פרשת העמלות הצולבות בתחום האשראי: העליון לא נבהל מהאיום של חברות הדלק

בית המשפט העליון דחה ביום ה' האחרון את בקשת ארבע חברות הדלק - פז, דלק, סונול ודור אלון - להצטרף להליך המתקיים בבית הדין להגבלים עסקיים מאז 2006 בעניין ההסדר הכובל בתחום העמלות הצולבות של חברות האשראי.

השופט אדמונד לוי ציין בהחלטה שהוא לא מתרשם במיוחד מהאיום של חברות הדלק על העלאה דרמטית של כ-80% בשיעור עמלת סליקת האשראי בתחנות הדלק, וקבע כי "בטענותיהן אודות הנזק החמור שייגרם להן ולציבור לא מצאתי ממש".

ב-2006 פנו הבנקים וחברות האשראי, הפועלים, ישראכרט, לאומי, לאומי קארד, דיסקונט והבנק הבינלאומי, בבקשה לאשר להן הסדר כובל בתחום. עמלת הסליקה הצולבת מועברת בין חברות האשראי. לדוגמה, אם בחנות שבחרה בלאומי קארד כחברה הסולקת משלם לקוח עם כרטיס ישראכרט, לאומי קארד אחראית על העברת הכסף מישרארכט לחנות, ועל כך היא משלמת לישראכרט עמלה צולבת. עמלה זו נקבעת בהסדר בין החברות. מאחר שמדובר בהסכם כובל בהגדרתו, הוא נדרש לאישור של בית הדין להגבלים עסקיים.

הסדר הסליקה הצולבת מיטיב עם הציבור, בכך שהוא מאפשר לו חופש פעולה בשימוש בכרטיסי האשראי. המתנגדים לצעד זה הם דווקא בתי העסק הגדולים, למשל חברות הסלולר וסופר-פארם, המבקשים להפחית את עמלת הסליקה.

בשנת 2008 קבע ביה"ד להגבלים את הקטגוריות של בתי העסק לגובה העמלות. תחנות הדלק, יחד עם בתי עסק אחרים, היו בקטגוריה הראשונה, עם שיעורי העמלה הנמוכים ביותר. מה שעורר את חברות הדלק היה החלטה ישנה ולפיה מסוף יולי 2010 כמה קטגוריות יאוחדו - דבר שאמור להקפיץ את העמלה שמשלמות חברות הדלק.

הפנייה המאוחרת לביה"ד להגבלים עסקיים - כמעט ארבע שנים לאחר שההליך החל, אף שאת ההתנגדות להסדר כובל צריך להגיש תוך 30 יום מהפרסום ברשומות - גרמה לכך שביהמ"ש דחה את הבקשה.