אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהפכת הסטאז'רים: יתמודדו על מקום להתמחות רק בשנה השלישית ללימודים צילום: דן בלילטי

מהפכת הסטאז'רים: יתמודדו על מקום להתמחות רק בשנה השלישית ללימודים

עד כה התקיימו ראיונות העבודה למשרדים בשנה השנייה ובמקרים קיצוניים אף בסוף השנה הראשונה. מצב זה פגע בתהליכי הקבלה לסקטור הציבורי

17.08.2010, 14:09 | מארק שון
שר המשפטים יעקב נאמן חתם היום (ג') על תיקון החוק שיגרום למהפך בתחום גיוס המתמחים למשרדי עורכי דין. על פי הכללים החדשים, המשרדים לא יורשו לראיין מועמדים להתמחות לפני חודש מרץ של שנת הלימודים השלישית של המועמד. המועמד יידרש להציג טופס מטעם המוסד בו הוא לומד, המעיד כי הוא אכן מצוי בשנת הלימודים השלישית או כי סיים את השנה השלישית.

אחד מיוזמי התיקון לכללים, עו"ד אורן פרסקי ממשרד שמרון מלכו פרסקי, יו"ר ועדת ההתמחות הארצית וסגן ראש הלשכה, אומר כי "מדובר בלא פחות ממהפכה בתחום הסדרת הפיקוח על תהליך הקבלה למשרת התמחות. השינוי הוא על רקע רצון הלשכה להתגבר על כשל שוק אשר גרם נזק למועמדים ולמראיינים כאחד".

הנורמה המושרשת היטב עד כה היתה ניהול ראיונות בשנה השנייה ללימודים, ובמקרים קיצוניים אף בסוף השנה הראשונה ללימודים. המצב הקיים יצר התמרמרות הולכת וגוברת מצד המשרדים (שהתחרות גרמה להם לראיין מועמדים מוקדם ככל הניתן) והמתמחים העתידיים מנגד.

מדברי ההסבר לתיקון עולה כי הקדמת תהליך הקבלה למתמחים בשוק הפרטי בפרט פגעה בתהליכי הקבלה בסקטור הציבורי, המתקיימים בדרך כלל בשלב מאוחר יותר לעומת המשרדים הפרטיים.

"שר המשפטים איבד את שיקול הדעת"

פורום המאבק כנגד סגירת שערי המקצוע מסר בתגובה: "שר המשפטים איבד את שיקול הדעת הסביר שלו ופוגע ברגל גסה בחוק יסוד חופש העיסוק. המהלך נועד לחזק את המשרדים הגדולים ובמקביל יפגע קשות במשרדי עורכי הדין הבינוניים והקטנים. סטודנטים מצטיינים שבעבר יכלו להתראיין לאורך כל השנה, ייאלצו להתמודד על משרות בחלון צר של מספר ימים, ולפיכך בהכרח יבחרו שלא להתראיין במשרדים הבינוניים והקטנים. מכאן שיקשה על משרדים שאינם מהגדולים ביותר לראיין ולהשיג מתמחים איכותיים".

עו"ד מוריאל מטלון, השותף המנהל במשרד גורניצקי ושות', שהוביל עם פורום המשרדים הגדולים מאבק להסדרת מועדי הראיונות לקראת קבלת סטודנטים להתמחות, אומר בתגובה: "התקנות יתנו מענה לאחת הבעיות הקשות ביותר בהכשרת עורכי הדין בשנים האחרונות ויסייעו להבטיח בחירה נכונה של מקומות ההתמחות, הן מבחינת המשרדים והן מבחינת המתמחים, על בסיס העובדה שהסטודנט כבר השלים שני שלישים מתקופת לימודיו. יש לקוות כי כתוצאה מכך תיפסק תופעת ה"הברזות" ושמערכת המשפט הציבורית, שעד כה התנהלה באופן עצמאי, ראיינה מתמחים בשלבים מאוחרים ובכך גרמה לחוסר ודאות, תיישר קוו עם ההנחיות ותסייע בכך ליצירת ודאות חזקה יותר, הן של המתמחים והן של המשרדים".

מהחברה הבת של מחשבות, העוסקת בהשמת משפטנים, נמסר: "בשנים האחרונות אנו עדים לכרסום בלתי פוסק בעיתוי מועדי הראיונות של המתמחים, דבר הגורם לנזק רב, הן לסטודנטים, הן למוסדות הלימוד והן למעסיקים. השינוי ייטיב עם הסטודנטים - שיקבלו החלטה מושכלת יותר בנוגע לעתידם המקצועי, והן עם המעסיקים - שלא ייאלצו לגייס את המתמחים על סמך מידע חלקי בלבד וכשלוש שנים טרם מועד התמחותם, וגם עם מוסדות הלימוד - המוטיביציה של הסטודנטים תימשך עד לסיום חוק לימודיהם".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, מברך על השינוי ואומר, כי "אני שמח ששר המשפטים נענה לפנייתנו וחתם על התיקון המתבקש ששם סוף לתופעת הגיוס המוקדם והמבלבל של סטודנטים למשפטים להתמחות במשרדי עורכי דין".

