אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרילנסרים נפלו בין הכיסאות: בלי בוס, בלי זכויות צילום: אוראל כהן

הפרילנסרים נפלו בין הכיסאות: בלי בוס, בלי זכויות

העסקת פרילנסרים צוברת תאוצה במגוון תחומי עיסוק, וקורצת לבעלי מקצוע שרוצים להתנתק מהבוס. אולם החקיקה עדיין תקועה בעולם ההעסקה ישן, שבו הפרילנסר הוא חסר זכויות. "כלכליסט" יצא לבדוק איך מתמודדים עם חוסר תשומת הלב מהמחוקק, ומה המחיר שלו

15.08.2010, 15:03 | יונית נפתלי

צורת ההעסקה הפרילנסית, שבה בעל מקצוע חופשי אינו מועסק במקום מסוים באופן בלעדי אלא עובד לפי פרויקט, נחשבת לצעירה יחסית, וזכתה לפריחה עם כניסתו של דור ה־Y לשוק העבודה. בני דור ה־Y, המכונה גם "דור הרשת", "דור המילניום" ו"ילידים דיגיטליים", מוגדרים כמי שנולדו בין אמצע שנות השבעים לאמצע שנות התשעים, ומתאפיינים בנגישות, היכרות והסתמכות גבוהה על טכנולוגיה ומדיה, וכן בתזזיתיות שניכרת בכל תחומי חייהם.

"הפרילנסיות היא תופעה שמשגשגת בעשור האחרון", אומר יהודה טלמון, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (לה"ב). "היא התחילה ממקצועות חופשיים כגון עורכי דין ואנשי תקשורת, אולם בשנים האחרונות טווח המקצועות הלך והתרחב".

יהודה טלמון, נשיא לה"ב יהודה טלמון, נשיא לה"ב יהודה טלמון, נשיא לה"ב

קשה לבודד את מספרם המדויק של הפרילנסרים מכלל ציבור העצמאים, אך טלמון מעריך כי מדובר בפלח אוכלוסייה ההולך וגדל, ובתופעה "שמעסיקים אימצו בחום ומועסקים מכל הגילים והדורות מוצאים את עצמם לוקחים חלק בה. פרילנסר מוגדר כמי שעובד עם מעסיק עיקרי אחד, האחראי על לפחות 75% מהכנסתו. כיום יש כ־200 אלף עצמאים בישראל, ואני מעריך שכמחצית מהם פרילנסרים".

הגמישות והשליטה על תכנון זמן העבודה קורצות לבני דור ה־Y, שמאמצים את שיטת הפרילנס בחום ומהווים חלק נכבד מהעובדים בה. "בני הדור כמועסקים מתאפיינים בעיקר נטייה לעבודה במקביל (מולטי־טסקינג), טשטוש בין זמן העבודה לזמן הפרטי, אי־קבלה של מבנה היררכי, נטייה ללמוד מניסיון ולא מסמכות ועוד", אומרת ד"ר קרין ברזילי נהון, ראש המרכז למידע וחברה מאוניברסיטת וושינגטון, שחקרה עם עמיתה פרופ' בוב מייסון את השתלבותם של בני הדור בארגונים גדולים.

אולם מאפיינים ייחודיים אלה מתנגשים עם אלו של המעסיקים, השייכים לרוב לילידי שנות הארבעים עד אמצע שנות השישים. "רוב המעסיקים אינם עורכים שינויים מהותיים בתרבות הארגונית שלהם עבור דור ה־Y ומנסים לשלוט בו, אם על ידי כפיית הערכים הישנים תוך הפעלת סמכות, ואם על ידי חסימת הטכנולוגיה", אומרת ברזילי נהון. העימות החזיתי בין שני עולמות הערכים מהווה גם הוא, כנראה, חלק ניכר בשגשוגה של צורת ההעסקה.

עם זאת, בגלל היותה של הפרילנסיות צורת העסקה שרק בשנים האחרונות הפכה למועדפת, סוגיית זכויות המעסיק והמועסק עדיין לא זכתה לרגולציה וחקיקה מסודרת. הפרילנסר אינו זכאי לפיצויי פיטורים ללא קשר לזמן העסקתו, הביטוח הלאומי אינו מגדיר אותו זכאי לדמי אבטלה, וכל ההפרשות לפנסיה ולפיצויים נופלות על כתפיו - וחלקן אף לא נחשבות כהוצאה מוכרת. לה"ב, בראשות טלמון, מנסים להוביל לשינוי במעמדו של הפרילנסר שיאפשר לו ליהנות מהזכויות שמקבלים השכירים והעצמאים. בינתיים מביא "כלכליסט" את סיפורם של שלושה פרילנסרים, המתמודדים לבדם מול ביטוח לאומי, קרנות הגמל ועוד.

שילוב זה הכי

 

סיגל קו־אל, מטפלת בתנועה העובדת כפרילנסית כשש שנים, מכירה את הבעיות הללו מקרוב. אחד היתרונות של העבודה כפרילנסר הוא התשלום עבור העבודה נטו, אך במקצועה של קו־אל, הדבר מתגלה לעתים כחיסרון. "אם מטופל לא מגיע או שקבוצה שאני אמורה להנחות מתבטלת מסיבה כלשהי, אני לא אקבל תשלום עבור הביטול", אומרת קו־אל. "הזמן שהושקע בהכנות מראש, נסיעות ועוד - פשוט יורד לטמיון".

עוד בעיה היא המחויבות הרופפת של המעסיק כלפי הפרילנסר. לפני כשנה נשכרה קו־אל על ידי מרכז טיפולי להורים ולילדים, אולם המרכז התמהמה באישור התקציב, ותאריך תחילת עבודתה נדחה שוב ושוב. קו־אל מצאה את עצמה ללא הכנסה מספקת. למרות החסרונות, היא מוצאת שצורת ההעסקה כפרילנסרית טובה יותר מלהיות שכירה: "השכר לשעה גבוה מהשכר שקיבלתי כשכירה, והמסגרת הלא פורמלית מאפשרת לי לשלב בצורה נוחה את ההורות, הלימודים ועבודות נוספות".

הנוסחה המועדפת, לפי קו־אל, היא שילוב בין עבודה כשכירה במשרה מצומצמת לבין עבודה כפרילנסרית. "השילוב הזה מעניק לי גם את יתרונות השכר, וגם - לפחות באופן חלקי - את ההגנה הסוציאלית שיש לשכירים".

חרב פיפיות

נועם זכאי, מנהל פיתוח ומנהל מוצר מתחום התוכנה, מכיר את רוב הסטטוסים של מועסק הקיימים במשק. זכאי עבד כשכיר במשך 12 שנה, ואחריהן יצא לדרך עצמאית והקים חברה עם שותף. כשהשותפות התפרקה בחר זכאי לעבור למעמד של פרילנסר.

"המעבר לפרילנסיות היה טבעי אחרי האפיזודה העצמאית", אומר זכאי. "זו היתה בחירה טקטית שנועדה לתת לי את היכולת לבחור בניחותא מה יהיה המשך הדרך. כפרילנסר, הגמישות והשליטה על הזמן שלך הן יתרון עצום בתקופות מעבר, ובתחום שלי רבים עושים את המעבר אחרי תקופה של יזמות או בין עבודות כשכירים".

נועם זכאי. שולט בזמן, צילום: דורון גולן נועם זכאי. שולט בזמן | צילום: דורון גולן נועם זכאי. שולט בזמן, צילום: דורון גולן

יכולת השליטה על הזמן היא פועל יוצא של סוג ההתקשרות בין הפרילנסר למעסיק - התקשרות עניינית המתמקדת באספקת תוצר ספציפי. למרות יתרונותיה של ההתקשרות, רבים מהפרילנסרים נפגעים ממנה. גם זכאי גילה שהיא עשויה להיהפך לחרב פיפיות: "בתקופת המיתון רבים פוטרו, השוק היה מוצף והמעסיקים ביטלו פרויקטים והורידו מחירים בצורה משמעותית. אנשים סביבי מצאו את עצמם במצב שהשתנה בן רגע - מעבודה על פרויקט שחשבו שתימשך שנה, לעבודה שנמשכה רק כמה חודשים או בוטלה".

הפרילנסיות נפוצה במיוחד בתחום ההייטק, שממנו מגיע נועם, שניידות העובדים בו היא מהגדולות במשק. "ההייטק הוא ממילא תחום שאינו מציע ביטחון תעסוקתי גבוה. המעבר לפרילנסיות לא נתפס אצלי כשינוי כזה גדול, וגם את המצב הזה תפסתי כזמני. כל עוד זה התאים לצרכיי נשארתי פרילנסר, ומרגע שזה הפסיק חזרתי להיות שכיר. הפרילנסיות היא לא בהכרח אידיאולוגיה או עבודה רווחית יותר. היא מצב צבירה אפשרי, שבנסיבות מסוימות יכול להתאים לי".

גמישות וענייניות

 

הדר גת, כותבת ועורכת פרילנס בעיתונות ובפרסומים אחרים ונציגת דור ה־Y, החלה את דרכה כשכירה. המשברים שטלטלו את ענף העיתונות המודפסת לא פסחו עליה, והיא נתקלה בתופעות של הלנת שכר, קיצוץ תקציבים וסגירה פתאומית של מגזינים או מוספים שעבדה בהם.

