הכלכלה הפלסטינית: הקרנבל של הרמדאן

בסוף השבוע שעבר החלו כ־1.5 מיליארד מוסלמים בעולם לציין את הרמדאן, החודש שבו חייבים לצום בכל שעות היום ואסור לשתות ולעשן. כיוון שבלוח השנה המוסלמי אין שנה מעוברת, כמו בלוח העברי, הרמדאן חל בכל פעם בעונה אחרת.

עכשיו, בימי הקיץ, היום ארוך ושעות הצום ארוכות. המוסלמים בארץ יצטרכו השנה לצום קרוב ל־15 שעות בכל יום. בנסיכויות המפרץ, שבהן מגיע החום ליותר מ־40 מעלות, יצא פסק הלכה דתי הקובע שאנשים העובדים בחוץ לא חייבים לצום.

הצום משבש את חיי הכלכלה בארצות האסלאם. הרשות הפלסטינית הודיעה שבכל מקומות העבודה יש לעבוד החודש רק חצי יום. בשליש האחרון של חודש הצום יתחילו הלימודים בבתי הספר וגם בהם ילמדו רק חצי יום. מקומות עבודה רבים יוציאו את העובדים לחופשות מאורגנות, כמו אצלנו בפסח ובסוכות.

המוני מתפללים בהר הבית באחת מתפילות יום השישי של הרמדאן | צילום: עטא עויסת

ביום צמים, בלילה חוגגים

למוסלמים רבים חודש הצום הוא פסטיבל ארוך של קניות ואוכל. ביום צמים וישנים, ובלילה ערים, אוכלים וחוגגים. במזרח ירושלים המו השווקים בימים האחרונים מהמוני קונים. העירייה קישטה את הרחובות הראשיים בשרשראות של נורות, והסוחרים הציבו שלטי פרסום צבעוניים.

ההמונים ברחובות קונים בעיקר מוצרי מזון, היות שלפי הלכות הצום אסור לאכול אוכל שבושל יום קודם. בדר"כ נהנים הצמים במהלך חודש הרמדאן מארוחות עשירות בהשתתפות כל בני המשפחה ואורחים הנאספים עם רדת החשיכה.

בחודש הרמדאן הוצאות המשפחה כמעט כפולות מבחודשים רגילים. כמו כן הכל מתלוננים שלמרות הצום ברמדאן כולם עולים במשקל. במקומות רבים שמעתי אנשים המביעים חשש מעליית מחירים בימים הקרובים, במיוחד מחירי הקמח ודברי המאפה. הסיבה לכך היא כנראה הדיווחים הרבים ברשתות הטלוויזיה הערביות על החלטת ממשלת רוסיה לעצור את יצוא החיטה מהמדינה בגלל גל השריפות. ארצות באזור, כמו מצרים, מייבאות את רוב החיטה שלהן מרוסיה, ואם ייווצר מחסור עלולים המחירים לעלות.

אחרי הארוחה מתחיל הבילוי הלילי ובמרכזו צפייה בתוכניות הטלוויזיה. רבים יוצאים לבתי הקפה הגדולים שמציבים מסכי ענק שעליהם מוקרנות הסדרות הפופולריות. יושבים בצוותא, מעשנים נרגילות וצופים בתוכניות החג. לרשותם של דוברי הערבית עומדים כ־600 ערוצי טלוויזיה (עשרות ערוצים ממלכתיים של המדינות הערביות ועוד מאות תחנות בבעלות פרטית, בעיקר מהמפרץ). בתחנות עובדים כל השנה על הכנת סדרות לחג, שהוא גם יום חגם של משרדי הפרסום - 25% משוק הפרסום השנתי בעולם הערבי מוקדשים לתוכניות הלילה של הרמדאן.

הממסד הדתי המוסלמי אינו מרוצה מכך שהרמדאן הפך מחודש של תפילות והתחזקות דתית לחודש של אוכל ובילויים. במזרח ירושלים ראיתי סטיקרים הדורשים מהמאמינים להקפיד עכשיו על הלכות הצניעות; מהנשים לכסות את ראשן, ומהגברים להתפלל ולשנן את הקוראן. רושם רב עשתה הידיעה שפורסמה בהבלטה על כך שבסומליה אסרה הממשלה לצפות בטלוויזיה בלילות הרמדאן.

כששאלתי את אחד מבכירי משרד ההקדשים הפלסטיני האם יש הערכות איזה נזק כלכלי גורם חודש הצום לרשות - הוא ענה לי ברוגז: "בערך כמו הנזק שגורמות הלכות הכשרות ליהודים". במילים אחרות, יש לשמור על מצוות הדת ולא לשאול שאלות כאלה.