בלעדי ל"כלכליסט": המדינה שוקלת לסגור את חברת הפחם

גילויי מאגרי הגז הטבעי עשויים להפוך גם את מבנה החברות הממשלתיות שעוסקות באנרגיה: ל"כלכליסט" נודע שהמדינה שוקלת לבצע שינוי מהותי באופן פעולתה של חברת הפחם, שאחראית על יבוא ואספקת פחם עבור הפעלת תחנות הכוח בישראל.

רשות החברות הממשלתיות - האחראית על חברת החשמל שבמסגרתה פועלת חברת הפחם - צפויה להביא בקרוב החלטה בנושא לאישור הממשלה, שלפיה פעולתה של חברת הפחם תצטמצם בהדרגה עד כדי סגירה. הסיבות: חברת החשמל שוקלת בימים אלה להסב חלק מיחידות הייצור שלה בחדרה מפחם לגז, ובמקביל המדינה מתכוונת להקים תחנת כוח דו-דלקית באשקלון שתפעל בעיקר על גז, בעוד הפחם משמש כגיבוי.

גורם בכיר שמקורב לנושא אמר שנכון להיום לא ניתן לסגור את החברה באופן מיידי מכיוון שכ־50% מכושר ייצור החשמל נשען על פחם, אולם עם המעבר לעבודה בגז טבעי תרד קיבולת יבוא הפחם לישראל, מה שיצריך שינוי במבנה החברה.

חברת הפחם היא חברה־בת של חברת החשמל מאז 1981. מנכ"ל חברת הפחם הוא משה ברונשטיין ויו"ר הדירקטוריון הוא מנכ"ל חברת החשמל עמוס לסקר. עד 2004 כ־70% מייצור החשמל בישראל נשען על פחם ולכן היה צורך בהפעלת החברה באופן רציף. לפי נתוני האוצר, היא אחראית כיום על יבוא של 12.5 עד 13 מיליון טונות פחם בשנה. עיקר היבוא מגיע מאירופה ואפריקה.

באוצר מסבירים שלא ניתן לכמת במדויק את עלויות החברה, אולם בהתחשב בממוצע המחירים של אוגוסט 2010 מדובר ב־400 מיליון שקל לחודש. העלות כוללת הובלה, פריקה ובלו (מס). אחד השינויים שנבדקים הם להכניס את חברת הפחם כמחלקה מצומצמת בתוך חברת החשמל ולא להפעילה כחברה נפרדת.

"לא ידוע מה נעשה בחברה"

חברת הפחם הוחזקה בעבר על ידי המדינה (74%) וחברת החשמל. ב־2003 נרכשה החברה במלואה על ידי חברת החשמל תמורת 36 מיליון שקל. שר התשתיות אז, יוסף פריצקי, טען שיש להפריט את חברת הפחם ולפטר את כל מנהליה וחברי הדירקטוריון. זאת מכיוון שלטענתו מדובר בחברה ש"אף אחד לא יודע מה נעשה בה".

במשך השנים הועלו טענות נגד ראשי החברה בדבר נטילת משכורות מנופחות וחלוקת חוזים בלי לערוך להם מכרז. ב־2002 התכוון משרד התשתיות לבצע שימוע למנכ"ל חברת החשמל אז, אלי לנדאו, לאחר שנטען כי העניק תנאי פרישה חריגים למנכ"ל חברת הפחם בועז לאור. בסופו של דבר השימוע לא התקיים.

חברת החשמל הכחישה שיש כוונה לסגור את חברת הפחם.