יו"ר ועדת ההשקעות של כלל ביטוח: "צריך להודות לדנקנר על ההזדמנות שהביא"

איש העסקים נוחי דנקנר ניצל את קשריו הטובים עם מנכ"ל קרדיט סוויס, והכניס ביום חמישי את החברות כור וכלל ביטוח שבשליטתו להרפתקה חדשה - השקעה של 250 מיליון דולר בקרן השקעות חדשה שהקים הבנק השוויצרי להשקעות במוצרי חוב בשווקים מתעוררים.

קרן ההשקעות בשם אמקו (EMCO), בהיקף של כמיליארד דולר, תתחלק באופן שווה בין הבנק ושלושת בעלי המניות העיקריים בו - קבוצת אי.די.בי, משפחת אוליאן (OLAYAN) הסעודית וקרן ההשקעות הלאומית של ממשלת קטאר. השקעת אי.די.בי בקרן תתחלק בין שתי החברות־הבנות כור וכלל ביטוח — כאשר כל אחת מהן תשקיע 125 מיליון דולר.

"אנחנו צריכים להגיד תודה לנוחי דנקנר על שהביא לנו את ההזדמנות הזו" - אמר ל"כלכליסט" בסוף השבוע עידו דיסנצ'יק, יו"ר ועדת ההשקעות של כלל ביטוח.

אין זה דבר שבשגרה שחברת ביטוח נכנסת להשקעה בהיקף של 125 מיליון דולר בקרן אחת - למעשה מדובר באחת ההשקעות הגדולות אי פעם שביצעה כלל ביטוח בקרן יחידה. "אין בכוונתי לחשוף דיונים פנימיים של ועדת ההשקעות מעל גבי העיתון, אך כמי שעוסק בהשקעות בעולם הגדול, אני לא מכיר הזדמנות דומה לזו", אמר דיסנצ'יק. "קיימנו שלוש ישיבות, שמענו סקירות, בחנו את הנושא ביסודיות".

רוב ההשקעות יתבצעו באסיה

הקרן המתמחה בשווקים מתעוררים תפעל לתקופה של חמש שנים, עם אופציה לשנתיים נוספות, ומרבית השקעותיה (מעל 50%) יתבצעו באסיה. כשליש מההשקעות יתבצעו במדינות אמריקה הלטינית, והיתר במזרח אירופה, כאשר סין, הודו, ברזיל, אינדונזיה ומקסיקו הן בעדיפות ראשונה, ורוסיה, אוקראינה, בולגריה וטורקיה בעדיפות שנייה.

הקרן תעניק בעיקר הלוואות לתקופה קצרות, לחברות שזקוקות להון מיידי, וכמעט שלא תשקיע במניות. עיקר הסכום יושקע בענפי תשתיות, מכרות, נפט וגז וכן סחורות ומזון. התשואה (IRR) שמצפה קרדיט סוויס להשיג לאי.די.בי וליתר משקיעי הקרן היא של 17%–18% בשנה.

33 מיליון דולר מסכום ההשקעה תקצה כלל ביטוח מכספי הנוסטרו (ההון העצמי) שלה, ועיקר הסכום, 92 מיליון דולר (כ־350 מיליון שקל), יושקע מכספי העמיתים בביטוחי החיים, הגמל והפנסיה. עד כה החזיקה כלל ביטוח בחשיפה של מאות מיליוני שקלים לשווקים המתעוררים, ועתה היא מגדילה בעשרות אחוזים את החשיפה ואף יותר מכך (עם זאת, גם לאחר ההשקעה, לכלל ביטוח חשיפה של כמיליארד שקל בלבד לשווקים מתעוררים מתוך תיק נכסים של כ־100 מיליארד שקל).

דיסנצ'יק, ששימש בעבר גם יו"ר בזק וחבר דירקטוריון בנק הפועלים, נחשב למקורבו של דנקנר. הוא מדגיש כי "שאלת ההשקעה נבחנה מול אגף הפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר, עוד טרם שהתקבלה ההחלטה. וידאנו מראש שלוועדת ההשקעות של כלל ביטוח יש מנדט לקבל החלטה מהסוג הזה, שבה מעורב גם בעל השליטה".

גורמים באגף הפיקוח על שוק ההון מאשרים כי כלל ביטוח הציגה בפניהם את ההשקעה טרם אישורה, כדי לוודא שההליך חוקי, ומסקנתם היתה כי על פניו אין פסול בהשקעת כלל ביטוח בגוף הקשור לבעל השליטה, משום שלדנקנר שיעור אחזקה נמוך יחסית בקרדיט סוויס (כ־3.2%). עם זאת, על פי הגורמים באגף הפיקוח, בחינת הנושא טרם הסתיימה.

האם הוצגו בפני ועדת ההשקעות של כלל ביטוח חלופות להשקעה בקרן?

