עד מתי יחכו מחזיקי אג"ח ה' לבית המשפט?

כשחברות או נושים של חברות שנקלעו לחובות של עשרות מיליוני שקלים פונים לבית המשפט בבקשה למנות בעל תפקיד שישתלט באופן מיידי על החברה במסגרת הליך של הקפאת הליכים או כינוס נכסים זמני, בקשתם מקבלת מענה באופן מיידי - בתוך שעות ספורות או כמה ימים. כך, למשל, היה כאשר הוגשו בקשות להקפאת הליכים נגד חברת האופנה ג'אמפ, רשת המסעדות "ספגטים" וחברות רבות נוספות.

הדברים אף מתחדדים במצב שבו מוצגות טענות לביצוע פעולות של העדפת נושים, כלומר פירעון חובות חלקי לחלק מהנושים - בעוד אחרים נותרים ללא מענה.

אולם, התמונה שונה לחלוטין כאשר החובות שנוצרים הם כלפי מחזיקי איגרות חוב. אלה יכולים להמתין חודשים ארוכים, ללא מענה אפקטיבי מצדו של ביהמ"ש. המקרה של מחזיקי אג"ח ה' של חברת אוסיף יכול לשמש דוגמה טובה לכך.

מחזיקי האג"ח משוועים כבר תקופה ארוכה לסעד מבית המשפט, בדמות מינוי נאמן או מפרק זמני, כדי לקבל בחזרה את 73 מיליוני השקלים המגיעים להם, ללא הועיל.

שלמה אייזנברג, בעל השליטה באוסיף

ואקום חקיקתי

התיק בעניין האג"ח של אוסיף הגיע תחילה לשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב דניה קרת־מאיר, שניסתה לשכנע את הצדדים, במסגרת שלושה דיונים שהתקיימו בפניה, להגיע להסדר בכוחות עצמם. אלא שהסדר חתום לא הושג עד כה, ולאחרונה הועבר התיק לטיפול השופטת ורדה אלשיך, שטרם קבעה אותו לדיון או מסרה בו החלטה כלשהי.

עורכי דין בכירים מתחום הכינוסים והפירוקים טוענים כי בכל הנוגע לטיפול בבקשות של מחזיקי איגרות חוב יש חוסר בהירות גדול, שנובע מוואקום משפטי - היעדר חוק ברור המסדיר את הנושא. "זה מזכיר את המצב המשפטי ששרר לפני עשר שנים בכל הנוגע להקפאות הליכים, גם שם לא היה קיים חוק ברור שהסדיר את הנושא, והשופטים נדרשו להיכנס לתוך הוואקום הזה", סיפר אחד מעורכי הדין.

חוסר הבהירות הקיים בנושא הנו בעייתי מאוד וגורם, בין השאר, למתח רב בין מחזיקי איגרות החוב לחברה. אחת ההצעות שמעלים משפטנים בכירים הבקיאים בתחום כדי להתמודד עם הקשיים שיוצר המצב המשפטי הנה למנות בעל תפקיד מיוחד מטעם ביהמ"ש שישמש כמשקיף בלבד במסגרת ההליך. אותו משקיף לא יקבל את סמכויות הניהול של החברה, אלא רק יהיה נוכח בשטח באופן שירתיע את החברה מלבצע צעדים חד־צדדיים, וירגיע את המחזיקים שיידעו כי גורם מטעם ביהמ"ש משגיח על הנעשה.

לפני כשלושה חודשים הוגשה בקשה ברוח זו על ידי מחזיקי אג"ח ה' של אוסיף, שטענו כי בחברה שבשליטת שלמה אייזנברג "נעשות פעולות בלתי תקינות העולות אף לכדי העדפת נושים אסורה". בין היתר תקפו המחזיקים את ההסדר שנעשה עם מחזיקי האג"ח מסדרה ד' של החברה ואת כוונת החברה לפי דיווח לציבור, לפרוע חוב של 40 מיליון שקל לבנק לאומי.

