אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי שאמא נפטרה, אבא אמר לי: "גם מהמוות של אמא נדע להוציא את הדברים היפים" צילום: דרור כץ

אחרי שאמא נפטרה, אבא אמר לי: "גם מהמוות של אמא נדע להוציא את הדברים היפים"

עדי קייזמן, מנכ"ל איי.די.או, מספר על אביו, שלימד אותו להסתכל על חצי הכוס המלאה: "כעס עובר לידי, לא עובר אותי"

12.08.2010, 08:51 | דיאנה בחור ניר

עדי קייזמן, מנכ"ל איי.די.או

בן 38, נשוי ואב לילדה, גר בתל אביב

אבי, אברהם קייזמן, תעשיין בתחום היהלומים, אינו אבי הביולוגי. הוריי התגרשו כשהייתי בן פחות משנה ואמי פגשה את אברהם, שהיה חבר ילדות שלה, כשטיילה איתי בעגלה בפתח תקווה. מאז הם יחד.

"כילד נהגתי לבלות סוף שבוע אחד בחודש עם אבי הביולוגי, דן זיסמנוביץ', סוף שבוע נוסף אצל הוריו, סבי וסבתי, ואת שני סופי השבוע הנותרים בבית בסביון. אבל בגיל העשרה הקשר עם אבי הביולוגי הלך ודעך, עד שלא נשמר יותר בסופו של דבר, כנראה משום שגם אני וגם אבי לא עשינו מספיק כדי לשמור עליו. אין לי שום משקעים מהנושא, זו מציאות שלמדתי לקבל מהיום הראשון. בגיל 16 נסעתי למשרד הפנים בפתח תקווה, ובאותו יום חזרתי עם תעודת זהות שבה החלפתי את שמי מעדי זיסמנוביץ' לעדי אברהם קייזמן. אבי הוא אדם מופנם, אבל כשחזרתי הביתה עם תעודת הזהות ראיתי שהוא התרגש מאוד. פגשתי שוב את הנושא כשבתי דניאל נולדה, והבנתי את המשמעות של הורות, שיש לך ילד שהוא חלק ממך, בשר מבשרך.

"המשפחה של אמי רעיה הגיעה מאיטליה. סבתי היתה איטלקייה נוצרייה שהכירה את סבי כחייל בצבא הבריטי. הם התחתנו, וכשהגיעו לארץ סבתי עברה תהליך גיור. אני זוכר את עצמי כילד עוזר לסבתא לקרוא ולכתוב בעברית ולומד ממנה איטלקית. מאז שאמי נפטרה, לפני 14 שנה, איבדתי את הביטחון באיטלקית, אבל אחרי יומיים באיטליה השפה חוזרת אליי.

מאמא קיבלתי את האהבה לאסתטיקה, לעיצוב, לאירוח ולמטבח האיטלקי - אני בשלן לא קטן. כילד אני זוכר הרבה ארוחות משפחתיות, שבגדולות שבהן סבתא היתה מגיעה לעזור לאמא בהכנת הלזניה, הפיצות והספגטי.

1972. עדי התינוק עם אמו רעיה, בגינת הבית בהרצליה פיתוח 1972. עדי התינוק עם אמו רעיה, בגינת הבית בהרצליה פיתוח 1972. עדי התינוק עם אמו רעיה, בגינת הבית בהרצליה פיתוח

"אחד מזיכרונות הילדות החזקים שלי הוא שחזרתי פעם הביתה לאחר קטטה בבית הספר וחששתי מאוד מהתגובה של

הוריי. הרבצתי לאחד הילדים כהוגן וכבר ציפיתי לעונש, אבל במקום זה קיבלתי מאבי טפיחה על השכם, ואז הוא אמר לי: 'אוקיי, יש לך כוח, ראית שאתה יכול. עכשיו תדע שאי אפשר לעשות בזה שימוש'. זאת היתה הקטטה האחרונה שהשתתפתי בה. זה משפט שהיה בו מסר חזק מאוד והוא עדיין רלבנטי לחיים העסקיים: דע לנווט את הכוח שלך למקומות טובים, להפעיל שיקול דעת ולהשתמש בכוח רק בצורה מבוקרת.

"עוד משפט שאבי אמר, והיה אבן דרך משמעותית בחיי, היה לאחר שאמי נפטרה: 'גם מהמוות של אמא נדע להוציא את הדברים היפים'. זה אומר להסתכל על חצי הכוס המלאה, לא לקבל דבר כמובן מאליו, לא לכעוס ולא לשנוא. מעולם לא היו בי הדברים האלה, אבל מאז זה התחזק. כעס עובר לידי, לא עובר אותי. חברים תמיד צוחקים שאם אני כבר מצליח לכעוס, זה לא מחזיק יותר מרגע".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
מה יפה בכתבה הזו? בחר עושר על פני אביו הביולוגי ומקבל על זה חיבוק
נישא לאישה עשירה מאוד (למה לא צויין שהוא נשוי לעופרה שטראוס)?? שמבוגרת ממנו במספר רב של שנים, לפני כן היה חבר של כל הנערות היפות בת"א , ברור מאליו שהוא שוב חזר על החלטת נעוריו ובחר בעושר על פני יופי . אז הוא לא מתרגז . למה? כי אולי הוא גורם לאחרים להתרגז. לגבי מות האם- אכן יש מה ללמוד מסיטואציה זו כמו להעריך יותר את הנפטר. כמו ללמוד לעשות לבד דברים שהיא עשתה עבורך, כמו להתרפק על נוסטלגיה שקשורה בה. לא חייבים להיתפש רק למרה השחורה שקשורה במוות.
לי , ת"א  |  13.08.10
7.
מתנצל מראש, אני קצת קשה הבנה
לא הצלחתי להבין מהם הדברים היפים ממות אמו. להסתכל על חצי הכוס המלאה, לא לקבל דבר כמובן מאליו, לא לכעוס ולא לשנוא? אלו הדברים היפים שיש במות אמו? אז מה היה כשהיא היתה חיה? קיבלו הכל כמובן מאליו, כעסו כל הזמן ושנאו? מסקרן, אגב, לדעת אילו דברים יפים יוכלו ילדיו להבין ממותו בבוא העת... הרבה בריאות. העושר לפעמים מבלבל דעתו של אדם.
ה_שגריר  |  13.08.10
לכל התגובות