

ארבע יחידות ייצור חדשות עד אמצע העשור

התוצאה אותה קיבל משרד התשתיות נוגעת לכל יכולות ייצור האנרגיה המתוכננות במשק הישראלי בעשור הקרוב. המסקנה הראשונה היא ש"הקמת פרויקט D (תחנה דו-דלקית) הכרחית כדי להבטיח לכל אורך שנות העשור יחס של 40:50 בין זמינות אספקת חשמל מבוססת על פחם לזמינות אספקת חשמל מבוססת גז".

יצוין שהצהרה זו תואמת את הצהרות חברת החשמל לפיהן אסור לרדת מרף 50% של ייצור חשמל שמבוסס על פחם, כיוון שמדובר במקור חשמל אמין וזמין יחסית. המסקנה השנייה של המסמך היא שנדרשת הקמת שתי מחז"מים (יחידות ייצור שפועלות על גז וקיטור) חדשים בהיקף של 800 מגה וואט. על פי משרד התשתיות, "יש להקים שני מחז"מים חדשים עד סוף 2013 בנוסף לאלו שמוקמים במסגרת תוכנית החירום 2008", וכדי להשיג את יעד ייצור החשמל יש להתחיל ולבנות אותן עד סוף השנה הזאת. באופן לא מפתיע משרד התשתיות ממליץ ש"הקמת יחידות אלה תוטל על חברת החשמל אלא אם כן תוכח התקדמות משמעותית על ידי יצרן חשמל פרטי בחודשים הקרובים". יצוין שחברת החשמל מסוגלת לבנות את יחידות הייצור אולם המימון עבורן חייב לבוא ממקור חיצוני.

2016 - מכרזים למתקנים תרמו סולאריים

החלק השני של המסקנות כבר מציג תוכנית פיתוח עד סוף העשור בשני שלבים: שלב ראשון מ-2014 ועד 2016 ושלב שני מ-2017 עד 2020. נקודת המוצא היא שעד 2014 יגיע היקף ייצור החשמל הסולארי המצטבר ל-600 מגה וואט, ושנה לאחר מכן יוכלו לפעול תחנות כוח בטכנולוגיה של אגירת מים שאובה בהספק מצרפי של כ-500 מגה וואט.

ללא קשר לאלו, בשנת 2014 מתכנן משרד התשתיות לקדם התייעלות אנרגטית שתביא לירידה בצריכת החשמל בהיקף של 1,400 מגה וואט, כמו גם להוציא מכרזים חדשים להקמת תחנות כוח תרמו סולאריות בהיקף ייצור מצטבר של כ-500 מגה וואט. נכון להיום מקדמת המדינה רק שני יחידות תרמו סולאריות באתר אשלים בדרום, במסגרת מכרז שמנוהל על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר. ההחלטה האם להוציא מכרזים אלו לדרכם תיפול סופית בדצמבר 2011, אז ייבחן מצב משק החשמל שוב.

לקראת סוף העשור, בתקופה שבין 2017 ל-2020, מעריך המשרד שרזרבת הייצור תגדל לרמה של בין 7 ל-12 אחוז. תנאי בסיס לקידום כל תוכנית האב האמורה הוא שידרוג מאסיבי של מערכת ההולכה בהיקף 1,113 ק"מ עבור חשמל במתח נמוך ו-1,425 ק"מ עבור חשמל במתח גבוה. יכולת ההשנאה אמורה לגדול עד תחילת 2014 בשיעור של כ-14%. תוספות האנרגיה הללו מחייבות ניהול רשת חכמה (SMART GRID) שעל בנייתה עמלה חברת החשמל בימים אלו.

 

יש עלויות, אין כסף

 

בנספחים לתוכנית מציג משרד התשתיות את עלויות ההקמה והאחזקה של משק החשמל. כך לדוגמה, עלות הקמה קילוואט בודד בתחנת כוח פחמית הוא 2,050 דולר ועלות התפעול היא 38 דולר לקילוואט לשנה. לשם השוואה, תחנת הכוח החדשה באשקלון אמורה לספק 1,260 מגה וואט, כך שעלות הקמתה היא 2.58 מיליארד דולר.

בעניין המחז"מים, עלות ההקמה היא 1,245 דולר לקילוואט ועלות התפעול היא 34.5 קילוואט לשנה. עלות הקמת טורבינת גז היא 735 דולר לקילוואט, כאשר שיעור הניכיון השנתי הוא 7%. עם זאת, לא ברור מאין יגיע הכסף להשקת התוכנית: תקציב משרד התשתיות לשנתיים הקרובות טרם אושר, וחברת החשמל כבר הודיעה זה מכבר שהיא אינה יכולה לעמוד בעלויות הפיתוח העתידיות.