במסגרת הבקשה שהגישו המחזיקים לביהמ"ש, באמצעות עו"ד זאב שרף, הם טענו כי נוצר מצב בלתי תקין שלפיו חברה חדלת פירעון מתנהלת זה מספר חודשים ללא פיקוח כלשהו מטעם בית המשפט. "נושאי המשרה ובעלי השליטה יכולים למעשה לעשות בחברה ככל העולה על רוחם", טענו המחזיקים בבקשה. לפיכך ביקשו מינוי דחוף של גורם אובייקטיבי שישמש כנאמן ו"יוודא שענייני החברה מתנהלים בצורה תקינה". המחזיקים טענו כי יש להקנות לנאמן סמכות לשבת בישיבות הדירקטוריון של החברה, ללא מתן זכות הצבעה. לתפקיד זה הוצע מטעמם עו"ד שלמה נס.

אלא שהבקשה לא הוכרעה על ידי ביהמ"ש, וזמן קצר לאחר מכן שבו ופנו המחזיקים לביהמ"ש, הפעם בבקשה שימונה לחברה מפרק זמני. חברת אוסיף, המיוצגת על ידי משרד עוה"ד גורניצקי ושות', הזדרזה להגיש את התנגדותה לבקשה, וטענה כי אין שמץ של אמת בטענות להברחת נכסים או העדפות נושים, וכי נכסי החברה עולים על חובותיה ב־200 מיליון שקל לפחות.

עמדה מפתיעה לכונס

מי שהציג עמדה מפתיעה למדי בפרשה היה נציג כונס הנכסים הרשמי, שהודיע לביהמ"ש לפני עשרה ימים כי אין מקום למינוי בעל תפקיד בשלב זה. הוא ציין כי גם אם נעשות לכאורה פעולות אסורות של העדפת נושים או הברחת נכסים, הרי שהדברים נעשים לטובת גופים חזקים כמו בנק לאומי ובנק הפועלים, כך שהדברים יוכלו להיבחן לאחר מתן צו פירוק קבוע, שדיון בעניינו יתקיים רק בעוד שלושה חודשים.

"הברחת נכסים או העדפת נושים, גם אם הן נעשות לגופים מבוססים, אינן יכולות להצדיק אי־מינוי מפרק זמני", הגיב עו"ד גד מינא הבקיא בתחום, "פעולות אלה עלולות להסתיים בקריסת החברה, ולכן העובדה שניתן יהיה בעתיד להיפרע מהבנקים אינה יכולה להיות נימוק המצדיק אי־מינוי מפרק".

עו"ד שלמה נס. הוצע כנאמן מטעם המחזיקים | צילום: גלעד קוולרצ'יק

עו"ד אביחי ורדי, המתמחה בפירוקים וכינוסים, מביע עמדה שונה: "להבדיל מהקפאת הליכים, שבה החברה מכריזה על עצמה כחדלת פירעון, בקשה של מחזיקי אג"ח עלולה לחסל את החברה. הרי אם אתה בביהמ"ש, אף אחד לא יעבוד איתך יותר. חברה לא יכולה לתפקד במצב כזה". לדברי עו"ד ורדי, "יכול להיות שהפתרון הוא למנות משקיף — בעל תפקיד שלא יקבל את כל סמכויות הניהול של החברה, אבל יידע כל מה שמתרחש, ולכן החברות יירתעו ממנו ויידעו שתפקידו לדווח לבית המשפט כשייראה שנעשים דברים בלתי תקינים".

על השאלה האם לבית המשפט יש סמכות למנות משקיף בעל סמכויות מצומצמות משיב ורדי בחיוב: "יש לביהמ"ש סמכות למנות בעל תפקיד עם סמכויות נרחבות, ולכן ודאי שיש לו סמכות למנות מישהו לתפקיד יותר מינורי של משקיף בלבד". ורדי מוסיף כי הפתרון יכול להתאים במיוחד למחזיקי אג"ח, "כי פעמים רבות הם יודעים שפירוק לא ישחק לטובתם, שכן הם במעמד של נושים רגילים בלבד".