דיסנצ'יק: "לכל השקעה יש אלטרנטיבה, השאלה מהי. חיפשנו השקעה שתביא תשואה גבוהה ודי בטוחה, ללא הימור, והגענו למסקנה שזו הזדמנות".

מנגד, כמה בכירים בגופים מוסדיים ובחברות ביטוח מתחרות העלו שאלות לגבי ההשקעה: "אם ההשקעה היתה מגיעה לשולחנו של רועי יקיר (מנהל ההשקעות של כלל ביטוח - ר"ב), כשדנקנר לא קשור לעניין, אני בספק אם הוא היה נכנס אליה, וודאי לא בהיקפים האלה", אמר מנהל השקעות באחת מחברות הביטוח.

עיבוי נוכחות באמריקה הלטינית

את ההצעה להשקיע בקרן אמקו קיבל דנקנר מסגן יו"ר קרדיט סוויס, אורס רוהנר, שביקר בארץ בחודש מרץ. את הקרן ינהלו שלושה בכירים בבנק השוויצרי. שניים מהם, אנטון דגלאס וג'ונתן מק־הרדי, ביקרו בארץ בשבוע שעבר וערכו מצגת בפני הדירקטוריונים של כור וכלל ביטוח.

"ההשקעה בקרן תאפשר לנו לעבות את הפעילות במדינות כמו סין, הודו וברזיל, ולייצר נוכחות במדינות נוספות באסיה ובאמריקה הלטינית, שמתאפיינות בקצבי צמיחה גבוהים ובפוטנציאל גבוה ליצירת ערך. זה נדבך חשוב באסטרטגיה של אי.די.בי להגדלת הפעילות בחו"ל, תוך יצירת תמהיל עסקי מאוזן של השקעות בשווקים מפותחים ובשווקים מתעוררים", אמר דנקנר בסוף השבוע. לדבריו, "התעצמות השווקים המתעוררים היא חלק מתהליך כלכלי־פוליטי משמעותי שעובר העולם, שבמרכזו מעבר מדורג של הגמוניה כלכלית מהמערב אל המזרח".

דנקנר מגדיל, עם ההשקעה בקרן אמקו, את החשיפה של אי.די.בי לחו"ל ל־43% מהיקף הפורטפוליו של הקבוצה, לעומת 7% מהיקף הפורטפוליו, עת רכש את השליטה בקבוצת אי.די.בי ב־2003. דנקנר ניסה לבצע כמה השקעות בשווקים מתעוררים, אבל הגיע למסקנה כי הדבר דורש היכרות עמוקה עם שווקים אלה ותרבותם — ולכן העדיף לבצע את ההשקעה באמצעות קרדיט סוויס, שלו היכרות ונוכחות חזקה בשווקים המתעוררים.

לצורך ההשקעה, יבקשו כלל ביטוח וכור ככל הנראה חבילות מימון שיתפרסו על פני שנתיים (זאת אף שבקופת כור היו בסוף הרבעון השני 938 מיליון שקל). לקרדיט סוויס תהיה עיקר ההשפעה בניהול הקרן, אבל לכל אחד משלושת שותפיו - ובהם אי.די.בי של דנקנר - יהיה נציג בוועדת ההשקעות וזכות וטו ביחס להיבטים שונים של ההשקעות.

סכנה של איבוד שליטה

מנכ"ל כלל ביטוח, שי טלמון, אמר בישיבת דירקטוריון החברה ש"מדובר בהזדמנות מצוינת להשקעה בקרן אקסקלוסיבית, שכל חברת ביטוח היתה מקבלת בשמחה".

מנהלי ההשקעות בחברות ביטוח מתחרות נשמעו אחרת. לדברי אחד הבכירים: "כאשר מנהל השקעות בוחר קרן שעוסקת במגוון רחב של השקעות באזורים מגוונים, הוא למעשה מאבד שליטה על התזרים ועל אופן ניהול הכסף, והרבה יותר קשה לו לרדת לרזולוציה של ההשקעה ולאפיין אותה האם היא טובה או לא. לא משנה עד כמה אתה סומך על מנהל הקרן, התפקיד שלך הוא להביא לעמיתים את התשואה הכי טובה, ולא להאציל את הסמכות הזו".

לדברי אותו בכיר, יש חלופות טובות יותר להשקעה הכוללנית: "הייתי משקיע בכמה קרנות שונות, כל אחת בארץ יעד אחרת, או משקיע בחברה מסויימת שכל הביזנס שלה הוא בשווקים מתעוררים - גם זו דרך חשיפה לשווקים הללו. בשיטה של השקעה בקרן אחת עם טווח השקעה רחב כל כך, אתה מאבד דרגות חופש ויכולת לשנות כיוון אם צריך".

מנהל אחר ציין כי "השקעה בשווקים מתעוררים היא כיוון נכון, אבל השקעה בתחום אחד בלבד יכולה להתברר כמוטעית".

