צילום: אוראל כהן
ג'יפ עירוני להמונים: איש השלג מגיע לארץ הקודש
סקודה יטי, הקרויה של שמו של היצור המיתולוגי, היא מכונית הקרוס־אובר הזולה ביותר בישראל. אף שהמחויבות של היצרנית הצ'כית לתאגיד פולקסווגן מכתיבה איכות גימור גבוהה יחסית של היטי, היא מחטיאה מעט את קהל היעד שלה
נעלי עקב. זהו הדימוי הראשון שעולה בראש כאשר מביטים לראשונה בסקודה יטי (Yeti). נעלי עקב הן המצאה שבמקור לא נועדה להוסיף גובה לנשים, או לגרום לרגליהן להיראות חטובות; בראשית דרכן נעלי עקב נועדו לשמר את רגליהן של נשות אירופה הענוגות, שצעדו לפני מאות שנים, טרם המצאת הביוב, ברחובות פריז ורומא, ולעתים קרובות מצאו את עצמן דורכות בכל מיני סוגים של פסולת מהסוג שיפה לו השתיקה.
לאחר מכן, גם כשנפתרו בעיות הסניטציה, הבחינו נשות אירופה שהנעליים עם השפיץ גם גורמות להן להיראות יותר גבוהות. האבולוציה של נעל העקב מזכירה את זו של רכב הקרוס־אובר המודרני, שנוצר אמנם בצלמם של רכבי השטח הקשוחים, כולל מרווח גחון מוגדל, אך במציאות נועד לשמש אביזר אופנתי ותו לא.
כן נוסעים בשטח, לא נוסעים בשטח - הנהגים באירופה הצביעו ברגליהם נטולות נעלי העקב ורכשו מכוניות "כמו־שטח" בקצב הולך וגובר. מספיק למנות דוגמאות כגון ניסאן קשקאי, יונדאי iX35, אאודי Q5 ופולקסווגן טיגואן כדי להבין כמה
חשוב הסגמנט הזה עבור יצרניות הרכב, שכאילו חייבות להציג מכונית "כמו־שטח" עבור הרוכשים האירופים. האחרונה שמצטרפת לחגיגה, באיחור מסוים מבחינת שוק הרכב הישראלי, היא חברת סקודה, הזרוע הצ'כית של קונצרן פולקסווגן.
במשפחת פולקסווגן, כידוע, ישנן כמה יצרניות רכב, החל באאודי וכלה בלמבורגיני, וסקודה תופסת את המשבצת העממית. מכיוון שכך, כאשר אנשי סקודה נדרשו לתכנן רכב שטח, היה ברור להם שאין ביכולתם ליצור מכונית שתתחרה באחות המוצלחת פולקסווגן טיגואן, או חלילה בבת דוד המיוחסת אאודי Q5, אך יש להם מספיק חופש ליצור מכונית שתצליח לנער קצת את תדמיתה האפרורית של סקודה. האם הם הצליחו?
שלדת פולקסווגן
עם כל הכבוד לסקודה ולשלל הדגמים שהציגה בשנים האחרונות - ראו סופרב ופאביה - עצמאות אינה מילה שיכולה לאפיין את היצרנית הצ'כית. הסיבה לכך היא כמובן שליטה מלאה בה של תאגיד פולקסווגן, אשר מכתיב את סוגי המנועים והשלדות שבהם חברת סקודה משתמשת. כך קורה גם ביטי: השלדה משותפת לפולקסווגן גולף ולסקודה אוקטביה וכך גם המנוע, בנפח 1.2 ליטרים, ותיבת ההילוכים האוטומטית. למרות שיתוף הרכיבים, מבחוץ יטי מצליחה להיראות מיוחדת - יש לה מרכב מוגבה, פנסי ערפל גדולים ומוחצנים במרכז הפגוש הקדמי ועיצוב מרובע, שנועד לדבר אל לבם של חובבי רכבי ה"כאילו שטח".
אף ששמה של יטי, כשמו של איש השלג המיתולוגי, רומז על ממדים נדיבים, במציאות מדובר באחד מרכבי הקרוס־אובר הקטנים ביותר בישראל. אורכה של יטי מפגוש לפגוש הוא 4.22 מטרים בלבד. לשם השוואה, ניסאן קשקאי ארוכה כמעט ב־10 ס"מ, ואילו יונדאי iX35 ארוכה כמעט ב־20 ס"מ, נתון משמעותי ביותר בעולם הרכב. בפנים, הנהג ביטי חווה תחושת דז'ה־וו חזקה: ההגה, ידית ההילוכים האוטומטיים, לוח המחוונים שיצוק כולו מקשה אחת - כולם מוכרים היטב מסקודה אוקטביה ופולקסווגן גולף. הדמיון לתוצרי חטיבת פולקסווגן ממשיך גם בכל הנוגע לאיכות הגימור וההרכבה הגבוהים. כרגיל בסקודה, על פינוקים כגון שליטה ברדיו מגלגל ההגה אין מה לדבר, אך השימושיות שופעת: כך, לדוגמה, המושבים האחוריים מתכוונים קדימה ואחורה וקיפול של צמד המושבים האחוריים יכול להפוך את היטי לטנדר שימושי עם הרבה מרווח פנימי.
