תופעת הין היפני

המשבר בשווקים בשנת 2008 הביא איתו תופעה מוזרה, אשר רבים מתקשים להסביר אותה עד היום: התחזקות של הין היפני. בשבוע שחלף הין המשיך והתחזק אל מול הדולר והגיע לשער של 85 ין יפני לדולר אחד, שפל של 15 שנה לדולר מול הין. ככל ששער הדולר יורד והין מתחזק מתחזקות השאלות: האם זו ריצה אל חוף מבטחים, או אמון בכלכלה חסינה למשברים? האם יש לין ריבית עדיפה על פני מטבעות אחרים, אולי שוק מניות המכה את כל האחרים? גם אלה לא נכונים. אז מה קורה פה?

ובכן, מדובר במטבע ספקולטיבי מאוד אשר מהווה כלי משחק בידי שחקנים פיננסיים, פועלים בו בהיקפים עצומים. פעילות בהיקף זה נובעת מאינטרסים בהיקף כה עצום. והם גוברים ואף פוגעים בצורה משמעותית באינטרסים הכלכליים של המשק היפני.

חלק נכבד מהבריחה אל הין היא טכנית לחלוטין: השחקנים שנטלו הלוואות בין היו חייבים להחזירם ולצורך כך יש לרכוש את הין במטרה להחזירו למלווה. חלק נוסף הושפע מהמחשבה שהתבררה כשגויה, לפיה כלכלת יפן, המצויה במשבר קרוב לשלושה עשורים, לא תיקח חלק במשבר הכלכלי הבא.

הפחד מהתחתית הכפולה

ההלוואה בריבית אפסית לעומת האחזקה הדולרית, מתחילה להראות אחרת כאשר משווים את הריבית הדולרית לריבית היפנית. הריבית על הדולר מוסיפה להיות נמוכה מאוד ולמעשה מחיר ההלוואה שווה. לפיכך, בכל פעם בה עולה הסיכון המיוחס לכלכלת ארה"ב נוצרת העדפה לין היפני, אשר לא נחות בריבית אבל מתקיים ביציבות יחסית, גם אם לא בפרופיל כלכלי מזהיר.

לאחרונה, עם התגברות החששות מפני "תחתית כפולה", הין שב והתחזק עקב פרעון הלוואות ויציאה משוקי ההון. בין המובילים נמצאים הסינים, אשר מגוונים את יתרות המט"ח שלהם באופן קבוע על חשבון הדולר. המטבע של הכלכלה השכנה הוא בהחלט מועמד ראוי בעיני סין, למרות היעדר הריבית.

במילים אחרות, כאשר הפרופיל הכלכלי של ארה"ב יורד בעיני השווקים, אז יפן נראית פחות נחותה במונחים של ריבית ולכן נוצרת זרימה אל הין. זרימה זו פוגעת כאמור בצמיחה היפנית, המבוססת על יצוא של סחורות למערב ויצוא של שירותים למזרח.

התערבות מסיבית בשוק המט"ח

כתוצאה מהפעילות הספקולטיבית, הין הוא המטבע אשר ראה התערבות של ממשלת יפן בשוק בניסיון להשפיע על השער, פעמים רבות יותר מכל מטבע אחר.

יש להניח כי בקרוב נראה התערבות של הבנק היפני המרכזי (BOJ) אשר ייכנס אל השוק וירכוש דולרים בתמורה לין היפני, במטרה להחליש את המטבע המקומי. ההתערבויות בשוק המט"ח היפני לא הצליחו ליצור מגמה ארוכת טווח אולם בהחלט היתה להן השפעה על השוק בטווח קצר-בינוני באופן שגרם נזק למשקיעים הספקולטיביים. גם בנק ישראל הצליח בכך באופן מוגבל בעבר, כאשר שינה את המהלך לזמן מה תוך גרימת נזק לשחקנים הספקולטיביים.

הריבית האפסית ביפן וההשפעה על המטבע היפני ובאמצעותו על הכלכלה היפנית, מהווים תזכורת גם לאמריקאים: מדוע יש לחשוב ברצינות על סיום תקופת ההרחבה המוניטרית ולהתרחק ככל היותר מתרחיש בו הריבית נותרת אפסית לתקופה ארוכה מדי.

עם או בלי המסרים הללו, מדובר במטבע שקיבל ביקושים גבוהים מדי ללא בסיס כלכלי או גיבוי במונחים של ריבית. כשאלו הם פני הדברים, ניתן לצפות לשחיקה משמעותית של הין, אשר תוביל אותו לסביבה הכלכלית הריאלית שלו.

ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי.