דו"ח טכנולוגי: כשגוגל מכרה את נשמתה

כל העדכונים, הכתבות והמדורים של טכנולוגי - היישר לפייסבוק שלכם

 

מעכשיו, סתם עוד תאגיד

כשהגיעה גוגל להסכמה עם ורייזון על השעיית ניטרליות הרשת בסלולר, היא כנראה לא שיערה שהתגובות יהיו עוינות כל כך. החברה ניסתה בסוף השבוע, באיחור ניכר, להתמודד עם הטענות נגדה. הניסיון התקבל בבוז ניכר בבלוגוספירה הטכנולוגית: GigaOm הגדיר את התגובה שלה כ"צולעת", והוא עוד היה סלחני.

זה היה חייב לקרות מתישהו: עוקבי גוגל ותיקים יודעים מזמן שלסיסמה שלה, "אל תהיה רע", אין ביסוס וספק אם היה לה ביסוס מהרגע שהחברה הפכה מסטארט-אפ לחברה מונפקת, שמחויבת רק לאינטרסים של בעלי המניות שלה. הבעיה של גוגל היא בעיקרה תדמיתית: אם היא היתה מתנהלת מלכתחילה כמו סתם עוד חברה, אף אחד לא היה בא אליה בטענות. מצפים מתאגידים להיות חלאות. אבל גוגל הבטיחה שהיא תהיה אחרת.

עכשיו היא משלמת את מחיר היומרנות. הפגנה נערכה בסוף השבוע מול המטה שלה, ואף שהיו שם רק 50 מפגינים, הם מגיעים מארגונים פוליטיים בעלי השפעה. המפגינים דרשו לראות את אריק שמידט, מנכ"ל החברה, כדי למסור לו עצומה ועליה 300,000 חתימות של מתנגדי ההסכמה עם ורייזון. שמידט, כמובן, לא טרח לעשות את זה – ומצא את עצמו בתפקיד הקלאסי של מנכ"ל חברת ענק שמתחמק ממפגינים. יש להניח שהוא לא חשב שזה יקרה כל כך מהר.

שמידט יכול להתנחם בדבר אחד: לרוב האמריקאים לא אכפת, עדיין.

פס רחב? לא מעניין

ה-FCC, רשות התקשורת הפדרלית של ארה"ב, מנסה זה כשנה להעביר תקנות או חוקים שיאיצו את אימוץ הפס הרחב ברחבי ארצות הברית, ויביאו אותו גם לאזורים שאינם עירוניים. ה-FCC טוענת, וקשה מאוד להאשים אותה, שאסור לאפשר את התרחבותו של "הפער הדיגיטלי" – זה שנוצר בין אנשים שיש להם חיבור מהיר לרשת ושנמצאים במאה ה-21, ואלו שחסרים אותו וחסרים בהתאם גם כלים להתמודד עם העידן הדיגיטלי. על כן היא רצתה תוכנית שאפתנית, שמטרתה לחבר מאה מיליון בתי אב בארה"ב בתוך עשור לפס רחב. ממשל אובמה הודיע לפני כחודש וחצי על הקצאת 795 מיליון דולר לטוב העניין.

עכשיו מסתבר שלרוב – קטן, אמנם – של אזרחי ארה"ב אין עניין בכל זה: 52% מהנשאלים בסקר נרחב שנערך לאחרונה מחזיקים בדעה שאל לה לממשלה לצאת לפרויקטים נרחבים בתחום. 40%, מצד שני, אמרו כי על הממשלה להרחיב את הגישה של אזרחים לפס רחב.

התוצאה נחשבת למפתיעה משהו, אולי משום שדיונים בנושא נערכים בדרך כלל בניתוק מהמצב הכלכלי. רבות מהמדינות בארה"ב מקצצות בבשר החי של השירותים – למשל, מפסיקות את הלימודים בבתי הספר לחודש נוסף, פשוט כי אין כסף לכך, או מקצצות את שירותי איסוף הזבל שלהן. אחרות לא מתחזקות יותר את הכבישים שלהן. קליפורניה על סף פשיטת רגל. האזרחים האמריקאים לא רוצים עוד הוצאות על משהו שנראה פחות חשוב; הם מעדיפים קודם כל לחזור לרמת החיים שלפני המשבר, ואחרי זה נראה.

רק שבדרך, כמובן, יתרחבו הפערים. מה שהיה הוא שיהיה.

טכנולוגיה נגד זכויות

כשניסו האבות המייסדים של ארה"ב להעביר את החוקה, בסוף המאה ה-18, הם נתקלו בבעיה: חלק ניכר מהמחוקקים סירבו לתת את הסכמתם לכך אלא אם תלווה החוקה, שמסדירה את פעילות הממשלה, במגילת זכויות שתסביר מה אסור לממשלה לעשות לאזרחים. מגילת הזכויות, עוד יותר מהחוקה עצמה, נחשבת לטקסט מקודש בארה"ב.

אבל הטכנולוגיה מכרסמת בה בכל פה. למשל, אחד הסעיפים החשובים במגילת הזכויות הוא התיקון הרביעי, שאוסר על חיפושים ללא צו של בית משפט. האם התקנת מכשיר מעקב מבוסס GPS על גופו או כלי רכבו של חשוד, מכשיר שמספק ללא הרף מידע על מיקומו של האיש, מהווה חיפוש בלתי חוקי?

רוב בתי המשפט בארה"ב פסקו שלא: לאנשים אין זכות לצפות לפרטיות כשהם במרחב ציבורי. אבל לפני שבוע קיבל בית משפט לערעורים טענה כנגד מעקב GPS שאומרת שאנשים אמנם לא מצפים לפרטיות, אבל הם כן מצפים שכל אדם שהם פוגשים יוכל לעקוב אחריהם רק לפרק זמן קצר ובאופן מקוטע. מכשיר GPS מרסק את התפיסה הזו: כל אדם יכול להיות תחת מעקב, כל הזמן.

הפסיקה הזו סותרת שלוש פסיקות של בתי משפט אחרים לערעורים, מה שאומר שכל הנושא ייגרר בתוך כמה זמן לפני בית המשפט העליון, שיצטרך לקבוע את הפסיקה הסופית בנושא. השופט ריצ'רד פוזנר, שאוהבים לצטט אותו בישראל, דן באחד המקרים האלה וכתב שם ש"אי אפשר לקרוא באופן הגיוני את התיקון הרביעי כאילו הוא אוסר על שוטרים להיות יעילים יותר במאה ה-21 מכפי שהיו במאה ה-18. יש סחר חליפין בין בטיחות ופרטיות, ולעתים קרובות הוא מתעדף את הבטיחות".

בוויקיליקס ממשיכים במלוא הקיטור

 

האיומים על אתר ההדלפות וויקיליקס מצד הפנטגון לא מרתיעים אותו: ג'וליאן אסאנג', מייסד האתר, אמר לסוכנות הידיעות AP כי להערכתו, 15,000 מסמכים נוספים שהודלפו לו על המלחמה באפגניסטן יפורסמו בתוך שבועיים עד חודש.

המסמכים הללו נחשבים לרגישים אפילו יותר מהמסמכים שוויקיליקס כבר הדליף, ואסאנג' אמר כי אנשי הארגון עוברים עליהם "שורה שורה" ומוחקים את פרטיהם של אפגנים שעלולים להיפגע מהמידע שבהם. הוא קרא לארה"ב לאמץ את ערכיה של האבות המייסדים שלה, שאחד מהם – תומאס ג'פרסון – כתב פעם שבין ממשלה ללא עיתונות חופשית ובין עיתונות חופשית ללא ממשלה, הוא מעדיף את האפשרות השנייה.

אסאנג' אמר עוד כי וויקיליקס לא יירתע בשל האיומים עליו מצד הפנטגון, וכי הוא דוחה אותם מכל וכל, והוסיף שהשרתים של וויקיליקס והתשתית שלו נמצאים בבלגיה ובשבדיה, בשל ההגנות הנרחבות שיש במדינות הללו על חופש העיתונות והמידע. הוא ציין כי כמה מדינות, בהן אוסטרליה ובריטניה, שתי שותפות חשובות למאמץ המודיעיני האמריקאי מאז מלחמת העולם השניה, עוקבות אחרי וויקיליקס.

בתוך כך, מחלקת המדינה של ארה"ב הכחישה את הדיווחים שהיא הפעילה לחץ על מדינות אחרות כדי שתפתחנה בחקירות פליליות נגד וויקילקס, אך הודתה שהיא "ניהלה שיחות" איתן, במגמה "להביע את דאגתה". אהה.

קצרצרים

פאניקה קלה נרשמה בעיירה הבריטית וורצ'סטר, לאחר שמשתמשי גוגל סטריט וויו הבחינו במה שנראה כמו גופת ילדה המוטלת ברחוב. המשתמשים התקשרו מיד למשטרה המקומית, ושוטריה הגיעו למקום במהירות. מסתבר שמה שנראה כמו ילדה מתה היתה בעצם רק ילדה שהעמידה פנים שהיא מתה – אזורה ביביג'און בת העשר. לדברי אזורה, היא לא ידעה שרכב של גוגל צילם אותה בזמן ששיחקה, מה שסביר לגמרי – זה כל הרעיון של רכב ריגול. אמה של הילדה אף אמרה שהיא מקווה שהיא תעמיד פני מתה לעתים קרובות יותר, ולו בשביל השקט שיתלווה לכך.

חברה יפנית – אלא מה – פיתחה כיסא גלגלים מונע עצמאית, שאין צורך לדחוף אותו. עד כאן, שום דבר חדש. אבל הכיסא היפני יודע לעקוב אחרי אדם אחד מסוים, מלווהו של המשתמש בכיסא, ולהגיב באמצעות חיישנים לתנועות הכתפיים שלו כך שינוע בהרמוניה מושלמת איתו. החיישנים מאפשרים לו גם לסטות מנתיבם של בני אדם שחולפים מולו. מטריד קמעא.

מחלקות משטרה שיש להן עמוד פייסבוק הן כבר חזיון נפרץ, אבל מחלקת המשטרה של העיירה איוושאם שבניו ג'רזי לקחה את הרעיון צעד אחד יותר מדי: היא מפרסמת בעמוד שלה את תמונותיהם של האנשים שהיא עוצרת, למשל בעוון נהיגה בשכרות. לטענת המשטרה, יש לכך השפעה מצננת על נטייתם של אנשים לבצע עבירות קלות. זה כנראה נכון; אבל גם כבילתו של אדם לסד עינויים באמצע הרחוב למצהלות העוברים והשבים תיצור אפקט דומה. זה כבר לא מקובל היום. מצד שני, על השאלה אם אין כאן פגיעה קשה בזכויותיהם של אנשים שלא הורשעו, המשטרה מעדיפה שלא לענות.

באידו, מאחוריך: משטר הגולגלות של בייג'ינג הגיע למסקנה שאי אפשר לסמוך על מנועי חיפוש של חברות מסחריות, שאיכשהו תמיד עשויות לאפשר למידע לא ראוי לחדור דרכן. על כן, המשטר הקומוניסטי שם מתחיל לבנות מנוע חיפוש משלו, שפשוט לא יכיל את כל המידע המסוכן הזה. במשטר מודאגים בעיקר מעלייתה של הרשת הסלולרית. שתי חברות שבבעלותה של הממשלה – סוכנות הידיעות סינוהא וחברת הסלולר China Mobile – יהיו אחראיות למנוע החדש. המהלך החדש צפוי למחוק את החיוך מפרצופה של באידו בעקבות סטירות הלחי שחטפה גוגל.

הנה אינפוגרפיקה מועילה – "האינפוגרפיקה של הרוע" – שמסבירה איך מכרנו את הפרטיות שלנו לשלוש חברות: פייסבוק, גוגל ואפל. היא כוללת ציטוטים מטרידים של אריק "פרטיות זה לפושעים" שמידט, ושל מדריך הפרטיות של פייסבוק.  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"