הסכסוך שמאחורי מגדל סביון פלטינום: שורה במחיר של 2.8 מיליון שקל

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אבי זמיר, דחה בשבוע שעבר תביעת שכר טרחה בסכום של 2.8 מיליון שקל שהגיש עו"ד יוסף גרנות ממשרד א. אולשנסקי - י. גרנות ושות' נגד חברת בנייני המשתלה. גרנות ייצג אותה לצורך הקמת פרויקט מגורים ברמת גן. בשלב מסוים מכרה בנייני המשתלה את כל זכויותיה בפרויקט לאפריקה ישראל, וזו החליטה להעסיק עורך דין אחר והפסיקה את טיפולו של עו"ד גרנות.

בתביעתו טען גרנות כי למרות העובדה שהזכויות בפרויקט נמכרו, בנייני המשתלה חייבת לשלם לו את שכר הטרחה המקורי שעליו סוכם בגובה 1.5% ממחירי הדירות שיימכרו בפרויקט. גרנות מעריך את מכירות הפרויקט ב־27 מיליון דולר. שכרו אמור היה להיות משולם לו על ידי הרוכשים.

השופט זמיר דן בשאלה איזה סכום מגיע לעורך דין שטיפולו הופסק ומתי הוא ישולם. השופט קבע כי אפריקה ישראל שילמה לגרנות 82.5 אלף דולר במועד רכישת הפרויקט וכי הצדדים התכוונו כי שכר זה יהווה תשלום מלא עבור עבודתו עד אותו שלב.

השופט התייחס לפסקה בהסכם בעת מכירת הפרויקט לאפריקה ישראל, וממנה עלה בין היתר כי לגרנות מגיע שכר נוסף. נכתב בה כי 82.5 אלף דולר הם "על החשבון". השופט קבע כי גרנות הכניס את הפסקה להסכם בכתב ידו מבלי שהצדדים היו מודעים לכך, ולכן לא יאכוף את ההוראה.

בשנת 2000 רכשה בנייני המשתלה מגרש ברמת גן תמורת 7.6 מיליון דולר והתכוונה להקים בו מגדל שהוקם לבסוף על ידי אפריקה ישראל במסגרת פרויקט סביון פלטינום. עוד לפני שרכשה את הקרקע חתמה בנייני המשתלה הסכם שכר טרחה מול גרנות. סוכם כי יעניק לחברה ליווי משפטי שיסתיים במכירת הדירות לדיירים תמורת 1.5% ממחירי הדירות, והסכום ייגבה מהדיירים.

לפתע נוספו עוד 1.5%

הליכי התכנון והבנייה ארכו כחמש שנים ושונתה תצורת הבנייה (מגדל אחד גדול במקום כמה בניינים). הדבר הטיל על בנייני המשתלה עול מימוני כבד והיא החליטה למכור את הקרקע לאפריקה ישראל בהסכם קומבינציה שהותיר בידיה 20% מהדירות. לטענת בנייני המשתלה, גרנות יצא מהתמונה, מבחינתה, לאחר שאפריקה ישראל החליטה להעסיק עורך דין אחר במקומו.

לפי פסק הדין, גרנות ניהל מו"מ על שכרו עם אפריקה ישראל, מול יורם קרן שכיהן אז כמנכ"ל (היום מנכ"ל קרדן השקעות). לפי הנטען, סוכם כי אפריקה ישראל תשלם לגרנות 82.5 אלף דולר בגין כל העבודה המשפטית שביצע בקשר ל־80% מהזכויות שרכשה. בנייני המשתלה סיכמה עם גרנות כי ימשיך לטפל מטעמה במכירת 20% שנותרו בידיה.

עו"ד נוף. אין שכר על עבודה שלא בוצעה | צילום: שאול גולן

בנייני המשתלה, שיוצגה בהליכים על ידי עורכי הדין גיא נוף ויניב דקל ממשרד קסוטו־נוף, טוענת כי רק לאחר החתימה על ההסכם ולאחר שגרנות קיבל את התשלום המוסכם מאפריקה ישראל בסכום של 82.5 אלף דולר - הוא הגיש את התביעה וטען לפתע כי מגיעים לו 1.5% ממכירות כל הדירות של אפריקה ישראל. בנייני המשתלה טענה כי לא ייתכן שעורך דין יבקש שכר על עבודה שלא ביצע ולא יבצע לעולם.

שכר "על החשבון"

השופט זמיר דן סקר את הפסיקה הנוגעת להפסקת ייצוג. ב־2008 קבע ביהמ"ש העליון כי כאשר לקוח אינו מעוניין עוד בשירותיו של עו"ד והסיבה היא הוגנת - לא יוטל על הלקוח לשלם לעורך דינו פיצוי ציפייה על העבודה שנמנעה ממנו. לנסיבות הפסקת ההתקשרות יש אפוא משקל מכריע.

השופט התמקד בשורה בהסכם בין בנייני המשתלה לאפריקה ישראל, שבה נכתב כי האחרונה תשלם לגרנות 82.5 אלף דולר "על חשבון התחייבות הבעלים לתשלום שכר טרחה" לגרנות. בפסק הדין מקבל השופט את טענותיה של בנייני המשתלה, שמשפט זה הוסף בכתב יד על ידי גרנות וכי בנייני המשתלה לא שמה לב לתוספת זו להסכם.

לדברי זמיר, "במצב דברים זה רצוי היה, שלא לומר הכרחי היה, כי עו"ד גרנות, כבא כוח הנתבעת, יידע את הגורמים הרלבנטיים בנתבעת בדבר התנגדות האינטרסים והעמדות האפשרית, הקיימת בנוגע לשיעור שכר הטרחה, שכן לדעתו, כאמור, אין מדובר בסעיף הממצה את התחייבות הנתבעת כלפיו".

על החלטת בנייני המשתלה להעביר את הפרויקט לאפריקה ישראל פסק בית המשפט כי מדובר בהחלטה לגיטימית שהתקבלה בתום לב. עם מכירת הפרויקט ממילא "נעלמה" גם האפשרות לגבות מרוכשי הדירות 1.5% מהתמורה בגין שכר הטרחה עבור הטיפול המשפטי שגרנות אמור היה להעניק לרוכשי הדירות.

פסק הדין הרחיק לכת וקבע כי גם בנוגע ל־20% מהפרויקט שנותרו בידי בנייני המשתלה - לא מגיע לעו"ד גרנות שכר טרחה, שכן לדבריו הוא לא ביצע את חלקו. לדברי השופט, אילו הסכום בהסכם לא היה מתפרש בעיניו כקצוב וסופי, היו מגיעים לגרנות עוד 100 אלף דולר כשכר ראוי, אך נוכח פסיקתו שהסכום נועד להיות סופי - התביעה נדחית תוך שגרנות חויב בתשלום הוצאות של 50 אלף שקל.

ממשרד עו"ד גרנות לא התקבלה תגובה.