היגיון? לא ברשות השידור

בסרט המצוין "המדריך למהפכה" חושף הבמאי דורון צברי את המאבקים המייאשים לשינוי רשות השידור, שנחשפת כגוף פוליטי רקוב עם תקציב גדול יותר מאשר תקציבו של משרד הבריאות. בבסיס טענותיו של צברי מונחת הטענה שרשות השידור היא כלי המשחק של הפוליטיקאים הישראלים ולכן לא מתנהלת במקצועיות אלא לפי היגיון פנימי שלא קשור לטלוויזיה. וזה קורה לאורך השנים, בחסות ובעידוד הפוליטיקאים.

הרפורמות בדרך, אבל חוסר ההיגיון הבסיסי עדיין קיים. כמעט בכל מהלך.

למשל, רשות השידור החליטה לא לרכוש את זכויות השידור למשחק הנבחרת בקמפיין יורו 2012. המחיר הראשוני עומד על כ-3.5 מיליון שקל אבל הבונוסים להצלחות, כגון שני משחקים אחרונים שהנבחרת עדיין בתמונת העלייה, היו גבוהים מדי עבור ערוץ 1. במיוחד לאחר שכבר התחייב לשלם 46 מיליון שקל לשלוש שנים עבור הזכויות לשידור המשחק המרכזי.

ערוץ 1 – שעדיין לא נרגע מהאקסטזה שהמונדיאל יצר בקרבו – התאהב בדימוי שלו כערוץ ספורט והחליט לרכוש בכספי הציבור את הזכויות למשחק המרכזי של הליגה שמנוהלת על ידי גורמים פרטיים. התוצאה הישירה לכך היא שלא ישדרו בערוץ הממלכתי את משחקי הנבחרת. "יש בעיה אמיתית של ביקורת הולכת וגדלה מצד ארגוני יוצרים", אומר גורם ברשות השידור. "הרשות לא יכולה להרשות לעצמה לשדר את המשחקים המרכזיים וגם את משחקי הנבחרת". במיוחד לא לאור העובדה ש"שילמנו כחמש מיליון שקל יותר ממה שהתכוונו להוציא".

אין באמת סיבה לכך שרשות השידור תעדיף לרכוש את הזכויות למשחק המרכזי על פני הנבחרת – הלחם והחמאה של מחלקות הספורט של ערוצים ממלכתיים בעולם בכלל ושל ערוץ 1 בפרט. ובכל מקרה ערוץ 1 יודע לייצר הפקות ספורט מרשימות רק כשהן מגיעות פעם בתקופה מסוימת ולא על בסיס שבועי.

מערוץ 1 לא ניתן לצפות להיגיון – כל עוד לא יעברו כל הרפורמות. אבל אולי היה שווה לדרוש קריאה טובה יותר של המפה מאנשי התאחדות הכדורגל בישראל?

כשנשאל גורם במשא ומתן למה ההתאחדות בחרה את ערוץ 1 על פני ערוץ 5 במכרז על המשחק המרכזי, התשובה היתה שערוץ 1 הציע יותר כסף ויותר חשיפה.

עם זאת, בהתאחדות היו צריכים לקרוא את המפה בצורה נכונה יותר. כבר במכרז על המשחק המרכזי היה די ברור כי ערוץ הספורט לא יגיש הצעה לשידורי נבחרת ישראל. בהתאחדות עצמה היו גם מי שחששו כי ערוץ 1 לא יקנה את משחקי הנבחרת אם המשחק המרכזי יימכר לו.

לכולם היה ברור שזכייניות ערוץ 2 לא יגישו הצעות למשחקי הנבחרת גם כן. כך שרק ערוץ 10 וערוץ 1 נותרו במשחק. ערוץ 1 יצא ממנו היום. ערוץ 10 הוא היחיד שהגיש הצעה רשמית, והוא מחזיק את ההתאחדות עכשיו על מחיר נמוך ממה שהיא ציפתה לו.

אין מה להתייחס לתלונות של ערוץ 10 – ששלח מכתב למשרד ראש הממשלה בטענה כי ערוץ 1 מבזבז כספי ציבור. ערוץ 10 משתמש בטקטיקה להורדת מחיר זכויות השידור במשא ומתן על זכויות השידור לנבחרת – משחקים שמבטיחים בסביבות 20% רייטינג (לפחות בתחילת הקמפיין) – והוא עושה זאת בכל דרך אפשרית. גם באמצעות מכתבים פופוליסטיים לראש הממשלה.

עם זאת, על דבר אחד במכתב של יוסי ורשבסקי ניתן להסכים ב-100%: "רשות השידור משקיעה עשרות מיליוני שקלים מכספי הציבור בשידורי ספורט, על חשבון השקעה ביצירה הישראלית". ואפילו לא על שידורי הספורט שהיא אמורה לשדר.  

ויש עוד דבר בטוח – ההתאחדות ויתרה על ערוץ 5 – שהיה מקדם ומפיק את שידור המשחק המרכזי בצורה טובה יותר. ההתאחדות ויתרה עליו בשביל יותר כסף בטווח המיידי ויותר חשיפה עבור מוצר שמעכשיו, מתוקף היותו מוצר של ערוץ 1, ייתפס כבינוני. במקביל, מחלקת הספורט של ערוץ 1 ויתרה על התפקיד העיקרי שלה (שידור משחקי הנבחרת) עבור ג'וב שבועי לדני נוימן. שני הגופים, בסופו של יום, ישלמו על כך.