כמה גורמים הניעו אותה להיהפך לפרילנסרית: "הביטחון בענף הוא רעוע ממילא, ולא ראיתי הבדל גדול בין שתי צורות ההעסקה מבחינת ביטחון תעסוקתי. גם המחשבה שאוכל לברור את התכנים והאנשים שאני עובדת מולם קסמה לי מאוד. בן זוגי ואני רצינו להיות הורים, והאמהות שרציתי לא יכלה להסתדר עם עבודה במשרה מלאה".

הדר גת. רצתה להיות אמא, צילום: אוראל כהן הדר גת. רצתה להיות אמא | צילום: אוראל כהן הדר גת. רצתה להיות אמא, צילום: אוראל כהן

במהלך עבודתה כפרילנסרית חזרה גת לעבודה במערכת גדולה למשך כחודש, ניסיון שאישש את הבחירה שעשתה. "היתרונות של העבודה כפרילנסרית התחדדו אחרי החודש הזה. כיום אני כבר אמא, ונוכחתי שעבודה נטולת גמישות לא תאפשר לנו להיות המשפחה שרצינו להיות. גם האפשרות להיות עניינית מאוד מול המעסיק - מה שלא תמיד מתאפשר במערכת - נעימה לי יותר. ואף שחופש הבחירה אינו כה גדול כפי שחשבתי בהתחלה, גיוון התכנים שלי בכל זאת גדול מאוד, ואני עושה פחות דברים שאין לי עניין בהם. החיסרון הוא, כמובן, היעדר רשת הביטחון הסוציאלית".

אין זכות להתאגד

 

כפרילנסריות, קו־אל וגת אינן מפרישות משכרן לטובת הגנה סוציאלית - הגנה שאילו היו שכירות, היה המעסיק מחויב לספק להן. שתיהן אומרות שהסיבה היא בעיקר שהשכר אינו גבוה מספיק כדי לאפשר זאת.

"כדי שעובד יוכל להפריש משכרו לטובת הגנות סוציאליות, השכר צריך להיות גבוה ב־40% משכרו של שכיר", אומרת עו"ד גליה גרינגרד שמולוביץ' ממשרד גרינגרד שמולוביץ'. "אולם במגזרים רבים, צורת ההעסקה כפרילנסר נהפכה לנפוצה כל כך שנקבע מעין סטנדרט מקובל לשכר, שברוב המקרים אינו גבוה בהרבה משל השכירים, אלא נטול הרכיבים הסוציאליים שהשכירים נהנים מהם כמו המחויבויות של המעסיק לתת התראה מוקדמת על פיטורים וכיוצא בכך".

רוב הפרילנסרים אינם מצליחים לכסות את עצמם מפני כל הסכנות התעסוקתיות. גם אם ההפרשה לפנסיה נפוצה יחסית, ההגנה מפני פיטורים והפרשה שנועדה להגן מפני אבטלה הן נדירות מאוד. כמו כן, כפרילנסרים יכולת המיקוח של העובדים על שכרם ותנאיהם היא מוגבלת מאוד. אף שיש ארגוני עובדים המאגדים פרילנסרים, טלמון מסביר כי אין להם יכולת ממשית לקבוע רף מינימום לשכר עבור שירותים מסוימים. "חוק ההגבלים העסקיים אינו מונע מעובדים להתאגד ולהילחם על השכר, אבל אם הפרילנסרים מתכנסים כדי להחליט על תעריף מינימום עבור שירות מסוים, הממונה על הגבלים עסקיים רואה בזה 'תיאום קו פעולה' - דבר הנחשב כעבירה", אומר טלמון.

וכך למרות שצורת העבודה הפרילנסרית קורצת ליותר ויותר מועסקים, שרואים בה היום לא רק ברירת מחדל, אלא דרך חיים, החקיקה עדיין לא מיישרת קו עם עולם התעסוקה.

היכולת היחידה של הפרילנסר להשיג הטבות סוציאליות היא בבתי הדין לעבודה. "פרילנסר שסיים את העסקתו יכול לנסות ולקבל הטבות סוציאליות שהיו מגיעות לו כשכיר. עליו לפנות לבית המשפט ולהוכיח שהתקיימו יחסי עובד־מעביד באמצעות מבחנים שונים", אומרת עו"ד גרינגרד שמולוביץ'. מבחנים אלה נקבעו במהלך השנים על ידי פסיקת בית משפט, עם זאת, היא מציינת כי כל מקרה נדון לגופו, כך שבסופו של יום, גם בית המשפט אינו גורם המסדיר את יחסי העבודה עבור הפרילנסרים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