מנוע מצוין על הנייר
סקודה יטי מוצעת בישראל עם שני מנועים שמוכרים היטב מדגמי פולקסווגן, סיאט ואאודי: אחד דיזל, בנפח של 1.9 ליטרים, ואחד בנזין, בנפח 1.2 ליטרים. לדגם הדיזל יש גם אפשרות למערכת הנעה כפולה, כזו שמחלצת מצרות במשטחי חול וקרח. לבנזין יש הנעה קדמית בלבד, וגם טורבו. על הנייר השילוב הזה, של מנוע זעיר עם טורבו נמרץ עובד היטב.
בפולקסווגן פולו החדשה הוא יודע לספק שפע של ביצועים, וגם בסקודה אוקטביה. אבל ביטי המגודלת מתקבלת תחושה שהמנוע קטן ועייף, אף שהוא משודך לתיבת הילוכים מצוינת שעושה את כל שביכולתה כדי לנצל את הכוח שמתחיל לזרום כשהטורבו משפיע; אבל, כאמור, זה לא תמיד מספיק. במיוחד לא בעליות ובעקיפות.
המתחרים של סקודה, בפולקסווגן, בניסאן וביונדאי, השכילו לצייד את מכוניות הכאילו שטח שלהם במנועים גדולים. חבל שבסקודה לא עשו זאת, לפחות לא עד שתוצג בעתיד גרסה עם מנוע בנפח 1.8 ליטרים. המתחרים גם השכילו, לפחות ברוב המקרים, להעניק למכוניות השטח שלהם מתלים של רכב שטח, עם מהלך גדול שנותן הרבה נוחות נסיעה. ביטי, למרבה הצער, הדבר לא קרה. בנסיעה עירונית היטי מקפצת על בורות, מנתרת על מהמורות ואינה אוהבת כבישים משובשים. רק כשהמהירות עולה המצב משתפר; אז הנוקשות של המתלים נהפכת ליתרון, כאשר היטי מצליחה לאחוז היטב בסיבובים. אך לשם מה למהר? שום דבר לא בוער. עדיף ליהנות מתנוחת הישיבה הגבוהה ומבידוד הרעשים המצוין ולהגיע לאן שצריך, בסופו של דבר.
בין הכיסאות
אז איך אפשר לסכם את היטי? ובכן, מדובר כאן במשוואה מסובכת. ראשית, היא אכן עונה על כל רשימת הדרישות מרכב קרוס־אובר. היא גבוהה, יש לה גרסה שאינה מיועדת לרדת לשטח ויש לה גם יכולת סבירה להוביל נוסעים, בדיוק כמו מכונית משפחתית. אבל כאשר בוחנים את יטי יותר לעומק מתגלים לא מעט חסרונות: כאשר אנשי סקודה החליטו לייצר רכב קרוס־אובר הם היו מודעים, מן הסתם, למגבלות התאגידיות אשר חלות על תוצריה של חברת סקודה. הם ידעו שיטי אינה יכול להיות סקסית כמו הטיגואן; היה ברור להם שהיא אינה יכול להיות ביצועיסטית כמו אאודי Q5; ואז, בעצם, כל מה שנותר להם לעשות היה לייצר כלי רכב שיהיה נאמן לתדמיתה של סקודה, כלומר לייצר סוס עבודה.
אבל בסגמנט מכוניות הקרוס־אובר אף אחד אינו מחפש רכב פנאי שיהיה סוס עבודה. כאן חשוב דווקא עיצוב מוחצן, ביצועים שופעים ומידה גבוהה של ייחודיות. ואת אלה אין ליטי. נכון שהיא שימושית מאוד, אך לא מדובר כאן במכונית שניתן להחנות מחוץ לבית קפה, עם גלגל אחד על המדרכה, ולהשליך את המפתחות בנון־שלנטיות על השולחן. מצד שני, חלק מן הדנ"א של סקודה כולל גם תו מחיר שנמוך יותר בחלק ניכר מן המקרים מזה של המתחרות מבית פולקסווגן בשוק הרכב הישראלי, וכתוצאה מכך נמוכה יותר גם ממחירן של המתחרות שאינן מבית פולקסווגן, כגון ניסאן ויונדאי.
ואכן, מחירה של יטי, 135 אלף שקל, הופך אותה למכונית הקרוס־אובר הזולה ביותר בישראל. האם עובדה זו תשנה לרוכשים? נראה שלא. כי למרות מחירה הנמוך, יטי אינה מצליחה להשתחרר מתדמית "רכב העבודה" שדבקה במכוניות סקודה - תדמית שאינה מתאימה כלל לרוכש הישראלי שמעוניין ברכב פנאי.
9 תגובות לכתיבת תגובה