תגיות

21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

21.
דיבורים כמו חול, ואין מה לאכול!!!!
כל הדיבורים הם בסה"כ יח"צ ופוליטיקה של בעלי עניין. להמון אנשים נחמד לראות את שמם בעיתונות בגלל התבטאות יפה פופוליסטית וריקה מתוכן. רק שכחו לומר- מי יאכוף את התקנה החדשה וכיצד? כבר שנים אני שומע על: החמרת דרישות הסף, שינוי המבנה של בחינות הלשכה, הגדלת תקופת ההתמחות לשנתיים, דרישת תואר שני וכו'. מילים מילים ללא כיסוי! בסופו של דבר הולך סטודנט למשפטים למשרד עו"ד כבר בשנה א' (בתקווה שרכישת הניסיון תעזור לו בעתיד) מתחיל טרום התמחות (כי בעל המשרד מעוניין לנצל אותו עד הסוף ולשלם לו שכר זעום לאורך תקופה) לאחר הלימודים מתחיל את ההתמחות (שלמרות שכבר שנים מדברים על הארכת התקופה עדיין מדובר רק בשנה אחת), בשהת ההתמחות הוא לומד כיצד מתפעלים מכונת צילום וכיצד ניתן לתייק מסמכים באופן יעיל (למעט ברי מזל שבהתמחות עוסקים בעבודה משפטית) כמובן שהמתמחה יסתיר את העובדה הנ"ל בכל מחיר פן יפסלו את התמחותו. ואז הרגע הגדול בחינות הלשכה (שלמרות הדיבורים בוחנות את יכולת השינון ורמת הזיכרון של הנבחן וללא שום קשר ליכולת הניתוח המשפטית של הנבחן). וסוף סוף מגיע הרגע הגדול, הילד מוסמך בטקס חגיגי והופך לעו"ד(אושר תקווה ושאיפות מציפים אותו אבל נעלמים בערך לאחר שבועיים). עכשיו החלק הכואב מתחיל- הבחור שלנו יחתום אבטלה ויחפש עבודה כמעט חצי שנה. וסוף סוף הבחור החרוץ מוצא עבודה כעו"ד במשרד בינוני ומתחיל לעסוק באמת בעבודה משפטית קשה ומעמיקה (עכשיו המתמחים מתייקים). למרות השכר העלוב הוא משקיע ומתאמץ,ועובד לעיתים עד השעות הקטנות של הלילה (הרי מדובר במשרת אמון- כיצד יסתכלו עליו אם ילך הביתה בשעה חמש?). בסופו של דבר אותו בחור נמרץ מגלה שאם הוא בוחן את שכרו פר שעה, הרי שהשומר בכניסה לסופרמרקט שמממול (זה שאומר לפתוח תיק בבקשה) מרוויח יותר ממנו. כי השכר הגלובאלי למול כמות השועות יוצא מתחת למינימום! העו"ד החרוץ נזכר שכשאר היה סטודנט שנה א' ועבד במלצרות (לפני הטרום התמחות) הרוויח 400 ש"ח ב-6 שעות. מה קרה? הבחור החרוץ הולך לדבר עם הבוסומבקש העלאה, הבוס מסביר לו שהשוק מוצף במחפשי עבודה ומזכיר לו שלא מזמן הוא עצמו היה מובטל, וככה זה זה השכר המקובל היום. בקיצור בסוף כולם עוברים למכירות או להייטק. למעט אותם פעלתנים שנהנים לראות את שמם בעיתונות בהתבטאויות שונות ומשונות על רפורמות ושינויים בשוק, שוב ידברו על תקופת ההתמחות, על רף הכניסה ורמת הבחינות, ועל כך שרק בשנה ג' סטודנט יוכל להתראיין- ממש חשוב פשוט גאוני, זה מה שיציל את השוק!!!!!
בובו  |  23.09.10
20.
תגובה ל-16
אני מסכים עם 13 והוא אינו סותר את עצמו! אף אחד לא דיבר על לעלות את רף הכניסה ללימודים (ראוי שתהיה כניסה חופשית לאקדמיה). הוא דיבר על רף הכניסה למקצוע (לא כל משפטן חייב להיות עו"ד)! תפקיד הלשכה אינו לפקח על מי שמעוניין לרכוש השכלה, אלא על מי שמעוניין לעסוק בתחום עריכת הדין. כדוגמא למצב רואים מתגובתך שזה שכנראה למדת באחת האקדמיות היוקרתיות שלא דורשות חשבון בנק נפוח, עדיין לא אומר שאתה מספיק מוכשר לנתח טקסט פשוט ולהבין לבד מה ההבדל בין דרישות סף למקצוע לבין דרישות סף לאקדמיה.
בובו  |  23.09.10
18.
כדאי לקרוא את ההנחיות
הריאלי ורועי (4 ו-14); אני מציע לכם לקרוא את ההנחיות החדשות בעניין. יש הנחיות מאוד ברורות כיצד ניתן לאכןף את התיקון הזה. שלומי (6); אם אני יודע נכון הנחיות אלו חלות מיום חתימת שר המשפטים עליהם. וכפי שעולה מהכתבה הוא חתם עליהם היום. אישית אני חושב שההנחיות נכונות.
אבי , ירושלים  |  17.08.10
17.
צביעות
המשרדים הגדולים והמבוקשים יכלו להסדיר את כל נושא ההתמחות לבדם אף ללא צורך בשינויי חקיקה. לו הסכימו בינם לבין עצמם שאין זה הגון והוגן ואף לא אתי לראין מועמד להתמחות לפני סוף שנה שלישיש, הכל היו מתיישרים לפיהם. אלא שהם לא הצליחו להגיע להסכמות אלו, הם בהתנהגותם פרצו גדרות או תרמו לכך וכעת מציגים עצמם שצודקים וצדיקים. ול
אנוש  |  17.08.10
לכל התגובות