24 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

24.
יש שני סוגי פרילנסרים - שימו לב להבדל החד בינהם בבקשה..
1, פרילנסר קלאסי - אולי באמת ראוי וכדאי להיות - עמצאי הייטוק שנותן שירותים מזדמנים ללקוחות מזדמנים . 2. "פרילנסר מודרני" - פסאדו פרילנסר, שהוא בעצם שכיר לכל דבר במסווה של "עובד עצמאי המקבל חשבונית כי למעסיק נח לקרוא לו פרילנסר ולו אין יכולת לסרב" עובד כזה מקבל ברוטו דומה מאוד לשלי (אני שכיר) ואולי מפתים אותו ב10 אחוז תוספת לברוטו שלי אך נשללות ממנו כל הזכויות הסוציאליות שעליהן עמלו שנים העובדים בארץ ושתקועות למעסיקי ההיטק החמדן כמו עצם בגרון - קרן השתלמות (שהיא בעצם תוספת של 7.5% בשכר שרובה המכריע פטור ממס). ופנסיה - ביטוח מנהלים תוספת של 5 אחוז פטור ממס + זיכוי ממס על 5 אחוז שאני מפריש, חופשות רגילות ומחלה שהם 36 ימי חופש בתשלום בשנה !!, הודעה מוקדמת לפיטורים, פיצויי פיטורים, סיבוס, פלאפון, דמי אבטלה אחרי פיטורים (שהם 120 ימי עסקים - חצי שנה בפועל שבהם אתה מקבל 7.5K נטו). לנשים - חופשת לידה (60 אלף ש"ח לשלושה חודשים לאשת היטק שעושה 20K בחודש) איסור על פיטורים לפני ואחרי הריון.. כל אלה ועוד רבות אחרות נחסכות ע"י המעסיק הערמומי שפשוט מגייס עובדים בשיטה חדשה של "פסאדו פרילנסר". אותו פרילנסר עובד בפיקוח הדוק ממש כמוני עם החתמת שעון במשרד ומקבל שכר גלובאלי למרות השעות הנסופות שטוחן - ממש כמוני. הוא שכיר לכל דבר שהופשט מזכויותיו. רק שלא היתה לו ברירה אלה להסכים לטריק הזה של המעסיק שפושט אותנו מזכויותינו, כי השוק חלש.. עצוב.
עבד מודרני  |  18.08.10
23.
הבעיה הגדולה אצל פרילאנסים היא מוסר התשלומים הישראלי
רק בישראל מעסיק יכול להחליט שהוא משלם לך שוטף +90 מיום קבלת החשבונית. זאת אומרת ששילמת מס הכנסה ומע"מ על כסף שלא הגיע אליך עדיין. זאת שערוריה גדולה מה שהולך פה עם הפרילאנסים. אין דמי אבטלה, אין מוסר תשלומים, אין זכויות, רק חובות לשוף הפעיל - מס הכנסה ושום דבר בתמורה. הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה...
אסף , ת"א  |  17.08.10
22.
לשי מתל אביב: זה לא התפקיד של האתר שציינת אלא של המדינה
זה אחלה שמצאת מי שיסדיר עבורך, בעד תשלום(!) את כל הזכויות שבתור עובד מגיעות לך. שוק העבודה משתנה ופרצה קוראת לאופורטינסט, האתרים הללו פשוט עושים כסף ממה שהמדינה הזניחה. במקום לעודד את זה ולחשוב שאתה חכם גדול, תחשוב על התמונה הגדולה ותראה שמפקירים אותך ועוד אלפים כמוך. בספרד ובמדינות נאורות אחרות יש כבר חקיקה בנושא .פה אין אפילו מודעות של הפרילנסרים עצמם. כמו שכתוב בתגובה הראשונה, יש כל מיני דרכים לגרום למישהו שדופקים אותו לחשוב שמצבו נפלא. הפרילנסרים צריכים להתעורר!!
לשי מתל אביב  |  17.08.10
20.
לא מתאים למי שמחפש בטחון תעסוקתי ולא יודע חשבון לשאר מתאים מאד הבעיה החקיקה
צורה מעולה של העסקה שאינה מוכרת בחוק הישראלי. המעסיק מקבל את המיטב העוסק מקבל שכר גבוה הבעיה שהחוק מגן על העובד באופן גורף על חשבון המעביד ולכן כל מועסק עצמאי שאינו עובד במקום אחד נוסף,לפחות, יכול לדרוש , לאחר גמר העסקתו תנאים של שכיר בנוסף למה ששולם לו. בקיצור מילכוד 22 בישראל אדם , שאינו שכיר, אינו יכול להחליט באיזה תנאים הוא רוצה לעבוד יש "חכמים" שמחליטים עבורו. העיקר שמשרדי הממשלה ובנק ישראל ממנים ועדות ומוציאים דוחות כיצד להרחיב את שוק העבודה. ראו דוח להרחבת התעסוקה שפורסם היום לעג לרש.
אזרחית  |  17.08.10
לכל התגובות