מנהל השקעות נוסף התייחס לאורך חייה של הקרן (חמש שנים) ולאובדן היכולת לשלוט על התזרים: "לכאורה מדובר על 125 מיליון דולר, שלא קוראים להם בבת אחת אלא על פני השנים. אבל קרה לנו כבר שהשקענו בקרן בדרום אמריקה, שקראה לכל הכסף בשנה הראשונה. מעבר לזה, בתקופה האחרונה המשקיעים נזהרים יותר מקרנות הפרייבט אקוויטי, שקשורות בתודעה לקרנות הגידור, ששיחקו תפקיד מכריע במשבר. צריך לבדוק אם לקרן הזו יש יכולת להתמנף, גם זה פקטור".

"בכלל ביטוח שמים הרבה מאוד ביצים בסל אחד - אין בתיק שלהם הרבה השקעות בסדר הגודל הזה, ואני לא יודע אם ההשקעה הזו היתה מגיעה לשולחם אם לדנקנר לא היה תפקיד אישי בה".

מנהל השקעות אחר דווקא רואה את הדרך של כלל ביטוח כנכונה: "אם אני בתחילת הדרך בשווקים מתעוררים, ורוצה לטעום מהם, זה לגיטימי ללכת על קרן כוללנית, לבדוק איך הולך, ואז להמשיך באופן פרטני יותר, כשאני מתמקצע. השקעה של 1% מהתיק של כלל ביטוח בשווקים מתפתחים זה לא הרבה. היום נכון להשקיע במקומות האלו יותר מאחוז בודד".

את ההשקעה הגדולה ביותר בתיק ביטוחי המנהלים ביצעה עד כה כלל ביטוח בקרן גידור של קרדיט סוויס. מדובר בהשקעה בהיקף של כ־1% מתיק הביטוח, שיצאה אל הפועל עוד ב־2004, הרבה לפני שדנקנר החל לרכוש את מניות הבנק — השקעה ששווייה ההוגן עומד על 220.5 מיליון שקל. שווי ההשקעה של כלל ביטוח בקרן סקיי של צבי יוכמן וניר דגן עומד על 27.3 מיליון שקל. היקף החשיפה של כלל ביטוח לקרנות השקעה (לרבות פרייבט אקוויטי, קרנות גידור והון סיכון) עומדת בסך הכל על כ־4.2% מהתיק.

לשם השוואה, ההשקעה הגדולה ביותר של חברת הביטוח המתחרה מגדל בקרן פרייבט אקוויטי ישראלית היא בקרן פורטיסימו של יובל כהן. מגדל השקיעה בה כ־160 מיליון שקל מתוך 320 מיליון שקל שגייסה פורטיסימו בסך הכל. ההשקעה הגדולה ביותר של

מגדל בקרנות בחו"ל היא בקרן רוטשילד הזדמנויות אירופה, בהיקף של 52 מיליון שקל. קרן הגידור העיקרית שבה מושקעת מגדל היא QFR Victoria - שווי השקעה של 141 מיליון שקל.

אי.די.בי מחזיקה כיום ב־3.24% ממניות קרדיט סוויס, בהשקעה כוללת של 7 מיליארד שקל. עד כה מימשה הקבוצה מניות של הבנק ברווח כולל של 3.2 מיליארד שקל. קרדיט סוויס נסחר לפי שווי 56 מיליארד דולר והלימות ההון שלו היא הגבוהה מבין הבנקים האירופיים ועומדת על 16.3%.

שיתוף פעולה ערבי־ישראלי

בקרן שמוביל קרדיט סוויס יווצר שיתוף פעולה בין גוף עסקי ישראלי מוביל לממשלה ערבית (קטאר) ולמשפחת אנשי עסקים ממוצא סעודי. ליצחק תשובה, שותפו של דנקנר בלאס וגאס, יש כבר ניסיון דומה: הוא מחזיק בשותפות עם הנסיך הסעודי ואליד בן טלאל במלון הפלאזה בניו יורק, ושותף עם חברת ההשקעות של ממשלת דובאי בפרויקט נדל"ן בהיקף של 1.1 מיליארד דולר בסינגפור.

עקב הרגישות הפוליטית, לא צוינו בהודעת קרדיט סוויס ובהודעת אי.די.בי שמות שלושת בעלי המניות השותפים בקרן (כמו גם בבנק), ובמקום זאת הסתפקו במונח "בעלי המניות העיקריים". הונה של משפחת אוליאן הסעודית מוערך ב־14 מיליארד דולר. הקרן של ממשלת קטאר מנהלת 60 מיליארד דולר.

שיעור התשואה הפנימי (IRR) שמבקשת הקרן להשיג למשקיעים היא של 17%–18% לשנה, כאשר ההלוואות יינתנו לטווח קצר יחסית. במדינות המתפתחות יש לחברות בעיה לממן הון חוזר מאחר והמערכת הבנקאית אינה חזקה דייה, והריבית המקובלת עומדת על 12%–13% כך שהמרווח מהריבית הבנקאית הנו של 6%–5% לשנה.